אור ברסלב
זכרון אהרן פרשת חוקת

זכרון אהרן· רבי אהרן הכהן

פרשת חוקת

פרשת קרח

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר וגו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה. במדרש תמימה הא אם יש בה שתי שערות שחורות פסולה וכו' במדרש רבה פ' י"ט תמן תנינן כל העוסקים עם הפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים והיא עצמה מטהרת אלא כך אמר הקב"ה גזירה גזרתי חקה חקקתי אין אתה רשאי להרהר אחר מדותי, הנה אם כפי הנראה מפשטי דברי המדרש משמע שאין רשות לאדם לחקור על טעם מצות פרה אדומה כי חוק לישראל היא מ"מ אחר שראינו שגדולי החוקרים והמפרשים היו מיגעים עצמם למצוא טוב נועם ודעת להבנתה, וגם על שלמה המלך ע"ה אמרו שכוונתו במה שאמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני זו פרה אדומה משמע שגם הוא טרח לדעת טעמה וסודה וכן אמרו בגמרא שאמר ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו חייכם לא המת מטמא ולא הפרה מטהרת אלא החטא מטמא וכן אמר ג"כ ר' חנינא בן דוסא לתלמידיו ראו בני שאין הערוד ממית אלא החטא ממית (סוכה ל"ג) , הנה מזה נראה שר' יוחנן בן זכאי ידע טעם הפרה שאם לא ידע לא הי' יכול לומר חייכם אין המת מטמא ולא הפרה מטהרת אחר שלא ידע טעמה וסודה, ולכן הרשיתי גם אני לעצמי לחוות דעתי בטעם פרה אדומה ופרטי ואען ואומר כיד ה' הטובה עלי כי בוודאי לא הי' כוונתו יתברך להסתיר ולהעלים טעם המצוה מבעלי שכל והאנשים אשר כל מגמתם לדרוש בתורת ה' תמימה:

איתא במדרש ילקוט יחזקאל שאלו לחכמה חוטא מה ענשו אמרה חטאים תרדף רעה (משלי י"ג) שאלו לנבואה חוטא מה ענשו אשרה נפש החוטאת היא תמות (יחזקאל י"ח) שאלו לתורה וכו' אמרה יביא קרבן ויתכפר שאלו להקב"ה וכו' אמר יעשה תשובה ויתודה ויתכפר לו דכתיב קחו עמכם דברים ושובו אל ה' (הושע י"ד) הדא הוא דכתיב טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ע"כ, הנה מדברי המדרש הנ"ל ראינו שאין תרופה לחטא רק ע"י תשובה כי מה שהתורה אומרת יביא קרבן הוא רק אם חטא בשוגג אבל על מזיד אין מועיל לו קרבן והנבואה והשכל אומרים שאחר שהאדם העיז פניו לחטוא נגד ממ"ה הקב"ה אין לו כפרה רק במיתה ואבדון רק הקב"ה בחסדו הגדול סולח ומוחל אם ישוב והנה אחר שהחכם מכל אדם גזר ואמר אין אדם צדיק בארץ אשר לא יחטא לפי זה אם לא הי' התשובה הי' כל העולם כולו פגרים מתים והתשובה לבדה היא סמא דחיא ולכך קדמה לבריאת עולם כמו שאנו אומרים אז מאז קדמת תשובה וכו' ואם כן קשה למה לא כתבה התורה מצות תשובה בכל תוקף ועוז ולהזהיר עליו בראש שאר מצות עשה אחר שבלעדה העולם והתורה שהיא תכלית העולם אין יכולה להתקיים, ובבחינה זאת מבאר בעקידה פסוק בי עמך הסליחה למען תורא כלומר אחר שהאדם מועד לחטוא ואין אדם בארץ אשר לא יחטא א"כ כשחטא פעם אחת הוא גברא קטילא ואין לו תרופה א"כ מאז והלאה יעשה מה שלבו חפץ כי שלום יהי' לו מעתה אחר שכבר הוא הולך לינות אבל אם יש תרופה ע"י תשובה יתאמץ בכח עוזו לעשות תשובה ויתחרט ולא יחטא עוד, וזה שאמר כי עמך הסליחה צריכה להיות על כרחך למען תורא מכאן ולהבא ולא יחטא עוד מפני היראה וא"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא נכתבה התשובה למצות עשה ואף שהרמב"ם ז"ל מנה באמת אותה בתוך מצות עשה והיא בנה שאמרה התורה והי' כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה ושבת עד ה' אלקיך וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך וגו' אבל שאר הקדמונים ז"ל לא קבלו דעה זאת כי אמרו שהתם לא נאמר רק בלשון תנאי אם שבת, לפיכך נראה לי שבאמת כאן ע"י מצות פרה אדומה נכתבה מצות תשובה כללי' ופרטי' רק שבתחלה נקדים הספיקות שהם קשים כגידין בפרשה זאת, א' אם שמצות פרה היא חק למה קראה הפסוק חק התורה ולא אמר זאת חקת הפרה כמו שאמר זאת חוקת הפסח וכדומה בשאר מצוות, ב' למה הקפיד הקב"ה על פרה אדומה דווקא וביותר מה שדקדק שתהי' תמימה באדמימות ששתי שערות שחורות או לבנות פוסלות בה, ג' מה שצריך להוציאה מחוץ למחנה, ד' שצריך לשורפה ואת עורה ובשרה ודמה ופירשה, ה' מה שעפרה מטהר טמאים ומטמא טהורים, ונ"ל לישב דבמצות פרה אדומה בכתבה מצות תשובה ולפי שבלעדה אין התורה יכולה להתקיים כמו שאמרנו לכך נקראת חקת התורה כלה, וגם לפי שהחטא היא האם לכל מות ואבדון בעו"ה ובעוה"ב לכן היתה הפרה לדוגמא כמו שאמר במדרש תבוא אמו ותקנח צואת בנה, וצריכה להיות אדומה לפי שהחטא נקרא אדום שנאמר אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, וכן מצינו בשעיר המשתלח שהי' לשון של זהורית קשורה בין קרניו שנתלבן אחר הכפרה, והנה בענין התשובה כתיב בספר חובת הלבבות שער התשובה פרק ג' וז"ל אבל במה תהא התשובה מהאדם הראשון שידע גנות מעשהו ידיעה ברורה כי אם לא יתברר לו זה ויבקש ליתן אמתלא למעשהו להקטין העבירה אז לא יעשה תשובה גמורה ואינה מתקבלת לפי שאז לא יכנע את לבבו כמו שיאות לו ולכן אמר גם מרע"ה בתפלתו אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ולכך אם נמצא לפרה שתי שערות שחורות או לבנות פסולה כלומר שאין החטא אדומה תמימה שחושב שלא חטא בשלימות אין תשובתו שלמה ורק מי שמודה ועוזב ירוחם ומציל את נפשו, ומדרגה הב' מן התשובה היא עזיבת החטא עזיבה גמורה באופן שלא יבוא אלי' עוד עד שאם יבקש אותה לא ימצאה, לכן צריך להוציא את הפרה אדומה שהיא דוגמת העבירה מחוץ למחנה ולשרוף אותה בשרה עורה דמה גם פרשה עד שתהי' לאפר דבר שאין בו ממש כי כל הדברים שבעולם אם נפסדו ממהותן עוד יצמחו מחדש אבל אפר הוא דבר שלא יצמיח עוד, ואם יעשה כן שיכיר גודל חטאו ותהא אדומה בתמימות לפניו ויעזוב אותה שישרפנה לאפר אז יקבל תשובתו אחר שהתודה עלי' בשברון לב ובחרטה גמורה ונמחה חטאתו אשר חטא כמו שנאמר ושב ורפא לו, אמנם כן אם יאמר האומר אחר שיש רפואה בדוקה לחוטא והיא התשובה אהי' חוטא ושב לזה אמר כל המתעסקים עם הפרה ואפרה וחושבים לעשות עבירות על דעת לשוב אח"כ הם מטמאין את עצמן כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ורק למי שחטא בלי דעת זה שישוב לזה נתכפר וזהו שהפרה מטהרת טמאין ומטמאה טהורין, ולפי שהחוטא נחשב כמת כמו שאמרו החכמה והנבואה, ואינו יכול להרפא רק ע"י תשובה וזה נרמז בפרה ואפרה לכן לא היו מזין רק על טמאי מתים ולכך נמי אמר תכתוב חטאת היא (להורות ע"ז שהיא מרמזת על התשובה לכפרת העונות והחטאים:

תוכן העניינים

זכרון אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה