זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ
פרשת פקודי
אלה פקודי המשכן משכן כו'. י"ל דהנה הצדיק צריך לראות שני דברים. אחד שתהיה נפשו מטוהרת ומנוקה מעון ומכל הרהור רע וכיוצא בזה שיהיה מוכן להשראת קדושתו ית' עליו ובתוכו, ועוד צריך יותר מזה לפעול השלמת רצון אל לראות להגביר קדושתו ית' בעולם ולפעול תשועת ישראל ונסים ונפלאות, וזה אלה פקודי המשכן לשון פקודי ה' ישרים פקידי המשכן להיות משכנו עלינו, משכן העדות פי' גם להיות משכנו עלינו בדרך זה לפעול נסים ונפלאות לטובת ישראל, וזה עדות להשראת שכינה בתוכנו שעונה לכל קראנו, אשר פוקד כו' עבודת הלוים, הם הדבוקים בה', ביד איתמר, לשון אתמר פי' עי"ד לימוד הגמרא. בן אהרן הכהן, פי' שיהי' מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום כו' כי התלמידים נקראים בנים, וזה בן אהרן הכהן. ועוד י"ל קרוב לזה דהנה יש שני מיני צדיקים א' שהוא בדביקותו ית' ומהשגתו רוממות אל ית' בא לעבדות ולקיום התורה, וכמו האבות, והקודם מתן התורה וכמו שאית' בחובת הלבבות, ויש פשוט שמקיים כל מה שכתוב בתורה. אך זה צריך ליזהר שלא יעבור אפילו מעט מזעיר, אך תשובה מועיל. כי הנה איתא בשם האר"י ז"ל בא' שדנוהו אחר כמה שנים על שלא זכר בתפילין בשעת אמירת ולא ניגע לריק. אמת ששמעתי בשם הרב הגאון פאר הגולה ז"ל אב"ד ממדינת ניקלשפורג שאמר לו זקן אחד טעם על דוקא בולא ניגע לריק, כי בזה מתקן עון קרי בזכרו בתפילין שם ואמר כי ריק מרומז כן יוד על יוד של הקשר של יד. וקו"ף ורי"ש הוא גימט' שין. ונ"ל שארבעה אותיות מרומז בד' של הקשר. ויש עוד כי איתא שדנו את א' על שנכנס חול במנעלו בשבת ולא דקדק, ואפשר לומר דוקא במי שהוא צדיק במה שמקיים כל הכתוב משא"כ מי שכל עצמותו הוא לפעול רצון אל ב"ה באהבתו אותו אפשר אין מדקדקין עמו כ"כ. כי אם ירצה הוא לדקדק בדקדוקים כאלה יבולבל מדביקות הבורא ב"ה. ואיתא ואהבת כו' בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ופירשנו בשם גדול א' אפילו האהבה ניטל את הנפש ממש. פי' שלא יבטל מהדבקות בשביל שהיצה"ר מראה לו חטא שיעצב. וכן הנ"ל כיוצא בזה ויעויין בחובת הלבבות הפרש מי שעובד מהשכל הוא מהדבקות מהעובד רק מהכתוב וציווי. והנה המקיים מה שכתוב נקל אצל גאוה משא"כ מי שעובד עי"ד אהבתו יתברך שמשיג רצון אל וטובותיו ורוממותו ית' וחכמתו שאין לה שיעור והוא כאין נגדו אפילו כן גמל לו טובות בלי שיעור. זה הוא שפל בעיניו ומשיג שהוא מקצר לפרוע מהטובות וזה י"ל אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. והם תמימי דרך שאינם בעלי מומין, פי' שאין לו גאוה שהוא בעל מום כידוע, וזה י"ל אלה פקודי המשכן, המצות של הדבוקים בו ית' וקדושתו שוכן בם. וכן משכן העדות ענין שנוי שמשרה קדושתו עליו עי"ד שמקיים התורה לבד לא מהשכל שלו. כי גם מי שעובד עי"ד השכל צריך לקיים התורה ובלבד שלא לבטלו מדבקות. כי גם א"א ע"ה השיג כל התורה לרצון אל. כיון שהוא רוצה לעשות רצון אל ית' יעשה התורה שהוא רצונו ית'. אך לפעמים צריך לעבוד אם משיג שזה הוא רצונו ית'. למשל באהבת הבורא ב"ה מוכיח את הרשעים ולפעמים מביישם. ומי שרוצה רק לקיים מה שכתוב אינו עושה כן שלא להלבין פנים, ומי שהוא חרד מאוד על כבוד שמו באהבתו על כל פשעים תכסה אהבה ומוכיח ומבייש שלא ימרדו בהמלך בה' כי אינו יכול לסבול, והגם שהוא חוטא אינו חושש בהעונש ר"ל. וכן כל כיוצא בזה למשל עוד מי שהוא עובד מאוד בדביקות גדול בפסוקי דזמרה ובהתלהבות גדול ופחדו הגדול אינו חושש אם יעבור הזמן קריאת שמע בזה, משא"כ העושה מה שכתוב ולא יעבור. ובאמת הכל יש בתורה הקדושה. גם מדרגה השניה הן בגמרא בפירוש ואפילו בחומש נמי למדקדק. ווה י"ל אלה פקודי כו' כנ"ל. אשר פוקד ע"פ משה, כי הכל ע"פ משה פוקד כו'. וזה עבודת הלוים הדבוקים ביד איתמר כנ"ל. ועוד י"ל שהכל נפעל עי"ד הצדיק הגורם המתקת הדינין מעל ישראל. וזה אי תמר כי תמר מרומז בדין כידוע ופשוט לשון תמרות עשן. וזה ביד או תמר. אי לשון אין בלשון גמרא פי' לא תמר שלא תהי' שום דין על ישראל כלל ושיהיה בן אהרן הכהן: