אור ברסלב

זכרו תורת משה· רבי אברהם דאנציג

אות נ

אות מט

דין ליתן מלאכה לנכרי בע"ש:

א ליתן לנכרי מלאכ' בע"ש מותר אע"פ שיודע שהגוי יעשה מלאכה זו בשבת ואפילו סמוך לקבלת שבת ובלבד שיוציא הכלים מבית ישראל קודם השבת אבל בביתו או בחצרו של ישראל הכל אסור אבל ברשותו של גוי מותר ליתן לו בע"ש על אלו אופני', אחד שיפסוק עם הנכרי או שעכ"פ יאמר לו שישלם לו כראוי או שידוע שנותנין ע"ז שכר דכל זה נקרא קצץ ר"ל קצץ לו שכר דאז לא הוי שלוחו של ישראל דנכרי אדעתא דנפשיה עביד כדי לקבל שכר ואעפ"כ צריך שיוציאנו מבית ישראל קודם שבת דאל"כ יחשדוהו ששכרו בשבת ולכן מי ששכר עכו"ם להוליך סחורתו צריך למוסרו לו קודם שבת ואם לא אסור להניחו ליקח מביתו בשבת:

ב אפילו קצץ אם שכרו שכיר יום ר"ל שבכל יום יתן לו כך וכך אסור דמ"מ הוא שלוחו כדלקמן סימן ג' כיון שמייחד מלאכת לשבת אלא ישכור אותו בקבלנות ר"ל שבעד כך וכך מעות קיבל עליו לעשות מלאכה זו או בעד שבוע א' או חדש אחד יתן לו כך וכך:

ג אפילו קצץ ובקבלנות אם מייחד לו מלאכה זו בשבת שאומר לו לעשות בשבת או שיאמר לו ראה שאני צריך למלאכה זו תיכף במוצאי שבת עד שאי אפשר אא"כ יעשה בשבת ה"ז כאלו אומר לו לעשות בשבת וקיי"ל אמירה לנכרי הוי שבות בין שיאמר לו בשבת או מע"ש אבל כשנותן לו סתם א"כ יש רשות לגוי לעשות אימתי שירצה ואמרינן שפיר מה שעושה בשבת הוא למהר להשלים מלאכתו שיקבל שכרו:

ד ואפילו קצץ ובקבלנות ואינו מייחד מלאכתו בשבת אם הוא מלאכה מחובר אע"פ שעומד במקום אחר שאין יהודים מצויים אם הוא בתוך תחום שאפשר שיבואו יהודים ויראו שהעכו"ם עושה מלאכה יחשדוהו ששכרו לימי' כיון שכן דרך העולם לשכור שכיר יום אבל חוץ לתחום מותר שא"א שיבאו לשם יהודי' בשבת ואם שכר שכיר יום ובנה בשבת באיסור אסור לו להשתמש באותו בית לעולם ולאחרים בכדי שיעשו:

ה ואם הוא מלאכת תלוש לצורך מחובר כגון לפסול אבנים ולתקן קורה וכיוצא בו לצורך בנין אף הוא מפורסם שהוא של ישראל אע"פ שהנכרי עושה בביתו דינו כמחובר וה"ה אפילו מלאכת תלוש אם הוא מפורסם שהוא של ישראל ועושה אותו במקום מפורסם כספינה ונקרא שם ישראל עליו נמי דינו כמחובר, וכל זה בבית של עכו"ם אבל בבית של ישראל או בחצרו לא מהני שום היתר אפילו בתלוש בקבלנות שהרי אנו רואין שהוא עושה בשליחות של ישראל:

ו ואם הנכרי הוא מושכר לישראל לשנה וכיוצא בו לעשות כל מלאכתו וא"כ מה שעושה הנכרי בשבת מרויח הישראל שאם לא יעשה בשבת אזי לא יוכל לעשות מלאכה אחרת בחול הכל אסור, וכן ישראל שיש בו מרחץ אסור מדינא לשכור גוי אפילו בששכרו על חדש וכיוצא בו בקבלנות להחם המרחץ שהרי הישראל מרויח בזה ולא עוד אפילו להשכיר המרחץ לעכו"ם ש תן לו בעד כל שבוע או בעד כל חדש כך וכך אפילו לא יסיק מ"מ אסור דכיון דאין דרך להשכיר בענין זה אלא המנהג שהישראל שוכר עכו"ם והריוח לישראל יחשדוהו שהוא השכיר את העכו"ם אם לא שכבר נתפרסם הדבר שאין דרכו לשכור פועלי' אלא להשכירם דאז מותר להשכירם בהבלעה בעד כל שבוע או חדש בין יסיק או לא יסיק. ואם גוף המרחץ הוא של גוי אלא שישראל שכר מגוי מותר להשכירה לגוי דלא נקרא שם ישראל עליו. וכן הדין בתנור ורחיים וברויא הויז והוטע וכל כיוצא בזה זה הכלל דבר שמנהג בני העיר להשכירם או שיטול הגוי חלק מהריוח מותר להשכיר בהבלעה דהיינו טל שבוע או על חדש או שנה, או להשכיר שיטול חלק בריוח כפי מנהג המקום, ודבר שאין דרך להשכירם אלא לשכור פועלי' והריוח של ישראל אסור אפילו להשכירם אא"כ שנתפרסם כבר שהוא משכירם:

ז במקום דאסור מדינא אם עשה אסור לקבל השכר ולכן אין לו תקנה להשכיר ברויח הויז וכיוצא בו וכן למכרם לעכו"ם אלא ע"פ ת"ח היודע לעשות כד"ת:

ח מותר ליתן חיטים ברחיים של מים ע"ש קודם חשיכה ובלבד שלא יעמוד ישראל שם דאז מחזי כשלוחו ולצורך פסח מותר שהישראל יהיה עומד שם לראות שלא יתחמץ וכן מותר להושיב שומר שלא יגנוב הנכרי ובלבד שלא ידבר עמו בשום עסק:

תוכן העניינים

זכרו תורת משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה