זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ
פרשת תרומה
הנה איתא בספר רבינו בחיי על ופניהם איש אל אחיו כו'. איני זוכר עתה, י"ל דהנה כתיב ועשית כפורת זהב טהור, כי האדם הגם שלומד תורה ויש בו תורה ונעשה ארון קודש. צריך להיות לו הרהור תשובה לעיין ולפשפש במעשיו ולשוב עליהם שיתכפרו לו, וזה כפורת זהב מרומז בהיראה ודין שמחמיר על עצמו ומדקדק, וקאמר זהב טהור להיות היראה טהורה בלא שום סיג יראה אחרת או מרה שחורה ר"ל כו' ועשית שנים כרובים זהב קאי על האהבה ויראה שלו אם הם ברורים הוא בהם להבורא ב"ה כמו תינוק, וכמו שאמר דוד ע"ה כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. (וי"ל השני פעמים על האהבה ויראה דו"ק), וזה שנים כרובים כמו תינוק להיות האהבה לבדה כן והיראה לבדה כן לא דוקא ביחד מקשה תעשה אותם, פי' תהיה חזק וקשה בהם שלא תניח להעבירך מהם בשום דרך ואופן וצד שבעולם. משני קצות הכפורת שמהתשובה והפשפוש במעשים תמשך לך מהם האהבה והיראה ממילא הם טובים. ויהיו הכרובים פורשי כנפי' למעלה, פי' דהנה המצות נקראים כנפים וכנפי יונה על שכנסת ישראל ליונה אמתילא ומצות שהם בדחילו ורחימו פורחים לעילא, וזה ויהיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככי' בכנפיהם על הכפורת דהנה על ידי התשובה ועל ידי שמוצא לו חסרונות כמעט קשה להתרומם ולשבח ולפאר ליוצרנו יוצר הכל כראוי בשמחה, וזה הוא העיקר כי ברא הכל לקלוסו, וזה ויהיו הכרובים סוככים בכנפיהם על הכפור' שעי"ד שיעשה המצות בדחילו ורחימו תמשך לו קדושה ותבערה גדולה וישכח החסרון והעבירות. וזה על כל פשעים תכסה אהבה, ופניהם איש אל אחיו, פי' יפעול שיהיו פניו ית' ופני כנסת ישראל תמיד איש אל אחיו, כי הנה כשיש צדיקים מעלין תמיד מיין נוקבין התשוקה והצטרכות של כנסת ישראל אליו ית' וכן המעשים טובים, ויש להבורא ב"ה קורת רוח בהם ומשפיע תמיד לכנסת ישראל כל צרכה. ואח"כ בא תיכף תשוקה ואהבה בלב כנסת ישראל לה' ית', וחוזרים ומעלים מ"נ וחוזרים חלילה תמיד, ומה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, והנה המקבל נקרא נוקבא, ע"כ כנסת ישראל נקראת אשה, אך כשהקב"ה מקבל תמיד נחת רוח מכנ"י, נקראים נמי דכר משפיע תענוג לו ית' וזה ופניהם איש אל אחיו וזה י"ל אומר בספר הנ"ל כתלמיד לפני הרב ועיניו למטה, פי' תלמיד טוב שמחכים את רבו הוה הוא נמי רב ומשפיע להרב ועיניו של הרב להתלמיד: