אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן רמט

סימן רמח

ועש"ק ויקרא תר"ס. להרב דקראנשטארט ר' אברהם יעקב הלוי

מה שהקשה במכתבו במגילה כ' ע"ב במתני' כל היום כשר לקריאת המגילה, דלא חשיב נמי מילה כמו דתני ליה קריאת המגילה אף דתני ליה לעיל במתני':

כבר קדמהו הפ"י יע"ש בישוב זה, ולא זכר מחידושי רשב"א שהקשה ר"ת אמאי לא תני הכא ולמילה ולהזאה ולטבילה וכ"ת הא תני להו לעיל, קריאת המגילה נמי הא תני לה לעיל בהדייהו וצ"ע עכ"ל, וע"ע בטו"א מ"ש בישוב זה, וברא"ש פ"ו דמגילה סי' ו' דלא תני כל הלילה כשר לקריאת מגילה לפי שאין עיקר קריאה בלילה וכו' וע"ש בק"נ אות ט"ז שבזה מתורץ קושית הרשב"א בשם ר"ת וכו', ואין רצוני להאריך בזה יותר במה שדשו בהם רבים:

ומה שדקדק עוד שם כ"ט ב' בר"ח אדר מוציאין ואח"כ לגבי ר"ח טבת דתני מביאין ולא ידע להבדיל בין הלשונות:

הנה הרי"ף בפרק בני העיר ורא"ש ורמב"ם פ"ג מתפלה הלכה כ"ג וכ"ד וטושו"ע כתבו בשני הדינים מוציאין וכן בתו' ד"ה חדא מכלל חברתה, ומ"מ י"ל דנקיט במכוון בחד מינייהו מביאין לאשמועינן דמותר ג"כ לטלטל הס"ת ממקום אחר, ולא דמי להא דאסור בעלמא בשביל הצבור, היכא שאין קובע מקום מקודם להס"ת שמחוייבין הצבור לילך למקום קביעות הס"ת, אבל כאן שקראו בס"ת אחת מחובת היום בתחלתה לא חשיב זה לפגם של אינך ס"ת כשמביאין אותה למקום שקראו הצבור בס"ת הראשונה:

ומיהו בלאו הכי אין לדקדק בזה בלשון האמורא כיון דחדא מכלל חברתה אתמר וא"כ אין שתי המימרות מלשון אמורא אחד, וכתו' כתובות ב' ע"ב ד"ה פשיט שכל אמורא תופס לשונו וכה"ג בכ"מ, וחד מינייהו שאמר בעצמו מכללא דמלתיה דר' יצחק נפחא והא בשם רבו דחייב לומר כלשונו כבכורות ה', ואף כשאין נפ"מ לדינא כברכות מ"ז א' ונ"ג ב' ושבת ע"ז ועירובין נ"ג א ורה"ש כ"ג ב', וע' בב"ק ס' ע"א ובירו' דשבת פ"ה ועירובין פ"ה הלכה א' ונדרים פ"ח הלכה ב' ע"ש בפ"מ, ובב"ק ו' ב' האי תנא ירושלמי הוא כו' וע' בזכרון יוסף חא"ח סי' ח' בהא דברכות מ"ז דקמ"ל רב ספרא אף היכא דליכא נפקותא יעש"ב, ותויו"ט פיאה פ"ח משנה א' ד"ה משילכו כו' ואין החילוף בין הגירסות בענין אלא בלשון בתויו"ט מעש"ש פ"ד משנה ח' ד"ה ובה"א כו' וכש"כ הכא שהן דברי שני תנאים שיש לכ"א לדבר כלשונו ורבי העתיק לכל אחד כדבריו כעריות פ"ק משנה ג' וע"ש ובסנהדרין ה' ב' ותו' ע"ג ב' סע"א וגליון תוס' ריש ב"ק ד"ה ארבעה ומהרמ"ל ובחי' לריש רה"ש, ובזה מסולק קושית התו' ריש קידושין דלא קפיד בריהטא דלישנא ובתו' ריש ע"ג דלפעמים הקדים המנין ברישא דבכ"מ היה שונה בלשון מחדש השמועה ומר אמר בהאי לישנא וכו', ומזה ענין לא זו אף זו, ושבת, ה' ב' והא אמרה חדא זימנא כו' אמוראי נינהו וכו' ובפרש"י ומיהו ר"י חדא זימנא אמרה, והיינו דחדא מכלל חברתה אתמר ושנה נמי זה הדין דשמעינן נמי מהאי מימרא דר' יוחנן, ורש"י סו"פ תהש"ח ד"ה משתתחולל כו' וכה"ג ברש"י שם ל"ח א' ד"ה לישנא אחרינא והיינו בלישנא בעלמא לענין שמחוייב לומר בלשון רבו, ואף שי"ל עוד דללישנא קמא אף שנתכוין לאכילה ולרפואה מותר וללישנא ב' בעי שלא נתכוין רק לאכילה וע' בהה"מ וכ"מ פ"א מהלכות ברכות הלכה י"ב:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה