אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

פרשת וירא

פרשת לך לך

וירא י"ל וירא אליו ולא הזכיר שמו. וכמה וכמה פעמים הזכיר שמו נראה אפילו ללא צורך, וכאן בתחלת הסדרה אומר סתם, וגם מה מעלה שלו עתה יותר מקודם המילה בריש לך לך נמי כתיב וירא ה' אל אברם, אך הנה כתיב בחלום אדבר בו, וכן בחלום חזיון לילה בתנומות עלי משכב בנפול תרדמה על אנשים כו' אז יגלה אוזן אנשים, וכן כתיב הוה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר כמו בחזיון לילה, גם שאמרו שהוצרך ליפול על פניו. והנה ידוע כי עוקר האדם הוא הנשמה, כי הגוף נקרא בשר אדם, וכן השם נותן הקב"ה בפה אב הולד כפי שורש נשמתו. וזה י"ל וירא ה' אל אברם, הוא הנשמה לבד כמו בחזיון לילה, וכן יש בני אדם רואים שמו ית' בתנומות או קודם שינה או אחר כן, ויש גם ביום רואים אותו ית', וזה י"ל קודם המילה וירא ה' אל אברם כנ"ל, משא"כ אח"כ שנימול וירא אליו ה', לגופו ונשמתו ביחד. וזה והוא יושב פתח האהל ודאי לא נתנמנם שם) וי"ל עוד לפרש המדרש ילמדנו רבינו קטן לכמה ימים הוא נמול, כך שנו רבותינו קטן נמול לשמונה ימים, וממי אתה למד מיצחק שמל אותו א"א ע"ה לשמונה, וכמו שכתוב וימול אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כו' והוא תמוה פוק חזי מאי עמא דבר ומקרא מלא הוא כמה פעמים, ונראה בעזרתו ית' דהנה אמרו רז"ל גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות, ושמעתי מהרב רבינו ר' בער מראוונא ז"ל דהוא י"ג מכילין דרחמי, וכמו שאמרו רז"ל ברית כרותה שאין חוזרים ריקם כן שורש מה ששמעתי. ואנו זוכר כי הוא אמר אז באריכות, והנה שורש וכולל הי"ג מדוה הם שנים, נוצר חסד שהקב"ה נוצר ומצפה לעשות חסד וכולל אל רחום וחנון וכו', וכן ונקה שאמרו רז"ל מנקה לשבים כולל נושא עון כו', והנה גם תשובה נקרא מילה וכמו שכתוב ומלתם את ערלת לבבכם, וידוע שתשובה מבינה וכמו שכתוב ובלבבו יבין ושר, וידוע כי עולם נברא לשבעת ימים ותשובה קדמה לעולם הוה יום שמיני מתתא לעילא, כי עולם חסד יבנה אותיות בינה הקודם, וע"כ גם מילה גופו מעורר מה שקדמה לעולם, וממילא נוגע ומעורר הי"ג מכילין דרחמי (הנק' זקן כי קודם לעולם ומה שקודם הרבה נק' זקן). וידוע כי כתיב מי יקום יעקב כי קטן הוא עי"ד מי הוא נ' שערי בינה, וכמו שפרשנו כמה פעמים טעם מפני מה נקרא מי שמקבל מחכמה כי הבן בחכמה ומקבל נק' דלת ל' דל, ומשפיע נ"ו ולמעלה בהמקור יו"ד, כי הוא התחלה של האותיות, וגם הבינה מפני קדושתו אין דבר שבקדושה פחות מעשר' הד' הוא מ"ם והיו"ד שמקבל מהחכמה נקרא מי, וזה מי יקום יעקב כי קטן הוא ואין לו הרמת ראש עי"ד תשובה יקום יעקב כי כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה וזה אם יגאלך טוב הוא תורה ומ"ט יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי, הוא תשובה כי אני הוא יראה, כמו גבור שמטיל אימה. אומר אני אני הוא ואנכי, הכ"ף מרומז בכתר הוא מלכות באור פני מלך חיים הוא תשובה:

וי"ל נמי אנכי דיציאת מצרים דהיה גם כן עי"ד תשובה, וכדאיתא במדרש וירא אלקים את בני ישראל, הרשעים הרהרו תשובה בלבם ובינונים עשו תשובה ונתקבלו וידע אלקים שאף א' בחבירו לא ידע). וזה וירא אליו ה' כי ו"ו רומז על המזל, הוא נוצר ונקה וכדאיתא בשם האר"י ז"ל, וזה עי"ד מילה, באלוני ממרא, הוא המזל שמשם בני חיי ומזוני, הוא אלוני לשון אלנו', וכן י"ל לשון חוזק, ממרא אפילו להממרים כו לא בזכותא תליא אלא במזלא ופרושו הגם אין כדאי, כי ודאי גם זכות מועיל כי זכותא דא"י לבנים וכמו הכנסת צרה, וכן זכות צדקה ותורה כ"א פרושו גם אם אינו כדאי וזה באלוני ממרא, והוא יושב, קאי על עולם הנסתר הנקרא הוא וכמו שכתוב ועתיק יומין יתיב הנעתק ונעלם, וכן י"ל נמי לשון זקן וכנ"ל, על שקודם הרבה לעולם. לבושו כתלג חיוור, ללבן עונותינו, ושער ראשי' פי' הדינין המרומז בשער מותרות, כעמר נקי, שלא יבא על ישראל כ"א על העובדי כוכבים וזה והוא יושב פתח האהל פי' עו"ד המילה האור של מעלה פתוח, ואהל לשון והלו אורם. וכדפי' רש"י ז"ל בשבת על וכולן זכה משה ונטלן. שנאמר ומשה יקח את האהל. כחום היום פי' כשעוסק בתורה ומ"ט. שהם נקראים אש הלא כה דברי כאש, וזה כחום היום פתוח לו האהל פי' האור:

ועפ"ז י"ל המדרש. קטן לכמה ימים הוא נמול. קאי על ערלת לב, כי כתיב ודע שמי יקראני ואענהו, פי' יעקב הנקרא קטן בגלות שאין לו הרמת ראש לאיזה יום יכוין להמשיך לו תשובה, ומשיב כך שנו רבותינו קטן נמול לשמונה כי יש דקדוק יאמרו ילד או בן נמול לשמונה ומאי קטן. אלא רמזו לזה וזה כך שנו רבותינו, וממי אתה למד מיצחק, כי איתא בר"מ אלשוך אברהם קראו הר כי בית ראשון היה בזכות אברהם, ולא חרבה עד שעבדו שבעה ב"ד ע"ג כו הוה מצד החסד, ויצחק קראו שדה כי בית שני בזכות יצחק הוא פחד, מ"כ רק בשביל שנאת חנם חרבה, הגם שהיה תורה וגמ"ח, ונקרא הגלות הזה יצחק, וזה וממי אתה למד מיצחק בנו שמל אותו בן שמונת ימים:

ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחים. י"ל למה השליכה אותו הוה לה להניחו בנחת עכ"פ, והלא לא שנאה אותו כי היתה בוכה עליו, כדכתיב אך הנה תפלה נקרא דברים העומדים ברומו של עולם. כדאי' בגמרא על כרום זלות, כי אם צריך לרחמים גדולים צריך וטוב להיות התפל' רק לשמים בלא חומריות כ"א אם אין צריך כ"כ לרחמים גדולים כך ג"כ מועיל, (ואפשר בשביל זה לא האריך משרע"ה בתפלה על אחותו כי במעט נקל להיות הכוונה לא על שהוא אחותו) וזה י"ל ויכלו המים הם החסדים מן החמת הם הגבורות לשון חמה, והיה צריך לרחמים גדולים, ותשלך את הילד. השליכה מחשבתם ענין הילד שהיה לה ילד שעשועים, תחת אחד השיחים, שיחים לשון תפלה ותחת כמו עין תחת עין פי' בשביל להיות לה תפלה אחד מיוחד שהוא התפלה העומדת ברומו של העולם:

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה