זכרו תורת משה· רבי אברהם דאנציג
אות נא
דין מקח וממכר:
א כבר כתבנו במלאכת כותב דכל מקח וממכר אסור אחד המוכר בפה או במסירה או במשיכה בין משקל או במנין או במדה בין שמודד ביד או בחלי ואפילו לדבר מצוה אסור ומטעם זה אין עושין פדיון הבן בשבת ואפילו ליתן כלים שהרי אסור לעשות שומא בשבת וכן אסור לעשות קבלות קנין בשבת, ולכן הנושא אלמנה אסור לבא עליה ביאה ראשונה בשבת ויו"ט דבאלמנה אין חופה קונה אלא ע"י הביאה ואין קונין בשבת:
ב אסור למדוד שכר ושאר משקין בכלי המיוחד למדה אא"כ שממעט או מוסיף מעט דלא הוי מדידה גמורה וכן מותר לו ללוקח ליטול המדה של המוכר עם המשקין לביתו או שהלוקח מביא כלי מתוך ביתו אפילו בלי המיוחד למדה ואומר לו מלא לי כלי זה אבל לא יאמר לו מדה או חצי מדה כללו של דבר שלא יזכור שם מדה או סכום מעות שלא יאמר תן לי בעד ו' גדולים וביוצא בו והעולם נוהגים בזה היתר דאינם מתכוונים רק להודיע למוכר כמה הוא צריך, ואמנם היתר זה לא שייך רק בשכר וכיוצא בו דבר שמקחו ידוע אבל לומר לו תן לי בעד ו' גדולי' תפוחי' וכיוצא בו דא"א לומר שכוונתו כמה צריך שהרי אינו יודע כמה תפוחים יתן לו אלא יאמר לו תן לי ב' תפוחי' וכיוצא בו:
ג אסור לחשוב עם המוכר לומר לו תן לי מדה וכבר לקחתי כך וכך ואסור שיאמר לו תן לי בעד ג' גדולים וכבר מגיע לך בעדות גדולים וכיוצא בזה וכ"ז אסורלכ"ע:
ד מה שנוהגין שכותבין שם האיש ויש לו פתקאות שכתוב עליהם סכום מעות או סכום מדה ומניח פתקא אצל שם האיש יש לאסור שהרי אסור לעיין בפתקאות האלו שהם שטרי מקח אלא יניח שם גרעין לסימן ופשיטא דאסור לעשות נקבי' במחט וכיוצא בו לסימן וגבאי צדקה נוהגין להקל דמדמין לחשבונת של מצוה:
ה אסור להטיל גורלות ואפילו אם החלקים שוין ואסור לשחוק אפילו בדרך צחוק שמא יכתוב ולהרויח הכל אסור דהוי כמקח וממכר: