יוֹם כ''ד [24] לַחֹדֶשׁ
אָחִי, מִדַּת הָאַהֲבָה וְהָעֲנָוָה הוּא כְּמוֹ סֻלָּם, לַעֲלוֹת בָּהּ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. וְהִיא רֹאשׁ וְהַתְחָלָה לַתּוֹרָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְחִיל לְהַרְאוֹת עֲנָוָה לְכָל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא נִמְלַךְ בְּמַלְאָכִים יְצִירֵי כַּפָּיו, וְאָמַר לָהֶם: "נַעֲשֶׂה אָדָם". וְכָל שֶׁכֵּן אָדָם שֶׁשָּׁפֵל מִכָּל בְּרִיָּה, שֶׁיַּתּוּשׁ קָדַם לִבְרִיאָתוֹ. רֵאשִׁית הַכֹּל – "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'", וִיסוֹד הָעֲנָוָה הוּא – שֶׁיַּשְׁפִּיל וְיַכְנִיעַ עַצְמוֹ לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ בְּעוֹדוֹ בְּכֹחוֹ, וְיִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וְאִם הוּא עָשִׁיר – יִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לַה' שֶׁנָּתַן לוֹ 'כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל', וְיַכִּיר הַחֶסֶד וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ תָּמִיד, וּמַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּעֵין חֶמְלָתוֹ כְּשׁוֹמֵר – שֶׁלֹּא יִכְלֶה עָשְׁרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ", שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ וּבְעֵינֵינוּ רָאִינוּ – כַּמָּה עֲשִׁירִים שֶׁנִּתְדַּלְדְּלוּ וְהָיוּ נוֹפְלִים בָּרָעָב כְּמוֹ אִיּוֹב וְהַרְבֵּה כְּמוֹתוֹ. וּמִדַּת עָנָו – אִם עוֹשֶׂה מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה – אֵינוֹ מִתְפָּאֵר, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, וּמְכַחֵשׁ – 'שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי כְּלָל וְאֵין זֶה עִסְקִי'. אִם מְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ – מִצְטַעֵר עַל זֶה, לְפִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁטּוֹבוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֵינָן מַסְפִּיקוֹת לוֹ צֵידָה לְדַרְכּוֹ, וְכָל מַעֲשָׂיו מוּעָטִים לְעֵינָיו. וְאֵינוֹ רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְלֹא עַל הֲנָאַת הַגּוּף וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמִשְׁגָּל, רַק תָּמִיד הוּא מְכַוֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ – כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת ה'. וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה – לְקַיֵּם מִצְוַת ה'. וְלוֹבֵשׁ מַלְבּוּשׁ – לִכְבוֹד ה'. וְכָל מַעֲשָׂיו – לְשֵׁם שָׁמַיִם. שׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ – וְאֵינוֹ מֵשִׁיב. וְכַאֲשֶׁר עוֹלְבִים אוֹתוֹ בְּנֵי אָדָם – אֵינוֹ נֶעֱלָב, כִּי אֵינוֹ מַקְשִׁיב לְקוֹלָם, כְּמַאֲמַר: "וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח-פִּיו". יֵשׁ אָדָם שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ חָסִיד, וְשֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ, סוֹף סוֹף ה' יְגַלֶּה עֲוֹנוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר - עָנְיוֹ, וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ, וְתִגָּלֶה רָעָתוֹ לַכֹּל, וְיִהְיֶה לְלַעַג וָקֶלֶס. וּמִדַּת הֶעָנָו – מוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וִיקַבֵּל יִסּוּרִין בְּאַהֲבָה, וּמְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ – וְהוּא מִצְטַעֵר, וְכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה – מַצְלִיחַ, שֶׁהוּא – כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וּמַלְבּוּשׁוֹ בְּמִידַת עֲנָוָה, הֲרֵי סִימָן לְשִׁשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ: אָדָם עָנָו. עוֹד כַּמָּה מַעֲלוֹת אֲחֵרוֹת, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא דְּפִרְקֵי אָבוֹת.