יוֹם כ''ה [25] לַחֹדֶשׁ
אָחִי, מַה שֶּׁהִזְהַרְתִּיךָ עַל מִדַּת עֲנָוָה, גַּם הִיא דְּבוּקָה עִם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים. כַּמָּה גְּדוֹלָה מַעֲלַת בִּקּוּר חוֹלִים, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְבוֹדוֹ בָּא לְבַקֵּר אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא", שֶׁמַּמְרֵא חִזֵּק וְזֵרֵז אוֹתוֹ לְמִצְוַת מִילָה, וְנָתַן לוֹ עֵצָה שֶׁיְּזָרֵז עַצְמוֹ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת וְיוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת – רָאָה שֶׁצֹּרֶךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה בְּאוֹרְחִים, שֶׁלֹּא הָיָה אוֹכֵל בִּלְתִּי עִם אוֹרֵחַ, וְתֵכֶף שָׁלַח מַלְאֲכֵי מָרוֹם בִּדְמוּת אֲנָשִׁים – לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁאוֹכְלִים עִמּוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אוֹהֲבוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַבְרָהָם אֹהֲבִי". כָּל זֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יְרֵאָיו, וּלְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ שֶׁל חוֹלֶה. אִם כֵּן, מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, אַל יַכְבִּיד בִּדְבָרִים לַחוֹלֶה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵב רֹאשׁ וּכְאֵב לֵב. אֶלָּא יְבַקֵּר וְיִרְאֶה אֵיזֶה צֹרֶךְ יֵשׁ לַחוֹלֶה – בֵּין לְכֶסֶף לְהוֹצָאוֹת, אוֹ לַאֲכִילָתוֹ, אוֹ לְרוֹפֵא שֶׁיְּרַפֵּא לוֹ, שֶׁיּוֹצִיא מִלִּבּוֹ דְּאָגָה. וְלֹא הַהֲלִיכָה מִצְוָה, אֶלָּא בִּקּוּר – מִצְוָה! שֶׁיְּבַקֵּר אֵיזֶה צֹרֶךְ יֵשׁ לַחוֹלֶה, וִישַׁלֵּם מִכַּסְפּוֹ וִימַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ, וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ, וְלֹא כְּאוֹתָם בּוּרִים שֶׁמַּרְבִּים לְדַבֵּר דְּבָרִים – וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֶחֱרֶה אַפּוֹ שֶׁל חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה - פַּעַם אַחַת הָלַךְ אִישׁ אֶחָד לְבַקֵּר חוֹלֶה, וַיִּשְׁאָלֵהוּ עַל חָלְיוֹ, וַיַּעַן הַחוֹלֶה: 'כָּךְ וְכָךְ כְּאֵבִי'. אָמַר לוֹ: 'בְּחֹלִי זֶה מֵת בּוֹ אָבִי'. וַיִּחַר לַחוֹלֶה מְאֹד וְנִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, הוּא וְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ סְבִיבָיו, וְהִכְבִּיד אֶת מַחֲלָתוֹ. אִם לֹא הָיָה הוֹלֵךְ לְבַקֵּר – יוֹתֵר טוֹב הָיָה מִשֶּׁהָלַךְ. וְאֵלּוּ מִן הַמִּצְוֹת שֶׁאוֹכְלִין פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'בִּקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים', יֵשׁ שַׁיָּכוּת זֶה לָזֶה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו-הַשָּׁלוֹם. וְכָל צַדִּיק יַעֲשֶׂה מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים, וְלֹא יֹאמַר הַיּוֹם: 'וּמָחָר', מִי יוֹדֵעַ מַה יּוֹלֵד מָחָר? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" – בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וּמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם" עִם הַקֶּרֶן – בָּעוֹלָם הַבָּא.