זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ
פרשת בהעלותך
אינו מובן דבר ואמרת לשון כפול ומשונה, וידוע באמור דרשו רז"ל להזהיר גדולים על הקטנים, וכאן אין שייך זה, וגם בשינוי, אך הנה איתא פנים אימות למקרא פנים בינונית למשנה כו' פנים שוחקות לאגדה וידוע כי אגדה הפי' הוא קבלה, וכדאיתא בזוהר אגדה הוא רזא דחכמתא וזה י"ל דבר אל אהרן. המקרא הוא בדיבור לשון קשה כידוע. כי פנים אימות למקרא. ואמרת אליו הסוד והכוונה בהדלקת הנרות הוא באמירה לשון חיבה כי בפנים שוחקות כנ"ל, ובזה יש לפרש נמי אח"כ ויעש כן אהרן כו' כאשר צוה את משה (לשון כפול). וגם בפי' רש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה וזה תמוה מאוד וכי ה"א איש כאהרן ישנה אך י"ל להגיד קאי על רזא דחכמתא הסוד שלא שינה שכיון ופעל הכוונה העקרית והתעורר על ידו כן, וי"ל עוד בזה דהנה כתיב דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני' דהנה איתא והמכשלה הזאת תחת ידך אלו ד"ת שאין אדם עומד על ד"ת אלא א"כ נכשל בה. ודאי ה' יכול לעזור לקיים ד"ת בלא הכשל קודם כ"א אין אדם עומד על ד"ת מעצמו אח"כ נכשל בה משא"כ בעזר שמים. וזה י"ל בקש דוד דרך שקר הסר ממני שלא אכשל בה. ותורתך חנני. וכן הדריכני באמתך ולמדנו וזה י"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה בשום פעם שלא נכשל בה. אעפ"כ עשה כן וק"ל:
קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אותם וגו'. היה לו לומר מבני ישראל. י"ל בדרך רמז, דהנה כתיב אל תוכח לץ פן ישנאך והוא תמוה בשביל הספק שישנאנו משום זה מניח אותו ברשעו, ומה איכפת אם שמא ישנאנו. אך דהנה אמרו רז"ל איזה אפיקורוס הזמבה ת"ח דאמר הני רבנן, ולכאורה קשה אם הוא רובו זכיות וכי עי"ד זה לבד לא יהיה לו חלק לעוה"ב, ואם בלא זה הוא רשע למה לי זה, אך הנה איתא פושעי ישראל מלאים מצות כרימון וצריך טעם למה דוקא המשיל לרמון, אך הנה אמרו ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק, כי רמון יש לו תוכו טוב, וקליפתו גרוע מחוץ. וכן נמי פושעי ישראל הפנימיות שלהם טוב הוא לאביהם שבשמים, וקליפות מחוץ. וכן המצות שלהם הם כן פנימיות הכוונה הוא לשמים ומקיף מחוץ פניות אחרות והתפארות וכיוצא בזה, אך עי"ד הכלל הצדיקים מעלים במצותם את מצות הפושעי ישראל, כי מצא מין את מינו וניעור, כי הצדיקים כוונתם רק לשמים, ע"כ אם הוא מבזה רבנן ודאי אינו אוהב את הבורא ב"ה כראוי, הגם אם יש לו רובו זכיות הלא המה כרמון תוך וקליפה, האיך אפשר לבא לעוה"ב כי המצות אינם פורחים לעילא, כי אינם בדחילו ורחימו, וצדיקים לא יעלו אותם במצותם, כיון שמבזים אותם ואין לו התקשרות בהם. ולפי הנ"ל י"ל קח את הלוים הפנימיות הדבוק בו ית' כנ"ל שתוך הוא טוב וזה הלוים לשון דביקות כמו וילוו עליך זה קח מתוך בני ישראל וטהרת אותם להיות בלא קליפות. וכה תעשה להם לטהרם כנ"ל, הזה עליהם מי חטאת, פי' החסדים של תשובה, (כי ימינו פשוטה לקבל שבים וי"ל) מים הוא ד"ת של תשובה, והעבירו תער על כל בשרם, פי' על בשריות וחומריות תעביר תרעא דתשובה כידוע תער אותיות תרע שער התשובה, עי"ד זה וכבסו בגדיהם לשון בגידה עי"ד זה והטהרו:
הנה איתא מחוץ לפרוכת העדות כו'. וכי לאורה הוא צריך והלא כל הארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו אלא עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל מאי עדות אמר כו' זו נר מערבי שבה היה מתחיל וממנה היה מסיים, מקשים העולם מאי אומר הלא כל הארבעים שנה כו' הלא כל העולם מעבר ועתיד כל דור נהנים מאורו, ושמעתי אומרים על אהרן הכהן, וי"ל לערך זה, דהנה איתא הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין. י"ל הרוצה להחכים את העולם שידעו את הבורא ב"ה ותהיה להם יראת שמום שנקראת חכמה, כמו שכתוב הן יראת ה' הוא חכמה, ידרים ימשוך חסדים להעולם, ממילא ישיגו את הבורא ב"ה כראוי, וכמו שעשה אהרן הכהן במה שהיה אוהב את הבריות ומקרבן להתורה כמו שאמרו רז"ל, הגם שזה לא שייך בהבורא ב"ה. אך אם הוא עי"ד תפלת צדיק ניחא. וכן פירשנו מכלכל חיים בחסד, שמשפיע מכלכל בזה חיים הוא קדושתו ית' שנקרא חיים, וזה הרוצה להחכים ידרים מי שרוצה להחכים את העולם ימשוך חסד שמרומז בדרום וע"כ א"א ע"ה שמדתו חסד לאברהם הלוך ונסוע הנגבה, וכן י"ל דהוא הפוך מן צפין תפתח הרעה על עובדי כוכבים ההיפוך הוא דרום הוא חסד והרוצה להעשיר את העולם יצפין יזהר להיות הכוונה לשמים לעולם הבא להיות עו"ד זה תועלת לעולם הצפון כמו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך יראה להיות הכוונה לשמים. שהוא נסתר וצפון, וע"כ לא אמר להתחכם ולהתעשר, והנה תורה אור ואנו מעוררים למעלה במעשינו ודובורינו ומחשבותינו, והנה היה אפשר לומר שהכוונה היה להמשיך אהרן עליו בהמנורה אור תורה לזה אמרו וכו לאורה הוא צריך להמשיך עליו וכן על ישראל והלא כל הארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו כנ"ל מהחסד באים לתורה ועי"ד אהרן כנ"ל שהיה מקרבן לתורה, אלא עדות לישראל כו' שהשכינה שורה בישראל זו נר מערבי שהנה מי שיכול לעורר מיין נוקבין מתתא לעילא, להמשיך שפע למטה נקרא נר בשביל הנשמה שנקרא נר אלקים נשמת אדם, ומערבי שיכול לעורר מ"נ לערב ולקשר העולמות בחפצו מתתא לעילא. ובשפע שמוריד מעילא לתתא. וזה נר מערבי, וזה סימן שכינה שורה ע"כ אנו יכולין לעורר מ"נ לערב ולקשר העולמות כולם וזה הוה סימן נר מערבי שממנה הוה מתחיל ובה הוה מסיים וכן המעורר מ"ן הוא כן הוא מתחיל ובו מסתיים השפע שבא מלמעלה:
הנה שמעתי מדקדקים על מה שאמרו רז"ל עני חשוב כמת, הוה לומר עני הוא כמת כי מה חשיבות שייך במת. וי"ל דהנה אי' הרוצה לחיות ימית עצמו. שמעתי מהרב מפינסק שיחי' שפי' הרוצה לחיות לא יחשוב עניני גופו כ"א תהיה מחשבתו בהבורא ב"ה דבוקה, וזה ימית עצמו יסתלק מעצמו ממילא והוא חי, כי הוא דבוק בחי החיים בל"ז א"א לומר כי הלא כתוב וחי בהם לא שימות בהם. והנה מצינו דוד הע"ה קרא עצמו עני ואביון בשביל שהיה רק דבוק בהבורא ב"ה ולא חשב בעניני עוה"ז כ"א לעת הצורך ע"כ הוה בעיניו כאלו לא הוה לו כלום, והנה אפילו אם נגזר מיתה על האדם אם הוא מתנהג כן נפטר ממיתה דהוה כאלו מת. וזה י"ל עני חשוב אפילו עני שהוא חשוב פי' מי שהוא עני עי"ד שהוא דבוק בהבורא ב"ה, הוא ודאי חשוב, כי עבד מלך מלך. הוא כמת ונפטר ממיתה וחי בהם:
בהעלותך את הנרות כו'. דהנה כתיב בהטיבו את הנרות יקטירנה דהנה יש שלשה בחינות בני חיי ומזוני, דהנה אין טיפה יורדת מלמעלה עד שטיפיים עולות מלמטה, שמעתי מרבי שיחי' שהם אהבה ויראה. וי"ל מפני שיש באדם יצר טוב ויצר הרע באהבה נותן כח ליצר טוב ובורא מגרש היצה"ר ממנו שלא תהיה לו ולכל באי כחו שום שליטה בהתקשרות הבורא ב"ה ובשפע שממשיך האדם, כי באהבה מדבק אדם עצמו בהבורא ב"ה, והאהבה גימט' אחד. ושלא תהיה באהבה תערובות צריך יראה ומהבורא ב"ה יורד שפעו הטיב נקרא חיים, וכמו אתה מחי' את כולם כי זה שורש כל השפע כי הכל מרומז בחיים כידוע, והנה היה במקדש מנורה ושלחן ומזבח קטרת, י"ל להמשיך שורש בני חיי ומזוני, מנורה בני על כי נר אלקים נשמת אדם. כי צריך להמשיך נשמות למטה. ושלחן לחם הוא מזוני ועושר. ומזבח קטורת הוא חיי וע"כ קטורת מבטל מותנא. הגם שכולם יש בהם כל הג' בחינות, כי גם במנורה יש חיי כי מרומז בחכמה, כמו שאמרו רז"ל הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום, וכתיב והחכמה תחי'. וכן מזוני וע"כ הוא בדרום שמרומז בחסד וכתיב מכלכל חיים בחסד, וכן נמי שלחן נמי חיי. כי לא יהבו מזוני למותא. ופשוט לחם גימט' מזלא, והכל כלולים בה בני חיי ומזוני וגם זיווג נקרא אכילה. וכן מזבח קטורת. כי קטורת מתעשר. גם לשון קישור על והיו לבשר אחד. אך אנו אומרים בהפרש שלהם כנ"ל. וזה י"ל ואת המנורה נוכח השלחן. כי מי שנותן צדקה הוא שלחן מזוני לעני יכולים להמשיך לו בני אפילו אם הם עקרים, וזה י"ל בהטיבו את הנרות יקטירנה דהנה פירשנו טל והעמידו תלמידים הרבה כמה פירושים. א' העמידו תלמידים הרבה תראו מאוד בתלמידים שילכו בדרך אמת. ואמת יש לו רגלים והעמדה, וזה והעמידו תלמידים הרבה, ועוד (להיות להתלמידים בנים ברא כרעי' דאבוה הוה נמי העמדה ועוד) שיתעשרו להמשיך להם עושר. וממונו של אדם מעמידין אותו על רגליו, וזה והעמידו תלמידים כי למי שאינו רוצה ללמוד יש חשש בעושר שלא להיות לבעליו לרעתו משא"כ להתלמידים וכנ"ל בלהעשיר יצפין, ועוד פי' תראו בהתלמידים שיאריכו ימים ושנים, וזה העמידה לשון עכבה שיתעכבו הרבה בעוה"ז וזה י"ל בהטיבו את הנרות, כשהוא מטיב את הנרות הם נשמות ישראל, שרואה שיהיו טובים יקטיר קטורת ג"כ להאריך ימיהם ושנותיהם לבטל מותנא כנ"ל, וכן נמי אם נפרש בהטיבו בהדלוקו הוא שפיר להיות בוערים באהבת הש"י יקטיר קטורת כנ"ל נמי, וי"ל נמי לשון קישור לקשר הדין שעליהם בשורשו ולהמתיק, כי הלא הבורא ב"ה האציל כל העולמות רק להטיב. ובשביל שידע שלא תהיה קיום לעולם כלל, כי יתבטל ברוב אורו ות' צמצם אורו והוא דין ורק בשביל טוב הגדול ורחמים פשוטים, וזה שורש הדין שהוא רק רחמים להיות קיום העולם בזה שמעלים את הדין לשורשו הולך הדין רק על עובדי כוכבים שרוצים לאבד את העולם ופועל הדין כשורשו לצורך קיום העולם הם ישראל שהעולם עומד כו', והנה כתיב תכון תפלתו קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב, דהנה לפעמים עובדים באהבה והתלהבות גדול, ולפעמים ביראה ותשובה ופשפוש מעשיו, ויש מדרגה יותר עליונה מזה, שלא לחשוב עצמו כלל האיך שהוא כ"א בהתפשטות הגשמיות והתלהבות עצום מאוד, והנה י"ל תכון תפלתי וכו' נשכח מאד וזה י"ל בבוקר בהטיבו את הנרות הם נשמות ישראל כשמטיבם, פי' כשמשיבם במדרגת אהבה ובוקר יקטיר הקטורת שמרומז להמשיך להם חיי לבטל מותנא ולהמשיך עושר להם וכן בני כנ"ל שמרומז הכל בקטורת, וכן בין הערבים הוא העלאת מ"נ והתשובה ותפלה, שבזה מערב העולמות כנ"ל בנר מערבי שממנה מתחיל ובה היה מסיים בהעלאת מ"נ שממנה מתחיל, ולהמעוררים מ"נ בא השפע דרך כל העולמות בא השפע לאותו אדם, וזה בין הערבים יקטירנה נמי הקטורת להגן עליהם ולהמשיך להם שפע כנ"ל, וזה י"ל תכון תפלתי קטורת לפניך הן בענין בוקר כנ"ל והן בענין משאת כפי לשון משיאין משואות הוא תבערה, כפי לשון כפיפות הוא על ענין היראה ותשובה וזה מנחת ערב היא התפלה ווידוי ותשובה של הכנעה שבזה מערב כל העולמות, וי"ל מנחת ערב על שהיא מדרגה פתוחה מהראשונה נקרא ערב ועתה נשכח האיך שאמרתי כראוי אך היו בענינים הנ"ל, ומעין זה אמרתי על מה שאמרו רז"ל צדיק כפופה וצדיק פשוטה, ואפשר אמרתי נמי על נאמן פשוט ונאמן כפוף דצדיק הכל באהבה ויראה, ויש אהבה ויראה עי"ד השגת חכמתו ית' שאין לה שיעור ורוממותו בהיראה ובא שפע נועם עליון גורם התלהבות, וזה י"ל בקיצור נאמן פשוט ונאמן כפוף, על יראה כפוף, ופשוט על האהבה, ויש במדרגה שפלה ג"כ באהבה ויראה וזה) צדיק פשוט על אהבה וצדיק כפוף על יראה נקרא כפוף וזה משאת כפי כנ"ל. (וי"ל עוד כי משאת כפי קאי אלמעלה פי' תכון תפלתי קטורת לפניך. אותה תפלה שהוא משאת כפי התפשטות הכפיפות הוא כשהתפלה בהתלהבות. ועל צד השני אמר מנחת ערב. פי' גם התפלה של מנחת ערב ביראה לבד תכון ג"כ קטורת לפניך, וכן י"ל ישאו נהרות דכים, נהרות פרושו אורות הם צדיקים, ישאו דכים הכנעתם ע"י נעימות הבורא ית' שנותן) וזה י"ל בהעלותך את הנרות הם הנשמות שאתה מעלה אותם, כי נשמות נקראים נרות כנ"ל, על שכתוב נר אלקים נשמת אדם, תראה אל מול פני המנורה י"ל קאי אשלחן שהוא נוכח השלחן, וי"ל דקאי אקטורת שהוא בהטיבו את הנרות ע"כ נקרא אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, וכתוב שבעה שהם כללות כלל ישראל הם השבע רועים כידוע, והם השבעים נפש, כי דבר שבקדושה הוא בעשרה השבעה נמשך לשבעים נפש שורש ישראל, שאח"כ התפשטו ואמר זה לאהרן על שהוא שושבינא דמטרוניתא. כי היה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה:
והקרבת את הלוים לפני אוהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל, דהנה לוים נקראים הדבוקים בה' ית' וכן נמי דבוקים זה בזה באהבה גדולה והנה זה להתקשר תמיד באהבה וכן נמי בהבורא ית'. יש מדרגה יותר מזה בהתלהבות גדולה, והנה היראה נקראת אוהל מועד, על כי היראה מגונה מלחטא נקראת אוהל, וזה צריך האדם לפעמים כשאינו במדרגות אהבתו ית' והתלהבות כי באותו זמן בל"ז לא יחטא, כ"א בזמן שהוא בדעתו צריך יראה לפחות להגן מחטא, והנה טוב להעלות את ישראל ממדרגה אל מדרגה וזה י"ל והקרבת את הלוים הדבוקים ויש אהבה ביניהם לפני אוהל מועד, פי' למעלה מאותה מדרגה, והקהל את כל עדת בני ישראל, אותם תעלה למדרגת הלוים באהבה וקהלה ואחדות כנ"ל:
הצאן ובקר ישחט להם כו' וכן על פסוק ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ופסוק וכל העם רואים את הקולות כו', דהנה כתוב אלוה מתימן יבא כו' י"ל דהנה י"ל על שאמרו רז"ל הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין, פי' א'. דהנה מי שרוצה שיתרבה כבוד שמים יכול להתפלל זה בגילוי, הגם שנודעים לסט"א, אי אפשר להיות קטרוג שלא תקובל התפלה כי הכל עבדיך, ומי יוכל לרצות בגלוי לא להתרבות כבוד שמים, משא"כ אם חפץ לשפע גשמיות צריך לפעמים להצפין התפלה ולהסתיר מסט"א שלא תהיה קטרוג כידוע באיוב, וכמו שפי' על מים גנובי' ימתקו, פי' מי שממשיך חסדים שנקראים מים בגניבה בהצנע כידוע לנו כמו שקבלתי ממורי ימתקו לו, וכן לחם סתרים פרשנו לשון מלחמה כמו לחם שערים וכן ה' ילחם לכם, פי' הן חסדים הן גבורות על העובדי כוכבים, דינין שנקרא לחם אם הוא סתרים יונעם, ור' אמר פשוט לחם ממש ותרי גוונא אומר, וזה י"ל הרוצה להחכים את העולם וע"כ אינו אומר הרוצה להחכים או ליחכם כ"א להחכים את העולם שידעו האמת מיראת שמים, כמו שכתוב הן יראת ה' הוא חכמה ידרים יכול להמשיך בגלוי כמו דרום שזורחת השמש בו תמיד בכל יום, משא"כ צפון רק בלילה זורחת ובהצפון ונסתר, וכמו שכתוב סובב אל צפון פי' בלילה, וזה להעשיר מי שרוצה להעשיר יצפין תפלתו כנ"ל, עוד י"ל פשוט נמי דהנה איתא אם אין קמח אין תורה, והנה לצורך תורה יכול להמשיך גם פרנסה בגלוי, וזה י"ל פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך. עיני לשון עיני המים, פי' המשכתו שפע ממקור ממקום אחיזת נפשו ומים פירושו חסד, וזה פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך, פי' אפילו על אותם שלא שמרו תורתך. כי כן דרך חסד אפילו לאינם הגונים, ועוד י"ל על פי' בשביל כמו אי הוה כתיב על אשר לא שמרו. פי' המשכתי חסדים על אשר לא שמרו תורתך בשביל שלא היה להם קמח כנ"ל וזה י"ל הרוצה להחכים את העולם ידרים. פי' ימשיך חסד שמרומז בדרום. להעשיר את העולם עי"ד זה יצפין וקשר את העולם בעולם הצפון כ"א אם אין קמח כנ"ל, ולפ"ז י"ל ג"כ כאן אלוה מתימן יבא, עי"ד תימן הוא דרום אם ממשיכין לישראל יבא אלהותו ית' כנ"ל. וכן פרשנו בפ' ראה את הברכה אשר תשמעו, פי' הברכה הוא לפניכם שעי"ד זה תשמעו כנ"ל, והקללה אם לא תשמעו כו' תועיל מה שאני נותן אותה לפניכם להיות להסירה מכם להיות הקללה ללכת אחרי כו', פי' לאותם שדרכם לכת אחרי אלקים אחרים הם העובדי כוכבים, וכמו שכתוב שפוך חמתך על הגוים כו':
עוד י"ל אלוה מתימן יבא כו', דהנה איתא ראה ויתר גוים וכו'. וכן כתיב וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן כידוע בזוהר נמי כו' יעו"ש, ומדוע לא כתיב כ"א ושעיר, אך מפני שאיתא שורש כל העובדי כוכבים הם זה משמאל וזה מימין ונחלקום לה' מימין ולה' משמאל וכולם נכללים בהם. והנה בכל יום הוא כאלו קבלנו בסיני, וכן כשלומדום תמיד הוא כן נמשך ונלקח מהם שפעם לישראל, וזה אלוה מתימן יבוא תמיד וקדוש מהר פארן סלה, הוא כן סלה, כסה שמים הודו, י"ל כנ"ל, אם מכסה הרחמים שממשיך שנקרא שמים, הודו, פועל הודו ות', כי שמים פירשנו כמה פעמים הרחמים כידוע, וכן נמי יש בו מום, ושי"ן גימ' ברחמו"ם כמו רחמים נוטה לחסד יותר כן נמי מאש אין כאן כ"א השי"ן שגימט' ברחמים במלואה, ומים יש הכל כי חסד הוא העיקר, וכן ברחמים הוא כן, כי ר"ת גימט' יצחק מדה"ד רק בגימט' ומים יש בה כראוי בפירוש וזה כסא שמים פועל הודו, ומשא"כ אם בגלוי יכול לפעמים חלילה להיות קטרוג אבל יותר מדרגה הוא אם אפשר להמשיך בגלוי ושלא תהא קטרוג. וזה פירשנו בעזרת אל יתברך הכ' האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה, שלא אצטרך לשפתי מרמה להיות מקובל תמיד תפלתי. והנה טוב וראוי לשוב בתשובה קודם הלימוד להיות לרצון לפניו ית' איני זוכר כראוי:
בפסוק ויהי בנסוע הארון, וכן הסוף הפסוק כשנסע הת"ח התפלל משה שלא תהי' כן. כי הנה גם השכינה נוסעת עמו התפלל קומה ה' מוטב שישב הצדיק במקומו שלא תהיה גרם להשכינה הטלטול, כי כן פרשנו טלטולא דגברא קשה מדאתתא על אשה יראת ה' ואם חלילה נגזר גלות, הלא כתוב ואתן אדם תחתיך אל תקרא אדם וכו' וזה ויפוצו אויביך כו' ע"ש, מי שיצטרך לכבוד שמים, וזה י"ל מטלטלין נר חדש מי שנעשה צדיק מימים לא כביר, וזה נר כמו נר שדולק למעלה כן הוא מדבק עצמו למעלה להבורא ית' בתורה ומצות שהם כאש, כמו שכתוב הלא כה דברי כאש, אבל לא ישן, רש"א אין הדבר תלוי בחדש וישן, וזה אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת גם אם הוא חדש שיש לו התלהבות בשבת: