אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

פרשת נח

בראשית

ויולד נח שלשה בנים כו'. י"ל בקיצור גדול דהנה בזכות שבת יש כח להמשיך בני חיו ומזוני שהם שירש של העולם, וכמו שפי הרב ר"מ אלשיך על בא שבת בא מנוחה, חיות העולם וזה י"ל ויולד נח הוא השבת מנוחה, שלשה בנים להיות להנקראים בנים שלשה מיני השפעות כנ"ל שלא שייך המזל של האין כ"א לישראל, והם תלויים במזלות תחתונים, ולנו אמר יתב' מאותות השמים אל תחתו כו' וכדאי' נמי במדרש לך לך וזה שלשה בנים, ומפרש מה הם, את שם דהנה שמעתי מהרב המגיד מזלאטשוב שיחיה כי השם של האדם הוא לבוש לחיות שלו וזהו את שם הוא חיו, ואת חם הוא בני, וכדאיתא בזוהר מתחממין באישון קדישין וזה את חם, ואת יפת הוא מזוני ועושר, כדאיתא על יפות תואר כשהשובע בעולם הבריות נראות יפות זו לזו וזה את ופת:

טוב ה' לכל כו', י"ל ורחמיו כמו דרחמיה קמצא. פי' ואוהביו הם על כל מעשיו מושלים, ויש להם כח להמשיך כל השפעות ולבטל כל הגזירות, וע"כ גם זה מה שטוב ה' לכל כי רחמיו הם אוהביו יש להם מדותיו לרחם על הכל, וזה טוב ה' לכל ורחמיו כו':

עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו'. יש לדקדק מאי לשון עוד כאלו היה זמן העבר מן העולם יותר מלהבא שייך לשון עוד וזה אינו, וי"ל דהנה שינוי הזמנים דהיינו בזמן הראוי להיות קור אם הוא חום או להיפוך חלילה גורמים חולאים על רשעים ר"ל, והנה הקב"ה הבטיח בשבועה שלא לחרוב העולם כמו שכתוב לא אוסיף כו' ואמר עוד נוסף על זה אעשה שלא יהי' שום שינוי בזמנים ולא תהיה אפילו שום חולאים להעולם, וזה עוד פי' נוסף על השבועה הנ"ל יהיו כל ימי הארץ כו', אך זה הי' בלא שבועה, וי"ל עוד בסיפא דקרא בדרך הלצה לא ישבותו דהנה איתא במוהר"ם אלשי"ך ז"ל על מה היה העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, פי' הוא ז"ל דהנה נברא כל הגשמיות וכל הויתם, וחיותם הוא הקדושה העליונה והוא השבת מרכז האמצעי כידוע. וזה מה היה העולם חסר מנוחה כו', וזה י"ל דהנה הבטיח על בריאת העולם כנ"ל, עוד כל ימי הארץ כו' ואמר לא, פי' אם לא יהיה כן ישבותו, פי' יקיימו מצות שבת כתקנה יתוקן הכל בעזרת אל ית':

ובדרך הזה פירשנו עוד בעזר משדי על צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם, וי"ל כן צנים פחים, פי' בעת שראוי וטוב להיות צנים הוא פחים כידוע לשון פחמים חמים או להיפך נמי יש לפרש הוא בדרך עקש שומר נפשו לשון וינפש, פי' השומר השבת ירחק מהם כי עי"ד השבת יתוקן הכל כנ"ל:

עשה לך תבת עצי גפר כו', דהנה תפלה ותורה מגינה ומצלי בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה, והנה הדיבורים מגינים על האדם הגם שבא ממנו (וכמו נקבה תסובב גבר כי גם דיבור הוא נקבה כי מקבל מה חפץ לדבר וזה עשה לך תיבת לשון תיבה ומלת. עצי גופר לשון עצה וכמו שפי' בזוהר על לא תשחית את עצה לשון עיצה הצדיק הנותן עצה, וכן פי' על האדם עץ השדה כן, וזה עצי גופר עצה לזה הוא התבערה לו ית' לשון גפרית ואש, קנים תעשה את התיבה, לשון קן צפור להיות הדיבורים קן להקדושה, וכפרת אותה מבית ומבחוץ, לשון כפרה ותשובה, וזה אשר תעשה אותה, זה הוא ית' נקרא כן זה אלי. שלש מאות אמה אורך התיבה שתראה שתמתיק הדינין שתעשה מהדין רחמים, וכן אלקים במילוי יו"ד גימ' ברחמים, נמצא נעשה מאלקים רחמים וגימ' שלש מאות, וזה אמה לשון ותשלח את אמתה לשון זרוע, וחמשים אמה רחבה, עי"ד בינה שיש בה חמשים שערים וכמו שפירשנו שנקרא מי על שכל מקבל נקרא ד' לשון דלות כי אין לו מעצמו, והנה עי"ד חכמה מבין ויודע נמצא כי הבינה מקבלת מהחכמה והחכמה מרומז ביו"ד כי הוא התחלה מהנעלם וראש כל אות הוא יו"ד וכן לחכימא ברמיזא ורמז העין מרומז ביוד, וכן כתיב כולם בחכמה עשית הוא התחלה מאין יש והוא אות הקטן יותר הוא יו"ד וכשמקבל בינה הנקרא דלת נעשה ה. ראשונה אך באמת הוא למעלה וכלול מעשרה ע"כ בן ארבעים לבינה וכשמקבל היוד כמו שאיתא הבן בחכמה וחכם בבינה נקרא מי והוא נקרא רחובות הנהר כי הוא קדמה לעולם ואין בו כ"כ צמצום כי עולם חסד יבנה והתשובה קדמה לעולם ובא מבינה כמו שכתוב יבין ושב ורפא לו וזה וחמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתו קאי על חב"ד שכלול כ"א מעשרה ומרומז במגדל הפורח באויר ה"ל לשון לומד שהוא עי"ד שכל שמרומז בחב"ד, וכן יש לומר עי"ד שורש האבות אהבה ויראה ולפאר ליוצרנו שמרומז בשלשה, צהר תעשה לתיבה, לשון צהרים אור, ואל אמה תכלנה מלמעלה להיות למעלה עד האחדות גמור, ופתח התיבה בצדה תשים, להיות נפתח לבא עי"ד שפע להעולם ליהנות עו"ד. כמו בבית נהנים ממנו עי"ד הפתח שנכנסים לתוכו זה להיות בצדה, והעיקר להיות לו ית' וזה ואל אמה תכלנה מלמעלה תחתום ושנים ושלישים תעשיה. עי"ד תיקון המחשבה ודיבורים ומעשים ואני הנני מביא כו' והקמותי את בריתי אתך כו', י"ל רמז על עתיד אלף שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהם את עולמו יהיה רק מים וזה ובאת אל התיבה אתה ואשתך כו' ומכל החי כי כל אשר משורשו יחי' אתו, וכן י"ל בנח גופי' כל אשר נשמרו למיניהם היו משורשו:

עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו'. י"ל הלשון עוד דקודם לכן נשבע ית' שלא לשחת הארץ כמו מבול עוד, אח"כ אמר עוד נוסף על זה יהיה כל ימי הארץ זרע וקציר קיץ וחורף קור וחום לא ישבותו שלא להיות שינוי אויר, והנה כתיב צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם, ידוע פי' התוספות וי"ל עוד דהנה פי' לעיל על פסוק (משליך קרחו כפיתים) הנותן שלג כצמר כו', דהנה דוד ביקש רחמים והורידם לארץ לאש וברד ושלג וכו' והיה הטעם י"ל כדי שיוכל האדם ליקח לו אותן דברים בעת שצריך לו גם לא עי"ד תפלה, כי הארץ נתן לבני אדם ודאי קאי על תולדות הארץ כמו שאמרו חז"ל כאן לאחר ברכה. וזה מבטן מי יצא הקרח, פי' ממחשבת הצדיק הנקרא מי יצא הקרח בעת שצריך להעולם כדי שלא תהיה שינוי האויר שלא תזיק וזה צנים פחים כו', דהנה ודאי בעת שזמן של החום לא מזיק החום אדרבה טוב כן, וכמו שכתוב ממגד תבואת שמש וכן חירגא דיומי מסי כי תלאם בגלגל חמה כידוע, אך בזמן שראוי להיות קור ודאי לא טוב להיות אז חמימות כי הוא שינוי האויר וזה צנים פחים בעת של צנים אם סם פחים שרבי' זה הוא בדרך עקש, אבל שומר נפשו ירחק מהם כי וגזור שתהיה צנים ויעשה כן כו', וזה עוד כל ימי הארץ נוסף על השבועה שתהיה כל ימי הארץ זרע כו' קור וחום כו' כל אחד בזמנו לא ישבותו כדי שתהיה אפילו בריאות הגוף בעולם נוסף על שלא תהיה השחתה. וי"ל לא ישבותו בדרך הלצה. לא, פי' אם לא כן הוא, אם יש שינוי, ישבותו, יחזיקו שבת ממילא יתוקן הכל שתהי' בדרך הראוי להיות:

את קשתי נתתי בענן כו', י"ל דהנה בלא הצדיק יש זכות על העולם כי יצר לב האדם רע מנעוריו, אך עיקר הבריאת העולם היה בשביל הצדיק כמו שאמרו רז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה, ועל ידו חלילה יש קטרוג הלא גם הוא היה לו יצה"ר והוא טוב. אך עי"ד זה יש לו כח להתפלל על העולם ממ"נ. והנה הצדיק צריך להיות נכנע קבל וקים וזה ענן. וקשת לשון תפלה, כן שמעתי בשם הרב המגיד מראוונא זלה"ה על ותשב באיתן קשתו, וזה את קשתי נתתי בענן וי"ל כן קשת שמגין עליו כמו קשת לדורכים. וזה והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ הוא החומרית שלא תזיק להעולם ושלא יתיאשו מלהטיב מעשיהם עי"ד הארץ הוא חומריות וכמו אפילו מלכים שנפלו שנתקלקלו כי הלא הוא צדיק וכן נמי לבקש רחמים עליהם. וזה ביני ובין הארץ:

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה