אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

לפורים

פרשת זכור

אסתר ליהודים היתה אורה וכו'. ידוע מאמר רז"ל אורה זו תורה. ושמחה זו י"ט. וששון זו מילה. ויקר אלו תפלין. לכאורה אינו מובן כלל. אי קאי משום שחיו ואפשר לקיים המצות כי במתים חפשי, הלא כל מצות נמי. וצריך לדחוק שעל אלו המצות גזר אפילו ביני וביני בעוד חיים. וי"ל דצריך טעם על משלוח מנות ומתנות לאביונים. והנה איתא חייב אדם לבסומי בפורים עד דלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי. וגם לכאורה צריך טעם מה איכפת אם יודע שהמן ראוי לארור ומרדכי ברוך. הלא כן הוא האמת. אך הנה איתא מרדכי מן התורה מנין מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא. דהנה מצינו יוסף זן ופרנס את ישראל פרנסה תחתונה ידוע כמו שכתוב ויכלכל יוסף כו'. ומשה רוחניות תורה כידוע כי יש שני מיני צדיקים. וכל צדיק צריך להמשיך שפע. ויש צדיק עליון וצדיק שאינו כ"כ במעלה עליונה. והגם שודאי גם יוסף פרנס ברוחניות ע"כ כתיב ויכלכל. כי בפרנסה שממשיך מלמעלה עושה אחדות בכל העולמות שעובר השפע דרך כולם. והוא המשיך רוחניות וגשמיות. ע"כ כתיב ויכלכל שעושה בשני ענינים כללות עולמות. אך העיקר נגלה בגשמיות. ובמשה נמי היה מן בזכותו אך לא בגלוי זה בתורה ובאמת הכל אחדות כמו שכתוב ויקח משה את עצמות יוסף עמו. הוא כמו עצם השמים ומשה נקרא חכם וזכה לבינה. והוא (היסוד של חו"ב) שהמשיך למטה. ויוסף נמי נקרא נבון וחכם כי הכל אחדות. אעפ"כ זה עיקר שורשו בזה וזה בזה. וידוע שמרדכי היה ניצוץ משה בדורו ע"כ היה משה מתפלל למעלה והוא למטה וכן פרשנו על ליהודים היתה אורה לשון נקבה. כי מרדכי נקרא בן יאיר. שהוא היה ניצוץ משה. כמו תורה שבכתב שממנה יונק שבע"פ שנלמד מתורה שבכתב גם מה שהלכה למשה מסיני יש בה אסמכתא ורמז בה. ותורה שבע"פ נקראת כלת משה שנמסרה לו ככלה. וכן מרדכי בדורו האיר להדור. וזה ליהודים היתה אורה לשון נקבה שמקבלת מתורה שבכתב כן פרשנו. והנה איתא מרדכי גימ' ורב חסד. כי כל השפעות מעולם עליון הוא בשפע רב. כי שם אין צמצום כ"כ. והנה אסתר צותה וצומו עלי וכן זימנה המן. כדי שישובו ישראל לה' ולא יסמכו עלי' הוא כי היא משורש זה התשובה (קדמה לעולם נקרא עולם נסתר). וידוע תשובה מבינה ותבינה. כדכתיב ובלבבו יבין ושב ורפא לו. ומשם יין המשמח לבב אנוש. כי לב מבין. וזה מר דרור פרשני כי דרור הוא תשובה חירות. כי הוא בסתר עליון וראש התשובה הוא חכמה וזה מר דרור ודוק. ע"כ מתעורר בכל פורים שורש מרדכי ואסתר. ע"כ צריך לשלוח מנות איש לרעהו גם אם הוא עשיר להוסיף לו שפע. כי מעולם עליון אין מדקדקין. וכל הפושט יד נותנין לו. ובזה מעוררין שפע העולם העליון הנקרא שורש מרדכי. וגם משתה ושמחה לעורר שורש אסתר. גם עי"ד זה יבא שפע אור תורה ותשובה לאשר צריכים, וזה מתנות לאביונים שהם עניים באמת שישובו וזה חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. פי' שיעורר כ"כ כנ"ל שיומתקו כל הדינין. ממילא לא יכפת ליה בהמן ולא יבחין. כי יומתקו הדינין ולא יהיה להמן כלום כי ודאי לא קאי על המן המת כ"א על שורשו בסט"א. שימשיך כ"כ שפע אור והמתקת הדינין משורש מרדכי ואסתר ובקריאת המגילה ומנות ומתנות. כי בכל פורים מתעורר הטוב. כמו שכתוב והימים האלה נזכרים ונעשים. עי"ד זכירה נעשים הימים מרומז הטובות. כי רע נקרא חושך ולילה לא אור יום, כי רעה לא תעורר פעם שנית כמו שכתוב לא תקום פעמים צרה וזה י"ל ליהודים היתה אורה משורש מרדכי. ושמחה משורש אסתר, וששון זו מילה קאי על שורשה וכמו שכתוב ויקח משה את עצמות יוסף עמו, (וסר ערלה מהקדושה), ויקר אלו תפלין פרושו מוחין ועטרון כידוע ודוק:

כתיב ואהיה להם למקדש מעט כי הנה לא מרובכם כו' כי אתם המעט פירשו רז"ל כי אתם הממעטים עצמיכם כו'. וזה י"ל ואהיה להם למקדש שאשרה שכינתי עמם מעט שיהיו שפלים ומעוטים בעיני עצמם לפניו, ומעין זה י"ל והשתי' כדת אין אונס כו'. דהנה הבחירה חפשית ומי שהוא רוצה לבטל בחירתו שיהיה צדיק דוקא יראה שיכיר שפלות ערכו ויהיה ה' עמו תמיד, כדאיתא על פסוק ואת דכא ואם ה' אתנו אל תיראום כלל, ממילא טוב שלא לחטא אך אעפ"כ ודאי יעיין האדם שלא להאמין בעצמו, כי מי יודע אם ה' אתו, ואם הוא שפל בעיניו באמת, הגם שנראה לו כן רק ממילא תהי' טיב בעזרת משדי והנה שתיה לשון יסוד כמו שאמרו רז"ל על אבן שתיה שממנו הושתת העולם וזה י"ל והשתי' כדת להיות יסוד שלא תמוט להתנהג כדת פי' כהתורה הוא אין אונסו פי' צריך לאנס עצמו ויכיר שפלותו שהוא כאין כו':

ובצלאל כו' עשה כל אשר צוה ה' את משה ואתו אהליאב, י"ל דהנה כתיב לרקמות תובל למלך בתולות אחרי' כו'. הנה איתא מגילה נקראת באחד עשר ובשנים עשר כו'. דהנה מגילה גימט' מזלא שהוא שורש כל הטובות של ישראל, כי אין מזל לישראל מעולם הנעלם שהוא אין, וזה מאותות השמים אל תחתו יחתו הגוים מהמה דהנה פשוט הוא אמת, וגם הנ"ל דאין מזל לישראל מהמזלות התלוים ברקיע, הגם אם מראים שלא כטובת ישראל, מאותות השמים אל תחתו, כי פשיט אמת ואמת הפי' אין מעולם הנעלם שנקרא אין בא מזל מזל לישראל, משם יכול להיות השתנות המזל לטובה יש מאין כי ממציא הדינין לשורש' שהוא רק להטוב כנ"ל כמה פעמים ממילא יומתקו הדינין ובאו על עובדי כוכבים, וזה יחתו הגוים מהמה שמשורש יכולים אנו לפעול ואתן אדם תחתיך כו' וכן נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך וזה יחתו הגוים מהמה, זה העצה אני נותן לך תפיל את הזמן על העובדי כוכבים, כי הנה כתיב באברהם אבינו ע"ה ויוצא אותו החוצה כו' הבט נא השמימה, ופי' חוץ לכיפת הרקיע כי אין הבטה כ"א מלמעלה למטה, כי הוא למעלה מכוכבים ומזלות גשמיות, והנה י"ל מגילה נקרא פי' יכול להפעל נסים והמתק' הדינין כמו המגילה, ולשון גילוי חסדיו של מקום עלינו באחד עשר הוא הצדיק אחד המיוחד שעושה א' בעשר ספירות, ובשנים עשר, מי שהוא אוהב מאד את כלל ישראל שנים עשר שבטי יה, ובשלשה עשר, במי שלומד את התור' שנדרשת בי"ג מדות, ובארבעה עשר, מי שהוא מתקרב עצמו אל הבורא ברשות היחיד גבהו עשרה ורחבו ארבעה כידוע, ובחמשה עשר, פי' גם שהוא בעל מקרא חמשה חומשי תורה לש"ש לבד שעושה אחדות בעשר ספירות, והנה י"ל לרקמות תובל למלך, מי שפועל המתקת הדינין הוא רוקם, פי' שמביא הדין אל שורשם הם הרחמים, ועושה שילוב ואחדות ממזג דין ברחמים וזה רוקם, וזה י"ל ובצלאל כו' מי שהוא בצל אל שאינו סומך על עצמו כ"א אדרבה הכל הוא בצל אל וחוזר בתשובה, כדכתיב יושב בסתר עליון ופרשנו ושמעתי אומרים מי שיושב בתשובה הוא בסתר עליון בצל שדי יתלונן מכל לילה וצרה רואה בוקר והתשועה ממנה, וזה מקרי לינה כי אין לינה כ"א בעמוד השחר, וזה בצלאל בן אורי יכול להשיג אורו ית'. וכן חור לשון חירות כי הוא בן חורין, למטה יהודה, יכול להטות את ישראל שנקראים יהודאי לכל אשר יחפוץ לכבוד שמים הוא עשה את כל הכלים האלה מתקן כל הכלים האלו להיות כלים מקבלים קדושתו יתברך, את כל אשר צוה ה' את משה ואתו אהליאב, פי' מי שעוסק בתורה לבד, הגם שאי' בס' הישר לר"ת מדרגה שפלה הלימוד לבד, פי' בלא דחילו ורחימו, וכן בגמרא נמי איתא מאותו ענין העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוה אך אם ת"ח פי' שמקבל מהצדיקים ומשמש להם בא ומי למצות, וזה אהלי אב שיושב באהל של תורה מהאבינו ית'. וכן אחי סמך שהיא בן פי' תלמיד למי שהוא סמך להאח, פי' שהוא סמך להדבק בה'. כי איתא הדבק לשחוור כו'. מי שהוא סמך לדבק גם הוא יהיה דבק בה' ית'. והתלמיד שלו שעוסק בתורה גם הוא למטה דן, יכול להטות הדין לבא רק על עובדי כוכבים כנ"ל, וזה חרש וחושב יכול לפעול במחשבתו כמו שכתוב רצון יראיו יעשה, פי' כי חרש לשון לב חורש מחשבת, פי' חרש וחושב שהוא מחשבות שיתקיימו ויעשו, וזה חרש וחושב שאשר הוא חרש הם מחשבות חשובות, ורוקם, יכול למזג הדין ולהמתיק לשתף עמם מדת הרחמים ולשלב, וזה רוקם, בתכלת ידוע פי' אפי' נגזר גזירה מטין תכלת יכול להעלות אל השורש כמו שאמרו רז"ל תכלת דומה לים כו' עד דומה לכסא הכבוד יכול לחתור שם הרהור תשובה שישוב החוטא הגורם הגזירה של התכלת מהשורש של התכלת להעביר רוע הגזירה, וארגמן, גם בענין רוחניות יכול לפעול שיהיו צדיקים ומרכבה לקדושתו ית' המרומז בר"ת ארגמן, כן שמעתי ממורי על ארגמן ובתולעת, לפעול ללמוד ולהתפלל כתולעת שאין כחו אלא בפה, ושני, שימצא לו חסרונות ועבירות שאדם דש בעקביו שיהיו קלות דומות עליו לחמורות, בהשיגו רוממות אל מעט מאין שיעור וגם טובותיו כי הצדיקים משיגים כמו שכתוב כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרו בריתו ועדותיו, הם משיגים שכל אורחותיו ית' חסד ואמת, ובשש, לתקן כל המדות שהם בדרך כלל שש, כי השביעית הוא הבא המדות לגמר לדבור ומעשה, וכן י"ל לרקמות למו שגורם המתקת הדינין כנ"ל עי"ד זה תובל למלך להבורא ב"ה, בתולות בני אדם שלא חטאו כבתולה שלא טעמה טעם ביאה, אחרי' רועותי'. המתחברים עם הבתולות הנ"ל גם ג"כ מובאות לך:

מי שישב בדרך ועמד וראה והנה קרוב לעור לא יכנס ר' יהודא אומר יכנס כו' מעשה בר' טרפון שנכנס בלא מתכוון, דהנה לא נקל הוא לבא אל האמת עיקר עשיית רצון אל ית' בשלימות ואפילו מי שהוא קדוש מרחם משחר צריך הוא לתקן מדותיו ומעשיו ולא יסמוך על הדבר, וכן פי' מורי שיחיה על המדרש מי שנולד כשהוא מהול מהו להטיף ממנו דם ברית, פי' גם שנולד ברור צריך להסיר ממנו הערלה אך מעט משאר בנ"א, וזה י"ל מי שישב, פי' שנתישב בדעתו בדרך שהוא הולך ועמד וראה והנה הוא קרוב לעיר, לשון התעוררות פי' להאמת קדושה לא יכנס כיון שלא היה בכוונה כנ"ל, ור' יהודא מקיל שמועיל לו העבדות שיכוון מן אותה זמן והלאה:

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה