זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן רלה
יום ג' דסליחות תר"ס. להרב דפלונסק ר' צבי יחיאל מיכלזאהן
נידון שאלתו בנט"י לדוכן ביו"ט שהשיג על הדגמ"ר ודעתו שלא יטלו שחרית רק עד קישורי אצבעות, דבלאו הכי אין הכהנים נזהרין מהיסח הדעת דמצריך המ"א סי' קכ"ח ס"ק ט' שיברכו שנית, וממילא לדוכן יטלו עד זרוע בברכה, והעיר מהאחרונים שהוא רק לחומרא כדרך עבודה ובדיעבד עלתה בשחר עד קשורי אצבע כא"ר סי' קכ"ח ס"ק ח' ותר"ג ס"ק ח' וע"ש בפמ"ג ואלף למטה ס"ק ח':
ועיין בנוב"י תנינא חא"ח סי' ק"מ דגם לטעם הרשב"א לא צריך דומיא דקידוש הכהנים ממש והוא רק זכר לדבר וכו', ובעיקר הדין ע' בישועות יעקב סי' קכ"ח ס"ק ד' ובסימן קס"ד משש"ב, ובשו"ת ושב הכהן סי' א' ד"ה ולכן כיון שבסימן קס"א לנהוג כהפוסקים ליטול עד חבור היד עם הזרוע א"כ ה"ה בנט"י לתפלה, ולפ"ז לא היה לו להביא בסי' קכ"ח דצריך ליטול ידיו פעם שנית שעולה לדוכן שהוא דרש"י ותו' דלמ"ש הוא תרתי דסתרי עש"ב:
ב ומה שהעיר ברה"ש י"ז ב' הני נמי כיחידים, ולמה לא יהיה להם דין צבור אם הם עשרה:
ובפשוטו דלא חשיבי להצטרף בתפלה ולהיות נידון כרבים רק כשנחים ועומדים במקום אחד ולא בספינה כשהיא מהלכת ע' בב"מ ט' ע"ב ותו' ד"ה ספינה. ובזה מבואר ג"כ דא"ז רש"א בח"א מהולכי מדברות וכי"ב דאפשר דהנך דלעיל לאו כיחידים:
ג ומה שהעיר בסליחות מי שענה ליצחק כו' איזה תפלה היה ליצחק על גבי המזבח:
הנה לא מצינו רק באברהם שאמר בהר ה' יראה ע' בפרש"י בראשית סי' כ"ב י"ד, וזה היה קודם הציווי שלא לשלוח ידו ולרמז שיאמר כן לדורות שיעמוד לו הזכות שביקש לעקדו אבל לא שייך שאברהם אמר כן קודם העקדה לעורר זכות על בנים שיולדו לו מיצחק, וא"כ גם באברהם לא מצינו אז שום תפלה וע' בב"ר פרשה נ"ו התחיל אברהם תמיה כו' אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע וחזרת ואמרת קח את בנך כו', ובמה שאמר לנעריו ונשתחוה ונשובה ע' ראב"ע בראשית סי' כ"ז י"ג, אבל בפשוטו הוא רק על מילוי המבוקש אף שלא הוציא בשפתיו ועד"ש טרם יקראו ואני אענה, וממילא שייך זה גם ביצחק, ואם שאפשר ג"כ לרמז על אמירת יצחק ואיה השה לעולה ושאמר אברהם האלהים יראה לו השה, שנתקיים זה בהאיל שהראה לו לאח"כ:
ד ומה שהעיר עוד בראב"ע פרשת אמור סי' כ"ג מ' והגולה מארץ קדר לאדום אם יש לו עינים ידע סוד המצוה הזאת:
אין מפרשי התורה לראב"ע תחת ידי לעיין עליהם אבל יתכן לכאורה בהיות מנהגם לצאת לקראת גבור המנצח בענפי לולבים ופרי עץ הדר וכן בקבלת פני מלאכי השלום מארצות רחוקות, ובויק"ר פרשה ל' בפסוק שבע שמחות על שבע מצות שבחג כו' במה שיוצאים ולולביהם ואתרוגיהם בידם אנו יודעין דאינון ניצוחיא לפיכך משה מזהיר ולקחתם לכם ביום הראשון. הרי שהבינו ג"כ שזה לאות הנצחון, ויתכן עוד לרגיל ברמיזת סודות ראב"ע שהתורה צותה על מין האתרוג שנמצא הרבה בא"י וכרמב"ן שהעץ הנקרא בארמית אתרוג הוא הנקרא בלה"ק הדר, אבל שאר המינים שגידולן רק בארץ אדום לא נכללו בהוראת הדר שהזכירה התורה, כי בא"י לא נמצא כלל עצי ציטראן ופומראנצין, ואל זה רומז בויק"ר פרשת אמור סו"פ ל' וארבע לא ידעתים כו' פרי עץ הדר מי יאמר שהוא אתרוג, דודאי אין ספק בהוראתו בלה"ק על מין הגדל בא"י וכמו שבא עליו ג"כ הקבלה ועל היותו נחמד למראה, אבל מי בא בסוד אלוה על הטעם שיחדה התורה רק מין זה ולמה מיעטה שאר מינים בהיותם ג"כ נחמדים למראה, ובסגנון זה מבואר בראב"ע תהלים סי' ק"נ ד' אין דרך לדעת אלה כלי הנגונים כו' גם יש באדום כלים לא שמעום חכמי ישמעאל ע"ש, וכונת הראב"ע כאן על אתרוג ועד"ש בויק"ר ולרמז שבזה ידע הסוד שיש במצוה זו מה שבא הציווי רק על המין הגדל בא"י וכנ"ל: