אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

השמטות

השמטה לפרשת ויקהל

לפ' תשא ופסוק שבת וינפש, פירשנו בעזרת השי"ת, כי שמעתי מדקדק הרב האיש האלקים קדוש ר' ישראל בעה"ש למה אנו אומרים זה בתחלת השבת שבת וינפש, כדרש הגמרא וי אבדה נפש די לזה בשעתה במוצאי שבת, וידוע מה שתירץ הוא ז"ל להוסיף לנו אהבה ושמחה משבת קודש בזכרנו כי אחרי כן תפסוק הנשמה יתירה הגדולה של שבת כאשר הארוך במשל ומליצה, ואנו פירשנו, דהנה יש לדקדק עוד מה לשון אבדה היה לומר נאבדה הנפש, וכן בזוהר על פסוק אחר, אך הנה אנו אומרים בבהמ"ז ברצה והחליצנו וברצונך הניח לנו כו' שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו הפשוט הוא שאנו מתפללים שלא תהא לנו שום צרה ר"ל בשבת קידש, וי"ל עוד שאנו מתפללין שלא תהא לנו שום צרה ויגון ואנחה בשום פעם אפילו בחול, וזה ביום מנוחתנו, פי' בהשבת תעזור כן בזכות השבת וזה הניח לנו כו' שלא תהיה שום צרה כו' ביום מנוחתנו, וזה י"ל ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך כו'. פי' ביום הניח בזכות השבת שהוא יום הניח, ה' לך, י"ל יש לך ה' הוי' הוא הרחמים שתושע מעצבך ומרגזך ומעבודה הקשה, כי ודאי עבדות השי"ת הוא טוב, אך שלא תהא עבודה קשה, ולפי זה י"ל כיון ששבת פי' שקיים השבת וי אבדה נפש, פי' הנפש אבדה את הוי, שאין לנפש עוד שום וי כלל:

מלכים א' עוד וה' נתן חכמה לשלמה כו'. פי' להצדיק שעושה שלום והתקשרות העולמות מעילא לתתא מעלה המ"נ מכנסת ישראל להקב"ה, וממשיך שפע מ"ד מהקב"ה לכנס"ו. וזה שלמה נותן לו הבורא ב"ה חכמה, ויהי שלום בין חירם הוא השונא כמו איש חרמי בשעת חרום שנו, ובין שלמה הוא הצדיק, וכמו שכתוב ברצות ה' דרכי איש כו'. ועוד פרשנו על פסוק זה פשוט ברצות ה' דרכי איש, פי' מי שדרכו הוא ברצות ה' לרצות ה' תמיד על עונותיו גם אויביו ישלים אתו, עוד י"ל דהנה איתא כל שחבירו נענש על ידו כו'. משום לא יגורך רע שטוב ה' ויש צדיקים שמתפללים שלא יענשו שונאיו על ידו. הגם שאין צריך לכך, כי נראה מה שאמר נענש על ידו הוא שהוא מעניש אותו בכוונה ולא אם הבורא ב"ה נוקם או בני אדם מכ"ש אם הוא ברבים אסור למחול אעפ"כ מתירא הצדיק אולי הוא בצערו מקטרג על חבירו על שחטא נגדו ואולי מדבר יותר מן הצורך עליו, ובל"ז קטרוג הוא מדה גרוע. וגם הנעלבים ואינם עולבים הוא טוב. ע"כ מבקשים שלא יענשו חביריהם על ידיהם, והנה לא יענשו גם הם עי"ד חביריהם ממילא נמי, כי היתכן בשביל שאני זכר הפסדתי, וזה י"ל ברצות ה' דרכי איש פי' שהוא דרכו ורצונו לבקש שלא יענש חבירו על ידו שהוא כמו רצון ה' ית' גם אויביו ישלים אתו שלא יענש גם הוא על ידיהם, ועוד י"ל כפי מה שפרשנו עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל כו', כי הנה רצון יראיו יעשה וזה אומר עשה שתהיה רצונך כרצונו, פי' שירצה כמו שאתה רוצה פי' שתהיה יראיו שיעשה הוא רצונך, וזה עשה שתהיה רצונו כרצונך כדי שתעשה רצונך כרצונו שיתן לך תשוקה כמו שהוא רוצה כדי כשיעשה רצונך תהיה כרצונו ית'. בטל רצונך כו' כדי שיבטל רצון אחרים כו'. לכאורה קשה הלא גם רצונו ית' מבטל מפני רצון הצדיק, וי"ל שאומר לשון נקי', אך האמת הוא גם הגם שהצדיק מבטל גזרתו ית' אין זה בטול רצונו ית' כי זה הוא רצונו ית' שיבוטל גזרתו, וכמו שאמר למשה רבינו ע"ה הניחה לי כו' רמז לו לבקש רחמים:

יחזקאל כתיב ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. י"ל דהנה יש שלשה מדרגות בישראל יש שהם רק מצפים להבורא ב"ה שיתן להם פרנסתם וחיותם וכל צרכם, וגם זה לבד הוא טיב ובאים לחיי העולם הבא אם לא יעכבו בחטאים כמו שכתוב וצדיק באמונתו יחי', כמו שפירשתי יעוין בספר ראשון. כי כן איתא בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי', ויש מדרגה למעלה מזה שעושים מעשים טובים להבורא ב"ה בלא עמקות בהם כ"א פשוט, ויש מי שכוונותיו לשמים וחושב בהבורא ב"ה תמיד ומיישר מדותיו והוא מרכבה לקדושתו ית', וזה י"ל ואתן צאני המדרגה הראשונה צאן מרעיתו כביכול מרעין אותי שגורמים לי נחת רוח שאמרתי ונעשה רצוני ותענוג נקרא אכילה כמו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, אך הוא בלא מחשבה ושכל ע"כ נקראים צאן לשון בהמות, אדם אתם קאי על המדרגה שלישית כנ"ל המרכבה לקדושתו ית', כמו שכתוב דמות כמראה אדם עליו כו'. אדם מרכבה לו ית':

וכן י"ל הפסוק רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף כו'. רועה ישראל קאי אהמדרגה ראשונה אתה רועה אותן. נוהג כצאן יוסף הם העושים מצות שמצוה גוררת מצוה, וזה יוסף, שכל מצוה גורמת לו להוסיף וזה נוהג כצאן יוסף שנוהג כצאן בלא שכל ובלא מחשבה כראוי. יושב הכרובים קאי על מדרגה שלישית המרכבה לו ית' וזה יושב הכרובים פרושו כרביא שהם כילדים שיש להבורא ב"ה שעשועים מהם והוא יושב עליהם כביכול הופיע לכל אחד שפעו כראוי:

חבקוק שבועות מטות אומר סלה, י"ל בקיצור עי"ד שבועות תמיד נתעורר הרחמים של מ"ת ראה ויתר גוים ירדה שנאה לעובדי כוכבים ולישראל חירות וסגולה, וזה שבועות מטות להכותם ואומר לשון האמרת היום לשון חיבה אלינו זה הוא סלה:

תהלים חטאות נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכר לי כו' דהנה על העברות שקודם עשרים שנה אין אדם נענש עליהם בב"ד שלמעלה. והנה נקראים חטאות נעורים הגם שהם לפעמים במזיד כי הטעם שאינו נענש כי הדעת אינה שלימה עדיין באדם. ע"כ נקרא חטאת, והנה מהם גורם לאדם אח"כ עונות ופשעים כיון שטעם טעם חטאים והורגל בהם, אך אם בהשורשם אינו נענש יש לומר זכות גם על הפשעים שבאים מהם, וזה י"ל חטאות נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכר לי אתה. פי' תזכורני אותם שאתבייש מלפניך בעבורם ואהיה נכנע ודעתי שפלה עלי. וזה אתה לבד שלא תהי' שום קטרוג למען טובך ה'. וכן כתיב עוד טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך למי שהולך בדרך יורה לו החטאים שיהיה נכנע לפניו:

יראת ה' טהורה עומדת לעד. דהנה כתיב עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט כו'. דהנה כתיב עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו. י"ל עון ה' מצפה אל יראיו לאותו מדרגה שיהיו מוחלים לחסדו הקב"ה משגיח אל יראיו שיהיו מוחלים לחסדו למה כן אמר להציל ממות נפשם כו'. שיושיע להעולם עי"ד היראיו כי רצון יראיו יעשם כו' ויושיעם להעולם עי"ד יראיו. עוד י"ל פשוט עין ה' אל יראיו ב' פירושים א' פשוט שמשגיח עליהם בדרך משל וכן לשון עין המים שפתוח להם מקור השפע בשביל המיחלים לחסדו להציל כו'. וכן י"ל עוד שהקב"ה ניתן להם ראי' רוחניות להשיג מה שיהיו אם יהי' טוב שישיגו וידעו שאז עת רצון לפעול הרבה רצון אל ב"ה וכן פשוט לשמח אותם ולבשרם בשורות טובות, ואם חלילה מעותד להיות שלא טוב מראה ליראיו לבטל גזרה רעה, וזה הוא לא לאשר הם יראיו לבד כ"א אשר הם ג"כ מוחלים לחסדו להמשיך חסדים ושתהי' אך טוב לישראל אלקי'. וזה להציל כו' כי צריך צדיק שני הנהגות א' לראות רצון אל ושלא תהי' שום דין על בר ישראל, כי אפילו יחיד המצטער כו' עמו אנכי כו' בכל צרתם כו' כידוע, וכן פרשנו מה שאמר משה הראני את כבודך כו' פרשנו שכלל בזה להשיג כה שנקרא כבוד ה' והשיב לו הוא ית' אני אעביר כל טובי כו' וחנותי את אשר אחון כו'. פי' זה הוא כבודי להחן ולרחם, אך דוקא אשר אחון וארחם שתהי' חנינה ורחמנות משא"כ חלילה להרשעים המאבדום את העולם אינו נותן להם חנינה ורחמים, כי זה לא הוה חנינה ורחמים אדרבא, ע"כ נקרא גם בעל הרחמים, וזה הוא נמי במה שפרשנו בפ' תשא ממולח טהור קודש יע"ש, וזה אל יראיו למיחלים לחסדו. וכן י"ל יראת ה' טהורה פשוט טהורה בלי סיג, עומדת, עוד נראה אם היא טהורה שטובל עצמו בעת שצריך לו עומדת לעד הגם שבטלו לטבילה הלא סיימו והזהיר בה מאריכין ימיו ושנותיו, ופירשנו לעיל שהוא שהעבדות שלו שנקרא ימים כי תורה אור וכתיב ויקרא אלהים לאור יום משיג בעבדות בהבורא ב"ה מעולמות יותר עליונים וזה מאריכין ימיו ושנותיו הוא פשיט, וזה יראת ה' טהורה עומדת עומדת לעד כי יכול להיות לו אחוזה מעולמות עליונים שאין שם רע, עוד י"ל לפי הנ"ל דהנה גם הקב"ה יש לו יראה ומה הוא שלא יקלקלו מעשיהם ויגרמו חלילה רעות וצער כמו האב שירא ודואג שלא יפול בנו ושלא תהיה לו שום צער, והנה הצדיק צריך להיות לו אותה יראה וגם פשוט לטהר נפשו כנ"ל בממולח טהור קודש לתקן מעשיו, וזה יראת ה' מי שיש לו היראת ה' כנ"ל, וגם יראת טהורה שתהיה נפשו טהורה עומדת לעד, הירא ה' והטהורה עומדת לעד להעולם שנקרא עד גורם עומדת קיום והעמדה כי יכול להשפיע להם הכל, י"ל מרומז בבני חיי ומזוני שהכל נקרא קיום עולם בפשוט. ועוד בני נקרא ברא כרעא דאבוה יש לו קיום על רגליו וכרעיו, חיי ודאי היא עמידה גם לשון עכבה להתעכב הרבה בזה העולם כמי ועומד לדין עמים וכן ואנכי עמדתי בהר, ועוד נמצא, ומזוני בא מעושר ממונו של אדם מעמידין אותו על רגליו, וזה י"ל עושה מלאכיו רוחות כי הצדיקים במה שממשיכין טובות להעולם נקראים מלאכים שלוחים של ה' יתברך להעולם להטיב להם וכמו המלאך הגואל אותי מכל רע כו'. וזה עושה מלאכיו רוחות שנותן להם רוח קדושה לפעול כן כמו שפרשנו ושב רוחו יזלו מים ימשיכו חסדים, משרתיו באותה בחינה שהם משרתיו עושה רצונו שתהי' להם דחילו ורחימו כראוי שיהיו ראוים לשרתו שיתקנו עצמם ונפשם, אש לוהט נותן בהם אש לוהט למרר בבכי' על עונותם חרדים על דבריו מאד עי"ד זה יסד ארץ על מכוני' לענין עוה"ז וגם בל תמוט עולם ועד לעוה"ב, כי ממשיכין במפ' שפע קדושתו ית' וזה אפי' בגלוי כנ"ל באותו שבת, ומעין זה וה' הולך לפניהם בעמוד ענן יומם הוא הצדיק שממשיך חסד להעולם, וזה מרומז בעמוד ענן עמוד הוא הצדיק יסוד עולם, ענן להמשיך מום חסד, וזה יומם בעת הטוב לו, ולילה בעת שאינו ברור כל כך. בעמוד אש הוא עמוד יסוד עולם באש הבוער בלבו לשוב בתשובה שלימה ולמרר בתשובה ולהיות חרד מאד על המצות ולהיישיר ולתקן מעשיו, וזה ללכת יומם ולילה לילך מחיל אל חיל כו' לפני העם הם הצדיקים:

עוד בשה"ש שני שדיך כשני עפרים כו'. דהנה אי' במדרש שני לוחות כנגד שמים וארץ והיום ולילה חתן וכלה ושני שושבינים. י"ל דהנה (נשכח) עוד י"ל דהנה האדם מחויב להיות לו בן ובת ואם יותר הכל נכלל באחד בן ובת, והנה פרשו על ברכת שדים ברכתא דאבא ואמא על שהזרע יורה כחץ פירש רש"י ז"ל, והנה האדם צריך לגדל בניו לרצון יוצרנו, וזה שני שדיך כשני עפרים תאמי צבי'. פי' תראה להיותם אחדות פי' שיהיו דבוקים בו ית' ממילא הם הכל אחדות א' ואמר תאמי צבי' שיהיו זריזים לרצון אל ב"ה רצים כצבי לרצון אל:

קהלת טובים השנים מן האחד, פירשנו אם שני צדיקים הם ביחד שרוצים האמת נעשו טובים מן האחד היחיד כי הוא עמם, וכמו שאי' שנים שיושבין ויש ביניהם ד"ת שכינה שרויה ביניהם, וע"כ כתיב הא' בה' הידוע משא"כ אח"כ כתיב ולא' איך יחם נראה שלא כתוב ולהא' בה' הידוע, וכן אח"כ ואיל' אחד כו' [ואילו האחד כו' ואין שנו להקימו] בלא ה"א הידוע:

כי אלקים בשמים ואתה בארץ על כן יהיו דבריך מעטים, לכאורה קשה אדרבא ראוי לומר הלא הקב"ה בכל מקום מעורר יראה יותר להתבייש ממנו שהוא לפנינו והגם שעל פשוטי הדברים לא קשה מה שאמר האלקים בשמים הלא מלא כל הארץ, וכן כתיב את השמים והארץ אני מלא, כי כאן הכוונה. על גילוי שכינתו הוא בשמים אך לענין להתבייש מפניו ולהיות דבריך מעטים אינו טעם שהאלקים בשמים אדרבא ראוי לכתוב כי גם לפניך הוא אלקים כנ"ל, וי"ל דהנה כתיב ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה, וכן אשה כי תזריע וילדה זכר, צריך התפרותא דלתתא ורצוצו ית' שנמתיק הדינין וזה ידע שמי יקראני ואענהו, והנה אלהים מרומז בדין ושמים נקרא הרחמים, וכן מרומז בשם שמים כי מים הוא חסד ומדין שנקרא אש יש בו רק השין וגם הוא גימ' ברחמים אלהים במילוי יו"ד, וזה כי אלהים בשמים אם אתה מעלה הדין לשורשו למעלה ותמתיק אותו בשמים הוא הרחמים ואתה בארץ, פי' תמשיך חסד הנקרא אתה כי לשון נוכח מרומז בחסד כמו לאב אנו קוראין לשון אתה לנוכח ולא כמו שמדברין לאדם אחר שמדברין לשון נסתר, וזה כי אתה אבינו וזה ואתה בארץ, פירוש כשתמשוך ותעלה אלהים תמתיק בשמים ותמשוך החסד למטה תרויח עי"ד זה, ע"כ יהיו דבריך הדין שעליך המרומז בדיבור לשון קשה מועטים יהי' הדין שעליך מועט כמו בגלות הגם שאי אפשר להיות הגאולה עד עת קץ אעפ"כ יהי' די מה שאנו בגלות ולא והי' שום דין יותר, וזה יהיו דבריך מעמים:

סליק ספר זכרון זאת על התורה: בעזרת האל נאזר בגבורה:

סוף הספר

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה