אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

פרשת ויקהל

פרשת כי תשא

דהנה איתא ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כו'. לכאורה אינו מובן אדרבה בזה קשה לקיים הכל, ונ"ל ששמעתי דאם אדם עושה מצוה כתקנה הוא כאלו קיים כל התורה, והנה יש לפעמים חשק לאדם לזה יותר ואדם לזה יותר והכל הוא טוב, וזה הוא לזכות את ישראל הרבה להם תורה ומצות, ויש עוד לומר מעין זה, דהנה שקולה שבת ככל התורה כולה, ואיתא המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ג כדור אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת כו' שומר שבת כו'. וזה י"ל ויקהל משה ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. הגם שקשה לקיים הכל, ששת ימים כו' וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת, תהיה נחשב לכם כאלו קיימתם כל התורה, וכן יש עוד לומר נמי להיפך, כי האיך אפשר לשמר את השבת כהלכתה, לזה אומר אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה עפ"י הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם, פי' עפ"י התורה תהי' התנהגות אז וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' כי בתוך כל התורה יש נמי תשובה ואם חוטא ישוב בתשובה, וימחול הש"י עי"ד השבת:

כל העושה בו מלאכה יומת, י"ל דהנה הוצאה והכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד אסור אם לא בשביל פקוח נפש, והנה התשובה שאדם חוזר בתשובה שלימה הוא הכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, כו כל העבירות נעשים זכיות והעבירות הן רשות הרבים של עולם הפירוד ר"ל ומכניסם לרשות היחיד. אך זה ודאי שרי בשבת קודש כי הוא פקוח נפש ממש ודוחה את השבת, אך מצות שבת מה תהא עלי'. אך עי"ד זה שישוב תשובה שלימה בדרך כלל בשבת קודש ובחול יגמור התשובה תהיה לו בשבת הבא שבת יותר טוב, וזה י"ל כל העושה בו מלאכה יומת ובהמלאכה הנ"ל פרושה יומת לשין המתנה כמו שפי' רש"י ז"ל בירובעל יומת עד הבוקר פירש רש"י ז"ל עד הבוקר המתינו, פי' יומתן עד שבת:

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, פי' הגם שמותר לשוב בתשובה שלימה בש"ק לא לבער אש היצר בכל מושבותיכם לעשות סיגופים ובכיות וצעקות גדולות ומשונות כ"א בדרך כלל כנ"ל. וכן שמעתי מהרב הג' מניקלשפורג ז"ל בהיותי אצלו בק"ק שינאווי אלו שמרו ישראל שתי שבתות פי' שישובו בשבת קודש עי"ד קדושת שבת בא התעוררות לשוב בתשובה ויגמרו התשובה בחול, אח"כ יהיה שבת הבא כולו קדוש, וזה שתי שבתות:

עוד פרשנו בעזרת אל בענין לעצמו הפסוק לא תבערו אש כו', דהנה פי' על עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו' דהנה למעלה כתיב שנשבע הקב"ה שלא לשחת הארץ עוד כלל ואמר עוד נוסף על זה אני עושה שלא להיות אפילו שום חולשת ר"ל שלא יהיה שינוי האויר כלל, וזה עוד נוסף על השבועה יהיה כל ימי הארץ זרע וקציר בזמנו, וכן קור וחום קיץ וחורף יום ולילה לא ישבותו, ועוד פירשנו לא ישבותו, למטה, דהנה פי' ביום הניח לך ה' מעצבך ומרגזך כו' פשוט דקאי על שבת. וי"ל ביום פי' בהשבת הניח ה' לך מעצבך בימי החול אפילו וכן מרגזך כו'. כי בשבת קודש בעת רצון תפעול כל טוב. וזה י"ל לא פי' אם לא כן, כי אם יש שינוי האויר חלילה מה תעשה, ישבותו וראוי לשבות ובשבת יתקנו להיות בריאות הגופים כראוי, וזה י"ל לא תבערו אש פי' לא תניחו לבער אש הוא דין, בכל מושבותיכם אפי' במקום שחוטאים באיזה כח ביום השבת:

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה