אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן רכה

סימן רכד

יום ב' לסדר והיה ברכה תר"ס. להרב דדינאוויץ ר' ישראל שבח זאב לערנר

הגיעני היום מכתבו על דבר אם לאגוד הלולב בלילה למה שנסתפק הפמ"ג בא"ח ר"ס י"ח לענין ציצית אם עושין בלילה והעיר מיומא כ"ט ב' ובתו' ד"ה שסידרו הקוף, יעיין בטו"א חגיגה ט' ע"ב ד"ה לדברי האומר לילה מחוסר זמן דבזבחים י"ב מסיק ר"פ גופיה דלילה אינו מחו"ז כו' וי"ל דהתם דמיירי לענין דיחוי וכיון דביום חזי להקרבה הלילה כמאן דליתא אבל וכו' יעש"ב, ואולם בשו"ת משיבת נפש קמא סי' א' נשאל על רש"י יומא כ"ט ד"ה פסולה וד"ה נעשה שצריך לסדרו מחדש, וכתב דע"כ רש"י לא ס"ל כרמב"ם פ"ה מתמידין הלכה ג' דהכא פשטא דקרא ביום השבת יערכנו כו' עש"ב, ובשו"מ תנינא ח"ד סי' נ"ו נשאל בסתירת דהרמב"ם ומסלק תמיהת הכ"מ פ"ז מבכורות הלכה י"ג שהשמיט הא דזבחים י"ב וכמש"ש התוס' דקאי למ"ד לילה אין מחוסר זמן, ופסק פ"ג מפסוהמ"ק הלכה כ"א כר' אבין במנחות ק' דס"ל למסקנא נדחה רק דכאן לא נתקדש כלל כו' ומסיק דרמב"ם לא פירש כרש"י דצריך לחזור ולסדרו וסובר דכל שנעשה כמו שסידרו הקוף מתקדשין מאליהם כשמגיע זמנם וכו', ובעמ"י סי' כ' ד"ה ואע"ג דמסיק כו' דהא בזבחים י"ב דוקא לענין שתהא הקדושה נתפסת ולא הוה דיחוי ותדע דבמנחות ה' משמע דר"פ סובר יש מחוסר זמן לבו ביום וכן הקשו התוס' שם, והעיר ג"כ על הכ"מ פ"ו מבכורות הלכה י"ד דכיון שפוסק דלילה מחוסר זמן ולכן לא הביא הא דר' ישמעאל יעש"ב:

ב ובענין שנסתפק איך יוצאין בלולב דאשתקד שהיה ביד הקטנים מסוכה מ"ו דלא ליקני הושענא לינוקא ביומא קמא ומבואר באו"ח סי' תרנ"ו ס"ז:

כבר נשאל בשו"מ תליתאה ח"ג סי' קל"ז ע"ש ובשו"ת מהר"י הכהן תנינא חא"ח סי' י"ב ובאוריין תליתאי סי' כ' יע"ש באריכות, וע' בתנא תוספאה בעטור בכורים לסוף מנחות בהשמטה השייך לפ"י הלכה ד' ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק ל"ג וקצה"ח ונתה"מ סו"ס רל"ה, והארכתי בדין אמירה לגבוה ול"ד להושענא דתשמישי מצוה וע' במק"ח סי' תמ"ח, וע' בקהלת יעקב אה"ע סי' כ"ח ס"ק י"ג ובית אפרים חח"מ סי' ח' ד"ה ובהכי ובעמק הלכה חא"ח סי' ק"ס האריך דלא איכפת לר"ז בחינוכו של קטן שיהיה בהקנאה גמורה כדין גדול דעיקר חינוכו כדי שיצא כדין כשיגדיל דמועיל מתנה ע"מ להחזיר וכו' וגם דביש צו אב מקנין לו כח"מ סי' רע"א ולר"נ דבהגיע לעונת הפעוטות יכול להחזיר אף דאינו רק דרבנן ה"ה דחזרה דאב מהני כו' ואפילו הקטן יוצא כדין בנתן לו אביו על מנת להחזיר בדעת אחרת מקנה ובנותן לו ע"מ להחזיר דליכא איבה ליכא תקנת חכמים שיהיה של אב יעש"ב:

ג ומ"ש בנידון הזכרת שמות המתים ביו"ט דהנהוג דמי שיש לו אב ואם יוצאין בעת אזכרה, אפשר כדי שלא יהיו אלו מתפללין והשאר יושבים ובטלים ומפני מראית עין, או מפני עמא דבר שלא יטעו להזכיר שמות אבותיהם בחייהם:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה