זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ
פרשת מטות
בקיצור כי איני זוכר כראוי הכל, הנה המשפיעים ראוים להיות אשר כבר בחרו בחיים ואינם חפצים רק בהאמת וטוב, וזה וידבר משה אל ראשי המטות לשון מטה לכף זכות הבחירה נקרא מטה ואשר מושלים בעזרת אל הבחירה נקראים ראשי המטות, להם ראוי לבני ישראל לאמר דברי תורה יראת שמים ומוסר, וכן נמי גם להיפך כו'. מי הם ראשי המטות אשר דרכם לבני ישראל נאמר המזכים רבים אין חטא בא על ידיהם, ע"כ הם ראשי המטות כנ"ל:
זה הדבר כו' איש כי ידור נדר כו'. י"ל לשון כפול ידור נדר או השבע שבועה, יאמר איש כי ידור או ישבע וכן לאסר איסר וכן נמי לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה לשון כפול, ובקיצור דאיתא בספר חסידים הדרך להנצל מיצה"ר הוא להיות תמיד בתשובה, כי הנה תשובה קדמה לעולם ומגין מעניני עולם, וכן נמי מעבירות שהם מהעולם, וזה יאמר דהנה היראה נקרא דירה כידוע אמרו רז"ל חבל דלית לי' דרתא כו'. וזה איש כי ידור, פי' ירצה להיות דר בהעיקר דהיינו היראה עצה היא נדר פי' נ' דר ידור תמיד בהתשובה הבא מבינה, כמו שכתוב ולבבו יבין ושב. ויש נ' שערי בינה ואם יעשה כן, וכן או השבע שבועה פי' יישר מדותיו והם שבע כידוע והכל אחדות, משא"כ אם מדותיו רעים אינו אחד, כי יש לו הרבה אהבות נחלקים כמו ממון ותאוות וכבוד, וכן שנאות וכיוצא בזה, משא"כ במדות טוב הכל הוא רק אהבת הטוב והאמת הוא אהבת הבורא ב"ה ועושה רצינו וכיוצא, וזה ג"כ בא מבינה ותשובה, כי עי"ד בינה יש לו דעת כדאיתא אם אין בינה אין דעת. והמדות נקראים דעות בהרמב"ם ז"ל ובספר חסידים, וזה או השבע שבועה ג"כ בא מנ' דר, ושבועה לשון שבעה כי גם עי"ד שבועות אמת מתקנים שבע המדות. אם יש בו כל המדות הללו ואם לאו אסור לישבע אפי' באמת, והנה נשבע הוא במלך עצמו, ונודר הוא בחיי המלך כי הנה המדות טובות הם שורש להטיב שיעשה הרי נקרא מלך, כי עי"ד הוא מושל ביצרו, ומתשובה מתקן המדות נקרא חיי המלך, וזה לאסור איסר על נפשו, פי' עי"ד זה מקשר עולם האחדות גמור בנפשו, וזה לאסור פי' לקשר איסר עולם האחדות והמקושרות של נפשו אם הוא בר הכי יזהר, לא יחל דברו, לא יהיו דברו חולין או פגומים, כי כל היוצא [מפיו] יעשה יקוים כמו ותגזר אומר ויקם לך, ע"כ ישמור פיו ולשון שלו שלא יגרו' רק טוב:
בהנ"ל ברבינו הקדוש אמר גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי ולא נהנתי אפי' באצבע קטנה שלי, ואינו מובן. נראה בעזר משדי שאי' האצבעות מרומזים בספירות ע"כ אסור לארמא יתהו למגנא כי מקלקלים מעשרה של מנין כו'. והנה צריך ליזהר מלהנות בכבוד תורה, והנה נקל יותר לאדם צדיק שלא יקפיד על גנותו, אך בשבחו כמשבחים אותו דברי אמת קשה יותר שלא לבא מעט גבהות והנאה בכבוד תורה, וזה י"ל וזה [ולא] נהנתי אפי' באצבע קטנה שלי הוא הדבור עי"ד דברי תורה שלי לא נהנתי מהם:
ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה ה' את משה, י"ל בשלמא ויעש משה ניחא אבל מה אשמעינן שעשה אלעזר כאשר צוה לקבל המכס מהם, וי"ל דהנה פירשנו על מה שאמרו רז"ל הרוצה ליהנות יהנה כאלישע והרוצה שלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי, א"כ לא יאמרו כלל כיון שמותר להתנהג כמו שרוצים ועוד בשלמא להנות ניחא שאשמעינן שמותר משא"כ שלא להנות ודאי שמותר ואם אי אפשר לו בלא זה ודאי אסור לו שלא להנות כידוע, אך נראה דהנה כוונת אלישע היה כדי שתעשה מצוה על ידו בהנאתו והוה כאלו הוא מעשה לזה וראי' לזה גבי נעמן שעדיין היה אז עכו"ם וחסד לאומים חטאת לא רצה ליהנות, וזה אמרם הרוצה ליהנות יהנה כאלישע להיות כוונתו כאלישע ובעכו"ם לא יהנה) ולפי זה ה"א שצריך דוקא ליהנות ע"כ קאמר אעפ"כ אם ירצה שלא ליהנות מותר כשמואל הרמתי ודוקא אם הוא כשמואל שאין צריך כ"כ, וזה י"ל כאן הגם שאלעזר קבל מהם אשמעינן שכוונתו היה כאשר צוה ה' את משה שיקוים רצונו ית' לא להנאתו, וכמו שמשה ודאי היתה זאת כוונתו כי לא קבל הוא מזה:
איש כי ידור נדר כו'. דהנה יש מדרגה אדם שמרגיש שנפשו לא מטוהרה ואינו יכול להתתקן להיות ברור כראוי אפשר מפני שחטא חטאות נעורים והחטיא אחרים וכיוצא, תקנתו הוא להיות כל ימיו בתשובה ממילא מעשיו הטובים מקושרים בעולם התשובה שאין שם שום שטן ופגע רע, ויש צדיק שמתקן מעשיו והנה תקנת מעשיו תלוים במדותיו, אם מתקנם הם שבע מדותיו א' להיות אהבתו רק לה' ולאשר הוא יתברך אוהב, וגם שלא לשנוא כ"א מה שהוא יתברך שונא וגם שלא להיות לו התפארות כ"א לפאר ליוצרנו ולצדיקיו הגדולים, ושלא לרצות לנצח את חבירו דוקא שיהיה מנוצח כ"א לה' ינצח דוקא לעשות רצונו וירגיז יצה"ט על יצה"ר, ויודה על האמת, ויתודה לה' על חטאותיו, ולא יתענג כ"א לה'. ולא ירצה שררה וכבוד, ויהיה עליו עול מלכות שמים ויראתו, ממילא יהיה צדיק, וזה י"ל כאן איש כי ידור נדר, כי ידוע התשובה הוא מבינה כמו שכתוב ובלבבו יבין ושב, וידוע כי יש נ' שערי בינה כי כולם בחכמה עשית, והוא שורש להוית העולמות וראש להיות הוא יו"ד מרומז ברמז כי לחכימא ברמיזא, ועי"ד החכמה מתבונן נמצא כי בינה מקבל מחכמה, כי עי"ד חכמתו מבין ויודע האיך לתקן מדותיו ולהתנהג במעשיו ודבוריו, וידוע כי המקבל נקרא דלת לשון עני ודל, וכשמקבל מחכמה היו"ד נעשה ה"א והוא רעין דלא מתפרשין, כמו שאי' הבן בחכמה וחכם בבינה יו"ד פעמים ה' הוא נ' שערי בינה, וזה איש כי ידור נ' דר והוא להיות כל ימיו בתשובה, או השבע שבועה לשון שבעה שמתקן השבע מדות כנ"ל, לאסור אסר על נפשו, פי' לקשר נפשו בעולמות עליונים עולם הדבקות והאחדות, וזה לאסור איסר על נפשו, לא יחל דברו, פי' אותו צדיק ישמור דבריו שלא יהיו חולין כי ככל היוצא מפיו יעשה, ע"כ ישמור דבריו: