זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן רלד
להרב משוקיאן רנ"מ
מה שתמה על המ"א סי' תרמ"ח סוס"ק ג' במורכב וע' חו' סוכה ר"ד ל"ג, והא שם ד"ה ואימא מאי ס"ד למיפסליה משום שם לווי מידי הדס כתיב בקרא, וא"כ מבואר להיפך דהכ"נ לא בעינן רק פרי עץ שטעמו ופריו שוה או כמו הדר ממין שבא על כל מים כסוכה ל"ה:
ע"ש במחצית השקל עפ"ד הרמב"ם בהקדמתו בפהמ"ש לזרעים שחקרו לעשות רמז באיזה תיבה מהפסוק מרומז ההלל"מ שפירושו אתרוג, וא"כ שפיר ס"ד למיפסל אסא מצראי שיש לו שם לווי שמ"מ היה ההלל"מ בידם שענף עץ עבות ר"ל הדם ומה"ט פסול נמי אתרוג המורכב עכ"ד, ורש"י סוכה ל"א ב' ד"ה אבל אתרוג ובתו' לקמן ע"ב ד"ה דבר הדר באילנו, ובפ"י דכבן עזאי הוא וכאן הוא דרשת ר' אבהו והצדיק גירסת תו"כ דמקדים דרשת בן עזאי לר"א ודרשת הדר משנה לשנה הוא דבן עזאי, ועיקר ראייתו של המ"א דאף דבמסקנא עץ עבות א"ר וע"כ דרק ממשמעות הכתוב יליף דעץ משמע כל מה שעבות וא"כ זה תירוץ הגמ' בעצמו, מ"מ קושית התו' רק על הקושיא ואימא הכ"נ דמשמע דיש להסתפק הכי לדינא, ולכן לא הקשו מקודם מהד"ח הואיל ויש לו שם לווי, דאי הוה מסיק תיכף קמ"ל עץ עבות א"ר מכל מקום, היה משמע דאביי בא לאשמועינן משמעות הכתוב דען עבות, ואם שבמ"א לא נזכר רמז מהתירוץ דהלל"מ ראייתו שפיר גם מהס"ד דלא נדחה הסברא דשם לווי רק משום דכתיב עץ עבות מכל מקום ולא ס"ל דמידי הדס כתיב בקרא, וכה"ג ברא"ש פא"נ בשם רמב"ן ובש"כ יו"ד סי' ל"ג, וע' ברא"ש ב"מ מ"ו ב' מש"כ על הר"א מ"מ כיון דאוקמי הכי ולא משני אליבא דידן ש"מ דהלכתא הכי, וכן מורגל בכ"מ, וע' בשו"ת ס' יהושע בפסקים וכתבים סי' קנ"ה ושו"ת חמדה גנוזה בקו"א ד"ה והנה מ"ש לעיין כו' והשיב משה חא"ח סי' ק' וצ"צ החדש חא"ח סי' ס"ד אות ג' משש"ב בכונת המ"א, וע' בשו"ת חכ"צ סו"ס קס"א וסו"ס בית מאיר בתשובתו באתרוגי קארפו בדף ק"ה ע"ב ד"ה ומעתה ובגדי ישע חא"ח סי' ט"ז אות כ"ה, וע' בשו"ת מוצל מאש סי' ז' ח' ובאר יעקב חיו"ד בתשובת המחבר דף נ"ו סע"א ומשפט שלום על ח"מ סי' רצ"ב ס"ו ד"ה וע' בפסק כו' וע"ש בדף ק"ג ב' ודורש לציון דרוש י"א ושו"מ קמא ח"ג סו"ס קנ"ד ובהגהותי לסוכה ר"ד ל"ג, ובירו' סוכה פ"ג הלכה ה' ורבה אמור פרשה ו' הוזכרו הדרשות על הדר זה אתרוג בלי אל תקרא וכמ"ש המבארים שלא בא בלשון אל תקרא לשנות מהקריאה השגורה רק לבאר שורש המלה הדר שהפרי הוא מעץ הנקרא הדר ושרשו דר וההא למשקל, ור' מפרש הוראתו ששוה לדיר של צאן ששרשו דור, ולר' אבהו מלשון דירה, ולבן עזאי הה"ה משרשו ומורה על מים ושם העץ הדר כמו בלשון יוני שקורין אידרא למים ולהיותו גדל על כל מים עכ"ד, וא"כ אין לדמותו כלל לקושית התו' מידי הדר כתיב בקרא, דהרי בתיבת הדר מורה בפשוטו של מקרא על אתרוג וכאלו כתיב אתרוג ממש ולא שיש לו שם לווי ואדרבא הדר מורה על העץ של אתרוג ולא על המורכב: