אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

בראשית

הקדמה

כתיב ימין ה' עושה חיל ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל. דהנה איתא ימינו פשוטה לקבל שבים, וכן כתיב למען יחלצון ידידיך הושיעם ימינך וענני, דהנה כתיב אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד, ופירשו רז"ל למימינים בה כו'. דהנה כל העולמות נבראו בתורה וכל התורה היא שמותיו וכל האור נתלבש בהתורה אור, והנה מי שרוצה להמשיך שפע רוחניות וגשמיות יכול להמשיך הכל עי"ד התורה, והנה השפע הקדושה רוחניות ודאי הוא העיקר והוא שפע קדושתו ואהבתו ויראתו ית' וחכמה ושכל גדול לרצונו ית', והכל נכלל בחכמה שהיא חיות וכמו שכתוב החכמה תחי' בעלי' והיא שורש כל הנבראים כמו שכתוב כולם בחכמה עשית זה הוא העיקר כמו הימין שהוא העיקר לאדם ויד שמאל טפלה יד כהה כידוע, כן שפע רוחניות הוא העיקר והימין, והגשמיות השמאלי, וזה למיימיני' בה שנוטים בה לימין להשפיע על ידה שפע רוחניות, ולמשמאילים בה שנוטה בה להשפיע על ידה שפע גשמיות, יכולים כן, וזה אורך ימים שהוא דבקותו ית' כי כתיב וירא אלקי' את האור כי טוב וטוב היא התורה, כידוע, אין טוב אלא תורה וכתיב ויקרא אלהים לאור יום ומי שהוא בדביקות גדול במדריגה עליונה הוה לו אורך ימים שהימים שלו ארוכים. וזה למימינים בה, ולמשמאילים בה עושר וכבוד ולזה צריך) אפשר לומר בעזרת אל ב"ה שמאתו בא לי בלא ישוב דעתי כ"א בשפעו שבא מאתו ית' הרוצה להחכים ידרים פי' להמשיך שפע חכמתו כו' כי כל שפט רוחניות נכלל בחכמה, כי לכאורה תמי', היה לומר לחכם וכן להתעשר, ולשון להחכים להמשיך שפע חכמתו וכמו שכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, זה קאי על קדושתו ית', והנה שפע קדושתו להתרבות כבוד שמים יכולים להמשיך בגלוי נמי כי אין יכול להיות שום קטרוג על זה כי הכל עבדוך ומי שאינו רוצה שיתרבה כבוד שמים הוא מורד בו ית' ע"כ אין שום קטרוג על זה גם אם הוא בגלוי, משא"כ שפע גשמיות לפעמים צריך דוקא בהצנע לכת שלא תהי' קיטרוג על זה, וזה להעשיר למי שרוצה יצפין הדבר לשון ותצפנהו, וזה י"ל למען יחלצון ידידיך שיחלצו העולם מכל שפלות ורע וחטאים שיהיו ידידיך הושיעה ימינך, פי' כמו למימינים בהם פי' השפע עקרית, וענני גם בענין גשמיות, וע"כ אומר הדבר בהצנע במלה אחת, וענני, ומה שאומר ידרים י"ל על שהשמש הולך אל דרום בכל יום וסובב אל צפין ובדרום האור מאיר ביום בגלוי, וזה ימין ה' פשוטה בגלוי לקבל שבים, והנה כתבנו על ממולח טהור קודש כי צריך האדם שני דברים אחד לגרום נחת רוח לפניו ית' וא' לראות שתהיה נפשו מטוהרה ולהתדבק בו ית' שתהיה עבודתו רצוי' לפניו ית' וזה טהור קודש הוא על השלמת רצונו כדאיתא בספר שערי קדושה שזה נקרא קדוש מי שכל כוונתו להשלים רצונו וזה י"ל ימין ה' עושה חיל גורם להחכים אח העולם להמשיך שפע קדושתו יתב' ונסים ונפלאות להרבות כבודו ולהמשיך שפע קדושתו ואהבתו ויראתו ב"ה ללבות ב"ו להיות צבאותיו שיקרא יחד אלקים צבאות ישראל, וזה עושה חיל, וגם מועיל הימין ה' רוממה להתדבק הצדיק ע"י בהבורא ב"ה, וזה רוממה שיתרומם ויתדבק יותר בהבורא ב"ה ויוטהר יותר משפלות אחר שפועל הצדיק במשיכת הימין לעשות חיל לקרב את העולם לו ית' ומועיל גם כן להצדיק גופו להתרומם מכל שפלות, וגם ימין ה' עושה חיל יכולים להמשיך על ידו שפע גשמיות כמו שכתוב כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל, הכוונה על צרכות של עניני עוה"ז ג"כ יכולים להמשיך עי"ד התורה שבא מימינו אש דת:

ונח מצא חן. הנה צריך האדם להשגיח לרצונו ית' בעינא פקיחא תמיד ובהכנע, וזה מיקרי נון פירושו דג עינא פקיחא כדאי' בזוהר נשא ויש נון כפופה הוא הנ"ל שהצדיק משגיח אליו ית' לרצונו וחרד תמיד על עבודתו אך בחכמה וכמו שכתוב אל תצדק הרבה למה תשומם שלא יבוא מזה מרה שחורה ח"ו וזה נח נון כפופה וח' חכמה גם ר"ת חיות עי"ד זה (זה) [נ' שצ"ל זוכה] להשגחת עינא פקיחא המרומז בנו"ן פשוטה התפשטות מעילא לתתא וחכמה ממנו יתב' להאדם וזה ונח מצא חן כו', וכן נמי צרוך האדם להיות מנדד שינה מעיניו נמי מרומז בנון כפופה עינא פקיחא, בזה מתקן פגם הברית שנקרא רע עי"ד מה שהוא ער וילמוד תורה שנקרא טוב, וגם יהיה טוב לכל היפוך הרע (וזה נח לשון נייחא וזה י"ל אלה תולדות נח אלה פסל את הראשונים שאינם מזיקים לו עונות ראשונים, כי אינו אוחז מעשה אבות בידיו, וכן נמי אין צריך לחסדים הראשונים ולברית ראשונים כי מעצמו נמי צדיק, וי"ל אלה תולדות נח כנ"ל נח שמשיג נשמה חי' מרומז בר"ת נח וכן נמי כדאיתא במדר' נייחא לו נייחא לעולם כי ממשיך שפע להעולם ממילא הרוחניות עובר דרך עליו כדאיתא בזוהר המתפלל על פרנסה הוא ברא מהימנא דעל ידו ישתכח ברכאין בכולא עלמין דהשפע היורד מלמעלה למשל פרנסה ודאי לחם אינו יורד כאן הרצון ולמטה מתגלים ומתעבה ונעשה מזונות כדאיתא בזוהר במן, והנה הצדיק עליון יותר מהמון עם ובשרשו השפע עובר ברוחניות ובא לו אור קדושתו ית' וזה נייחא לו ונייחא לעולם, וכן לאבות ולבנים כי האבות הם עליונים ועובר השפע דרך עליהם ובא להבנים וכן לעליונים ותחתונים, איש צדיק הוא איש ואדון על זה על מי שרוצה שיהיה צדיק. וגם תמים פי' אין בא לו גאוה מזה שיקרא בעל מום, היה בדורותיו פי' מעלה ניצוצות מעולמות שהיה בונה יתברך והחריבן ומעלה הוא לעולם התיקון להיות מהם דורות, וזה היה בדורותיו, את האלקים התהלך נח. דהנה נח לשון נייחא דצריך להיות נייח ולא כעסן וכן הפרושים הנ"ל ומזה בא למדרגות הנ"ל, וקאמר את האלקים התהלך אם הוא תמיד דבוק בה', נח עי"ד זה בא נמי ממילא להיות נח. (ויולד נח כו' פרשנו על בני חיו ומזוני):

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה