זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן רטו
להרב דליגום ר' צבי יהודה ראבינאוויץ
מכתבו מיום ג' דסליחות הגיעני במה שנתפשט בסדר הוידוי ביו"כ לומר עחשא"ח אשם ודאי שלא יצוייר כלל כי אשם גזילות הוא אחרי הודאה כשנשבע אצל ב"ד סמוכין, אשם מעילה אין לנו עתה דיני קדשים, אשם שפחה חרופה אינו נוהג שאין לנו עבד עברי, וכן אשם נזיר ומצורע לא יתכן עכ"ד:
כבר העיר המג"א סי' תרט"ז ס"ק ט' מהב"י והביא ג"כ מתשובת רלב"ח בענין הסמיכה והמלקות ולכ"ע בחו"ל ליכא סמוכין, וע' רמב"ם וסנהדרין פ"א משנה ג' וכסא דהרסנא סי' רי"ב, וע' בסמ"ג סי' רי"ג ובפר"ד בדרך מצותיך ח"ב שתמה דדוקא ד"נ אין נוהג אלא בזמן הבית אבל להלקות בזמן הסמיכה בימי מהר"י בי רב היו מלקין המחוייב מלקות מה"ת, ואולם בשו"ת דברי יעקב סי' פ"ד הביא מתשובת הגאונים בשם חמדה גנוזה בסי' כ' דמלקות דאורייתא ודאי דליכא בידן האידנא דבעי אומדנא דב"ד אם יכול לקבל דלא נהגו אלא בזמן שבהמ"ק קיים ועוד במלקות דאורייתא קתני הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה והא ליכא גלות וכו', וע' בשאילת שמואל חא"ח סי' מ"א ד"ה והנה הטור כו' משש"ב במ"ש מוהר"י בי רב דלתשובה יכולין ללקות אף בלא סמיכה ומכפרת:
ועכ"פ כל חקירתם לענין מלקות לתשובה אי נוהג בזמן שאין סמוכין, אבל מצד האמירה שאנו חייבים לא תיקשי להו כרא"ש פ"ג דשבועות אכלה כולה נשאל עליה אי במזיד מחוסר מלקות ואפילו לא התרו בו למלקות מיהו עונש מלקות איכא, ובתו' שבועות י"ז א' ד"ה או א"צ וכה"ג בכ"מ:
ולפי דרכו היה לו לשאול גם במ"ש על חשא'ח"ע מיתת ב"ד, ואף דבזה יש לדחות ככתובות ל' אע"פ שבטלה סנהדרין דין ח"מ לא בטל כו', מ"מ למה תלה קושיתו על הוידוי ולא על עיקר הדין מאמירת יהי רצון על אשם ודאי שבכל יום לכמה פוסקים, ובטויו"ד סי' ה' בשוחט לשם קרבן נזיר דחשיב דבר הבא בנדר ובנדבה, וע' במ"א סי' א' ס"ק י"א ובט"ז ס"ק ז' ואמונת שמואל סנ"ג, ולב"ח דאחר אשם תלוי ונזיר גם הטור מודה דיאמר והר"צ וכ"כ בלבוש דיאמר אחר אשם ויכוין לשם נזיר, ובישועות יעקב סי' א' ס"ק ח' שלא יאמר והר"צ בין בחטאת ובין באשם ודלא כמ"א ורמז לעיין במ"ש בסדר וידוי יו"כ, ולא נמצא שם הנוגע לענין, וע' בכני"ח סוף חא"ח סו"ס כ"ג בישוב קושית המ"א, ומה שתמה עליו באה"ח קדמוהו במאיר נתיבים סי' א' ובשאילת יעב"ץ ח"א סי' קס"ג, וע' בת"ש ובקונטרס עשרים גרה שבסו"ס מגן האלף ח"ב אות ב' וברכת דוד לא"ח ושו"מ תנינא ח"ב סי' כ"א ד"ה ובגוף וחסד לאברהם חא"ח סי' ו' ד"ה ומה שהתפלא:
גם היה לו להעיר דהרי אשם מצורע ואשם נזיר באו להכשיר ולא לכפרה כמנחות ד' ב' וצ"א ב', ובכריתות כ"ו דגם לראה"ק לא מייתי קרבן לכפרה אלא לאשתרויי בקדשים, וע' בח"ס חא"ח סי' קע"ד במה שנשאל משבועות ח' א' יעש"ב, וברמב"ם הלכות תשובה פ"א שבזמן הזה שאין לנו מזבח כפרה אין לנו אלא תשובה ויו"כ עבר על כריתות ומב"ד תשובה ויו"כ תולה וכו':