אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

פרשת ויחי

פרשת ויגש

לישועתך קויתי ה'. מה שלא הזכיר ה' קודם, י"ל קאי אדן לישועתך שתהיה על ידו לסוף יומיא הוא שרי' שיהיה עם משיח שובי"ב, קויתי ה' שיהיה הוי' שלם, וי"ל עוד דהנה אנו מתפללים על רחמים, וכן על בני חיי ומזוני שמרומז בשם הוי' ב"ה, כי מי יעלה לנו השמימה, ר"ת מילה וס"ת הוי' כדאיתא בזוהר והוא בנים וכן חייו כי הד' יסודות אשר בהם תלוי חיי האדם שורשם הוי' ב"ה ד' אותיות, וכן מזוני כדכתוב ברכת ה' הוא תעשיר, וכן עשיר ורש נפגשו עושה שניהם הוי'. וכן כי השפע הולך דרך זה מהמקור להקוצי של יו"ד ולהוו"ד וכנ"ל עד מ"ה אחרונה להעולמות שלמטה, אך אמת שהוא ושמו ות' א', אך מה עבדות הוא לא"ס ב"ה במה שאנו ממשיכי' רחמי' וכיוצא. אך כי חפץ חסד הוא ורצונו להטיב ולהושיע וזה אומר לישועתך הוא לההוא טמיר ונעלם. שהאציל העולמות כולם ושמו ית' לאשר הוא ישועתך שרצונך להושיע, ע"כ קויתי ה'. כי זה הוא רצונך ודו"ק:

גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך לכאורה מתחיל לשון יחיד יהיה זרעו, ואח"כ לשון רבים ישרים, ואח"כ לשון יחיד יבורך, והנה כתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין כו'. י"ל דהצדיק מקרב את ישראל לאביהם שבשמים, וגם רואה לאשר יש להם מניעה מעשות רצונו ית' כראוי עי"ד חסרון, מה שצריך לו כמו עניות ר"ל, שמעביר על דמת קונו הוא ממשיך להם צרכם, וי"ל ע"כ נקרא הצדיק יוסף יוסף הצדיק, לשון הוספה שמוסיף כנ"ל), וזה בן פורת יוסף, שמרבה הבן להיות ישראל נקראים בן לעבוד אותו ית' והבן פורת מרבה צורכו עי"ד מה מפרש עלי עין הוא המזל, לשון עין הקורא מעין עליון נוזל ונובע בלי הפסק שאין חטא מונע, כי בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא כ"א במזלא עי"ד זה בנות צעדה, פי' המקבלים נתקרבים עוד"ז, עלי שור, בשביל מה שרואים שטוב לצדיק, וכן י"ל כאן גבור בארץ יהיה זרעו, מקום שהצדיק זורע, פי' שממשיך אור, והרהור תשובה פועל להיות גבור בארץ, להתגבר על הארציות, ועוד פועל דור ישרים אשר הם ישרים, אך מפני חסרון צרכם, הם לשין פירוד כי אינם כ"כ באחדות ובדבקות גמור להיות נפש אחת כמו שבעים נפש פועל הצדיק יבורך ממשיך להם ברכה, עי"ד זה הם אחדות אחד ע"כ כתיב יבורך:

במדרש כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, וזאת אמר יעקב עתיד איש כמוני לברך אתכם, וממקום שפסקתי הוא מתחיל וזאת הברכה, י"ל כי קודם אמר ממקום שפסק יצחק אבינו ע"ה ויקרא בקריאה, שם התחיל יעקב כו' כי קריאה מרומז על עולם היראה הנקרא זאת, כאשר פרשנו טעם כמה פעמים. ויעקב אבינו ברך משורשו אהבה, נקרא וזאת וי"ו מוסיף כי התחיל ויקרא מרומז ביראה, כי בזאת יבא אהרן אל הקודש, א"כ היראה הוא התחלה, כי קוראה לאדם להכנס פנימה, וסיים וזאת בירא' ואהב' המרומז בוי"ו, ומשה שהיה ג"כ אב לישראל מצד הנשמות, כי הוא שורש הנשמות, וזה איש כמוני, התחיל וזאת הברכה וסיים באשריך ודו"ק:

מרוב שפע קודש נשכח, ולא היה אפשר לזכור הכל, אך מעט לזכרון שבנתים ועיני ישראל כבדו מזוקן, דהנה הצדיקים נקראים עיני העדה, על שמשגיחי' טובות העדה, ועל ידם נזהרים ישראל שלא להכשל, כי אפשר האדם לטעות עצמו להחזיק עבירות לזכיות, משא"כ עי"ד הצדיקים שישרו מדותם והשיגו האמת, כי מי שהוא להוט על שום דבר, נראה לו כן האמת כמו שאיתא דהיינו דוקא בענין עוה"ז, כי השוחד יעור ואותו ענין עוה"ז שהוא להוט הוא כמו שוחד ידוע ומובן, ובפשיט שאינו יודע כ"כ התורה הצדוקים יודעים יותר, כי לא ימנע טוב להולכים בתמים ועי"ד הצדיקים גם השאר יודעים האיך לילך, ע"כ נקראים עיני העדה, וגם לשון עין הקורא אשר בלחי, וכן עין המים לשון מעין מעינות של העדה, שעל ידי הצדיקים החכמים בא לישראל כל השפע וע"כ גם נקראים שער כידוע, וזה י"ל (ויהי) ועיני ישראל כבדו, לשון כבוד כמו שפי' בזוה"ק על וידי משה כבדים, לשון מכובדים, ע"כ פעל בידיו נצחון המלחמה, כי בגמרא הוא טעם ע"פ פשוטו, וכן כאן ועיני ישראל, כמו עיני העדה, כבדו, הם מכובדים, מזוקן, מעולם הרחמים הגמורים, כמו זקן מלא רחמים, וכן פשוט כי עולמות העליונים נשתלשלו קודם העוה"ז, ע"כ הם למשל זקן יותר מעוה"ז:

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה