זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן רכג
יום א עיו"ט חח"ס אמר"ת לפ"ק. להרב דפאניוועז ר' אלי' דוד ראבינאוויץ
מכתבו הגיעני במוש"ק בהיותי טרוד באמצע תשובה כו' ונידון שאלתו במה שנוהגין להמתין בביהמ"ד אחד על חבירו באמירת הלל מנר האתרוגים מהשותפים ומפסיקים הרבה לפעמים שעה ומחנה, ידעתו נוטה לצדד ולומר הלל אחר תפלת המוספין כיין שהטעם רק משום זריזין מקדימין והא בלאו הכי ממתינין באותו זמן על האתרוגים עכ"ד:
ולכאורה היה לדין בעיקר המנהג להמתין על האתרוגים לנענועים שאינו אלא מכשירי מצוה ולא מעכב וכתוס' סוכה ל"ט א' ד"ה עובר וכו' ומנחות ס"ב א' תנופה שירי מצוה כו' לולב יע"ש בפרש"י וכן הסכימו כל הפוסקים ובמ"א סי' תרנ"א ס"ק כ"ב, והא קיי"ל דאין מעבירין על מצוה קלה כמו שהיא כדי לעשות לאחר זה מצוה יותר גדולה דשיהוי מצוה לא משהינן כיבמות ל"ט ב' בקטן עד שיגדיל כו' וביומא נ"ח ב' דמשום אין מעבירין מבטל הקפה דרך ימין וע' בעמק הלכה חא"ח סי' כ"ה סוד"ה וצ"ע, ובשו"ת רדב"ז ח"א סי' י"ג והחזיק אחריו בתשובת בית יעקב סי' כ"ו דהיכי דאין הגדול רוצה לחלוץ ובא באמצע הסדר דאין מפסיר, ילצין מהקטן וע"ש בסי' קמ"ב וע' בשבות יעקב ח"א סי' ל"ז ויז ב סי' ל' ומ"ה ופרי תבואה סימן ס"ח ובמ"א סי' כ"ה ס"ק ב' דאם תפילין מצויין בידו א"צ להמתין על הציצית משים מניה מן המובחר וע"ש באומץ יוסף שהקשה עליו מהחה"ד שהובא בסי' תכ"ו ס"ב, ובמכלתא והובא בפרש"י פרשת בא ושמרתם את המצות תני ר' יאשיה אל תקרא המצות אלא המצוות כשם כו' כך אין מחמיצין את המצוה אלא עשה אותה מיד, והיינו דומיא דמצה ששהייתה קרוב להפסד משא"כ אם לא תעבור המצוה מוטב שתעשה בהכשר יותר וכמ"ש בצמח השדה אה"ע סי' קס"א, וכ"כ ביד אליהו סי מ"ב במ"ש רדב"ז בחבוש בבית האסורין וניתן לו רשות להתפלל פעם אחד במנין עשרה דיבחור יום ראשון ולא יעככ עד יוה"כ כו', דהתם הוא זמן גדול ויש לחוש לאונסין ומיתה אבל ביומא חדא לית לן בהכי, ובעולת שמואל חא"א סו"ס ק"ט דלכ"ע לא דחינן מצוה בשעתה משום מצוה הבאה אח"כ אף שהיא חמורה ממנה, ובס"ח סי' תתע"ח שלא יעכב את המצוה שלא ימתין על סופר היותר מהודר וע"ש בברית עולם דדיקא כהא דהחולץ דיש להסתפק בדבר לא משהינן אבל היכי שקרוב שיקיים יותר בהידור מבואר בשו"ת תה"ד סי' ל"ה דמשהינן, ואולם בנשמת אדם כלל ס"ח הלכות זהירת המצוה סי' א' הביא מהס"ח דפליג על התה"ד דמיירי שלא יקיים המצוה בשלימות כדמייתי משום א"כ אין ראיה לקידוש לבנה במו"ש דגם בחול עושה עיקר המצוה, ומ"ש בענין אין מעבירין אי הוה דאורייתא הארכתי בספרי זכ"י בהשמטות לברכות ט"ו, ובתו"כ פרשת ויקרא ר' יהודה אומר חביבה מצוה בשעתה שהרי הוא מביא עשירית האיפה ואינו ממתין עד שיעשר וע"ש בק"א ובנר תמיד לכריתות כ"ז ב' בד"ה בגמ' כתיב מחטאתו משס"ב, ובשו"ת זכרון יוסף בחידושים ודרשות דף ק"ו ע"ב ד"ה והיה עקב כו' מ"ש על הרדב"ז, ובשו"ת עטרת צבי מהרצ"ה חיות במטבע הברכות סי' ב' ובהגהותיו למ"ק ט' מרש"י סוכה כ"ה ב' ד"ה שחל שמבואר להדיא כרדב"ז דמצוה קלה שבאה לידך א"צ לדחותה מפני חמירה העתידה לביא וגם מוכח דאין מעבירין היא מה"ת שטמאו עצמם למת מקודם אף שנמנעו עי"ז מעשיית הפסח משום אין מעבירין, וע' בשאילת יעבץ ח"א סי' י"ח ומשנת חכמים בקונטרס מעלת המדות בהלכות תפלה קל"ד ב', ובשו"מ רביעאה ח"ב סי' רי"ט בדפי הס' ע"ה ע"ד במ"ש החו' יימא ל"ג דבחדא מצוה לא שייך אין מעבירין דרק היכי דיהיה שינוי בהמצוה גופא, ובמל"מ הלכות מגילה פ"א הלכה י"א ד"ה ויש לדקדק דבמצוה אחת פשיטא דאמרי' שיקיימנה היום ולא יניחנה למחר, ובחכ"צ סי' ק"ו דדוקא בחדא מצוה כמו תמידין ומוספין דתרוייהו בחדא בהמה אבל במצות שוות אין מעבירין קלה מפני החמורה כמ"ק ט' א', ובשבת כ"ג ב' נר חנוכה וקה"י מהו, והא בנ"ח צריך להדליק מבעו"י, ובא החיוב קודם קה"י דהחיוב משחשיכה, ואולי דעיקר החיוב מנ"ח בלילה ורק העיכוב מצד איסור שבת וע' בלשון הזהב, ובדברי ירמיה פ"ד מחנוכה הלכה ב' בישוב קושית הישועות יעקב סי' תרע"א ס"ב דהיאך נאמר כמ"ש בתו' שידליק רק נר איש וביתו ויבטל מעשי המהדרין כדי שיעשה למחר כמהדרין מן המהדרין ושמא יאנס ע"ש בישובו, ורש"י פסחים ק"ה סע"א ד"ה כבוד יום כו' ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתה, ובשו"ת מנחת עני סי' מ"ט דף ל"ג ע"א שמחלק דהתם החליצה בעצמה אינה משובחת יותר דבדיעבד אם חלץ הקטן חליצתו כשרה משא"כ כשהפסול בעצם כמו באחיות וצרות כו', וזה נסתר למעיין מכ"מ ואכמ"ל, ובעה"ג סי' י"ב דעתו נוטה דמ"ש הרמב"ם והטור במדינה אחרת היינו דמרחקא שיש לחוש שתעבור המצוה, וע' בשו"ת שמן רוקח ח"א סי' מ"ח אות י"ד וט"ו שהביא ראיה להד"מ סי' רל"ב, גם בשבות יעקב ח"א סי' ל"ד שדחה דהמ"א ומהא דהחולץ, ובלא"ה החכ"צ סימן ק"ו האריך לחלוק על רדב"ז, [וע' במלבושי יו"ט חיו"ד בקונטרס הפלפולים סי' ב' ובכורת הברית דף קמ"ד ע"ד באבי הנחל אות ד"], וע' בצ"צ סי' קכ"ז דאף היכא דאיכא למיחש שיעבור הזמן לא משהינן, ובשו"ת יוסף דעת מהשו"מ סו"ס י"ח תמה עליו מפסחים ק"ה ומחלק בזה וע' בעדות ביהוסף חיו"ד סי' ל"ד ענף ג', וע' ביד אליהו סי' מ"א ד"ה ועי"ל דשהוי מצוה לא משהינן כיבמות ל"ט ומ"א סי' כ"ה אף שי"ל שיעשה אח"כ מצוה היותר מובחרת ולא דמי לזבחים צ"א כו' דהתם אי מקריב התדיר תיכף ג"כ לא משהי למצותו דהא עוסק במצוה דהאי תדיר, וכ"מ מרמב"ם פ"ד ממעה"ק באימורין שיש להקריבו ביום אפילו בשבת יע"ש, ולפ"ז אף דנימא דבשעה מועטת אין לחוש שתעבור המצוה לא חשיב שיהוי כשממחין שיעשה בהידור יותר אבל כשיושב בטל לגמרי מעשיית המצוה להמ"א ודעמיה דמדמי להא דיבמות דלא משהינן מצוה בכה"ג, ואף שזה תליא באשלי רברבי שכמה מהאחרונים לא חילקו בזה וכנ"ל:
ולכאורה יש להוכיח כהמ"א דלא משהינן אף שיעשה אח"כ מצוה מן המובחר מהא דרה"ש ל"ב ע"ב גבי הלל הראשון קודם דמשום זריזין מקדימין דחינן להאי דברוב עם הדרת מלך [ולאחר זמן רב שהשבתי תשובה זאת מצאתי באה"ח בהלכות תפילין סי' כ"ה בהמל"א אות י"ג שהעיר ג"כ מרה"ש ל"ב יעש"ב, ובנחל משה סי' א' דף ד' ע"ג, ובנחלה לישראל סי' יו"ד דף י"ז ע"ג ד"ה גם כו' במ"ש הח"צ דהיכי שתעשה יותר בהכשר לא שייך אין מעבירין מרה"ש ל"ב אף דבמוסף יהיה ברוב עם הד"מ מ"מ עדיף לתקוע בשחרית משום זריזין מקדימין ומכש"כ היכי דשייך אין מעבירין ע"ש סוף אות מ"ה], וע"כ דשאני הכא דהראשון זכה בקריאת הלל ואם יזכור אח"כ בשל מוסף יזכה אחר בזה, ולכן אמרינן כיון דזריזין מקדימין וא"כ זכה הראשון שיזכיר של הלל, ולא שייך משום ברוב עם הד"מ כיומא כ"ו א' המעלה אברים לכבש במאי קמיפלגי מר סבר ברב עם הד"מ ומר סבר במקום שכינה לאו אורח ארעא, וא"כ הטעם דזריזין מקדימין היינו נמי משום דלאו אורח ארעא לעכב המצוה דמיתחזי כמאן דטריחא ליה מלתא, אבל היכי שהמצוה תעשה יותר בהכשר ומן המובחר בזה לא שייך זריזין מקדימין וצריך להמתין עד שיביאו לו, ובטו"א רה"ש ל"ב ד"ה מה השני מתקיע משום ברוב עם איני יודע מה ענין רוב עם אם השני מתקיע יותר מאם הא' מתקיע וכו' ועש"ב ולפמש"ל מבואר בפשיטות דבעשיית המצוה כששנים עושין כל אחד הידור יותר, ובמנחות ס"ב א' והא קמ"ל דבעינן שלשה כהנים משום ברב עם הד"מ ע' רש"י, וכן בפסחים ס"ד ב' דחשיב הדרת מלך שכולם עסוקים בעבודה וע"ש בהגהותי ובתפארת ישראל ברכות פרק ד' אות כ"ה בהגהת בנו משש"ב, ובשו"ת בנין שלמה חא"ח סי ל"ז, וממילא יש לצדד ג"כ דלא שייך הטעם דמיתחזי כמאן דטריחא ליה כיון דע"כ הוא מוכרח להמתין ולישב בטל ושיוכל להתפלל של מוספין:
אלא דלפ"ז יש להסתפק דלאח"כ יקרא הראשון את הלל מי שזכה בו מקודם או דנימא דאם יניח האחרון מיתחזי כמאן דטריח ליה גבי הראשון הואיל ואידחי אידחי כהוריות י"א א' וכ"מ ויש לחלק וע' ביומא י"ד א', ובירושלמי בכורים פ"ק ליקטן ושלחן ביד אחר לא ישלח ביד אחר שמא ימלך הוא להביאן (וע"ל סימן ע"ד על השמטת הרמב"ם דין זה), וממילא י"ל דתליא במחלוקת רז"ה ורמב"ן בהא דריש ביצה אם יחפור בדקר ויכסה שאמרינן אין למצות אלא שעתן וכיון שאם יתפלל השני ממילא יודחה הראשון, וכיון שמהדין מחויב להמתין שתעשה המצוה בהידור יותר, ואם יקדימו של מוספין ממילא תתבטל קריאת הלל מהראשון אם נימא דעכשיו הוה לגבי השני מתחזי כמאן דטריח ליה וממילא מחוייב להמתין על של מוספין:
גם יש לחקור אי דמיא להא דמגילה ו' ע"ב דהא דמיסמך גאולה לגאולה עדיף מהא דאין מעבירין על המצות, והכי נמי לגבי קריאת הלל כמגילה י"ד א' הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה, דהוה ג"כ מיסמך גאולה לגאולה, וממילא חל החייב על הראשון להסמיך גאולה לגאולה משים זריזין מקדימין, ואם שהמה סברות בלי יסוד נכון מ"מ יש ליתן סמוכין קצת להמנהג, וע' במ"א סי' תרפ"ז ס"ק ג' וע' ב"ח וא"ר אע"פ שיכולין לקראה אח"כ בעשרה אפ"ה מבטלין כדי לקרות בצבור משום ברוב עם, וע' במ"א סי' צ' ס"ק ל"ב ואע"ג דבבהכ"נ איכא משום ברוב עם כו' יע"ש ובתו מנחות ס' ע"א ד"ה יכול בב' כהנים, ובלאו הכי נראה דקריאת הלל נגד קריאת המוספין דרגל אף אי נימא דלא הוה תדיר, מ"מ להסוברים דהלל הוה דאורייתא והוה מקודש למה שנחלקו הפר"ח והשאג"א אי דאורייתא נגד דרבנן הוה מקודש יותר לענין קדימה, וגם לענין קריאת התירה דהוה תקנת עזרא וע' בירו' מגילה פ"ק סוף הלכה א' ובשיורי קרבן:
גם למה שחקר השבות יעקב ח"א סי' י"ז במדביק נרות של שעוה בכותל כדי להדליק נר חניכה ובתוך שעסק הביאו לו שמן זית, מיומא ו' מודינא היכי דאיכא שירים לאכילה, וע"כ דלא שייך מצוה מן המובחר היכי שכבר התחיל עומד ומקריב, והכ"נ כיון דההלל שייך לתפלה הוה כאלו התחיל, ואף שהח"צ סי' מ"ה השיג עליו כיון דלא הוה אלא הכנה בעלמא, ע' בשבות יעקב ח"ב סי' ל' מחולין ק"א דטומאת הגוף בכרת וטומאת בשר בלאו, וזה ליתא מזבחים מ"ג בבשר שלמים דלא חזי להקריב, גם עיקר ראייתו ליתא למעיין במנחות ע"ב הא ראבר"ש כו' אם יש אחרת כו' יע"ש, ומ"ש הח"צ מיומא ס"ב בשלשה קופות, וע' במתני' שקלים פ"ג משנה ד' ובירו' הלכה ה', ומוכח דאין לעשות מנוה מן המובחר במקום שיש לאחד זכות על חבירו וכירו' פרק הבונה וכי יש משפט לעצים אלא קרש שזכה כו' ואלין דר' אילעאי ודבר פזי וכו', וע' באמרי גרופה לשבת כ"א ע"ב בדפי הס' ל' ע"א על חקירת השבו"י יעש"ב, ויומא ע' ע"א מהד"ת כדר"ל אין מעבירין ומאי מצוה משום ברב עם הד"מ קמ"ל ופרש"י דלאו מעביר הוא מאחר שאינו עוסק בה, והכ"נ י"ל כיון שלא הגיע עדיין זמן המוספין לא שייך אין מעבירין:
ומ"מ אף שקשה לחדש נגד המנהג כמאמר המורגל עושה חדשות בעל מלחמות, מ"מ אם משתהא זמן הרבה ואיכא טרחא דצבורא טפי, ע' בט"ז א"ח סי' י"ג ס"ק ג' בענין בדיקת ציצית כשרוצה ללבוש טלית בעת שקראוהו לס"ת כו' וכדאשכחן בכה"ג שהיה קורא ע"פ בעשור לחודש משום טורח צבור, וע' בתשובת הגאונים קדמונים סי' י"ט ובהערה (וע' בתשובותי לעיל סו"ס ל"ו), מאן דעביד מעשה להקדים תפלת המוספין ג"כ לא משתבש, ולא שייך כאן הא דב"מ י"ב ע"ב פועלים גופייהו ניחא להו כי היכי דכי אגרו לדידהו כו', וכה"ג לקמן כ"ז ב' יע"ש, והכ"נ נימא דניחא להצבור כדי שימתינו גם עליהם כשיהיה להם אתרוגים, וגם משום מצוה דנענועין שמעכבין הפורטייות מטללים רעים וכו', מ"מ הרי אנו דנין גם מצד טורח של אותן שיש להם אתרוגים שיצטרכו להמתין על אתרוגיהם אף אי נימא דביחיד ליכא משום אין מעבירין כשתעשה המצוה יותר בהכשר בזמן מועט שבודאי לא תתבטל המצוה ודלא כמ"א וסייעתו, מ"מ בטרחא דצבורא יש לחוש ושיתפללו מקודם מוספין ואח"כ יאמרו ההלל עם הנענועים כד"ת, ואף דמצד שאינו עוסק בה לא חשיב מעבירין על המצות וכלעיל מיומא ע', ולולא טרחא דצבורא מותר להעביר, מ"מ כשמפסיק באמצע כשכולם מתקבצין בבהכ"נ וממתין על האתרוגים, מוכחא מלתא טפי בצבור שמעכב בשביל זה גם תפלת המוספין שכולם רואים שיושבים וממתינים מצד העיכוב מהאתרוגים בשביל הנענועים וגם איכא חשש מניעת שמחת יו"ט וכמגילה כ"ג א' ביו"ט מאחרין לבוא וממהרין לצאת ערש"י, והיה יותר טוב לעכב אמירת הפיוטים ביו"ט ולאמרן אח"כ שלא יצטרכו להמתין ולבטל שמחת יו"ט וכפר"ח בא"ח סי' קי"ב דהרי ביטלו י"ח ברכות מפני כבוד שבת ויו"ט דלא אטרחינהו רבנן וכיון דאין חוששין לתקנתם יותר היה ראוי להתפלל י"ח שלימות כתקנת כנה"ג, ועכ"פ אין מקום קפידא לעכב אמירתן אח"כ משום טורח הצבור וכדי שיוכלו לקיים הנענועים בזמנו ולא יצטרכו להמתין: