זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ
פרשת נשא
הנה כתיב ויפקדם במדבר סיני. י"ל ע"ד שאמרו רז"ל לשון סיני שירדה שנאה לעובדי כוכבים, פארן שפרו ורבו ישראל עליה כו' במס' שבת פ' ר"ע. וזה וי"ל ה' מסיני בא מרומז בני חי ומזוני, שהשגנו עו"ד התורה, כי ירדה שנאה לעובדי כוכבים קאי על שפע מזוני ועושר שניתן לנו כמו שכתוב ראה ויתר גוים כו'. כי זה נק' שנאה כי ההיפוך כתיב ותרעינה באחו בתרגום ורעיין באחוה שאין עין ברי' צרה בחברתה ושנאה קאי שניטל עושר לישראל, וזה מסיני בא, וזרח משעיר למו, קאי על חיי שנקח מהם החרב שכתיב על חרבך תחי', הופיע מהר פארן על בני כנ"ל, וכן איתא בזוהר, וזה הוא בגשמיות, וכן לענין הרוחניות כי נקח גם ממלאכי מעלה, וזה ואתה מרבבות קודש הכל היה עי"ד התורה, וזה מימינו אש דת למו, וזה הוא תמיד כמו שפירשנו על אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה, שהוא סלה כן וזה י"ל נשא את ראש בני גרשון גם הם, פי' גם כשישראל נגרשים מנחלתם, כמו גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' ונשיאת ראש הוא עושר למשפחותם הוא בנו. לבית אבותם הוא חיי, כי אבותינו חיו הרבה:
כה תברכו כו' אמור להם. לשון רבים. וקאמר יברכך וישמרך כו', הכל לשון יחיד. ובא לי כי הנה נשמות ישראל חתורות מתחת כסא הכבוד, וזה י"ל כה ר"ת כסא הכבוד, תברכו את בני ישראל, פי' עם בני ישראל, וקאמר להם בשבילם וברכך ה' וישמרך לכסא הכבוד ודו"ק, ומעין זה מצינו בברכות ישמעאל בני ברכני והוא שם שהוא בראש הכסא ודו"ק):