זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן רח
להרב דליגום ר"מ אייזיק ראבינאווייץ
בדבר שאלתו במכתבו בקריאת ויחל במנחה ועננו בתענית שגזרו הצבור אם רובם התענו:
ע' בסופרים פ"י הלכה ז' ובכ"מ פ"ד מתפלה הלכה ד' (וע"ל סי' נ"ז) וכמבואר בטור סי' תקס"ו בתענית בה"ב שאחר פסח וסוכות ואין ביניהם רק ו' או ז' שמתענין שאין יכולין לומר עננו, ובעה"ג סי' נ"ז דהכ"נ לענין ויחל כו' ואפילו בשחרית דתקנתא לקרות בפרשה דהאי שבוע, ובפמ"ג סו' תצ"ב בט"ז ס"ק א' דמ"מ יש לדון כל שיש עשרה בעיר שמתענין תענית צבור הוה וכו' מיהו הפטרה עם ברכותיה צ"ע קצת גם כשאין עשרה בבהכ"נ שמתענין שאין אומרים ברכה בפ"ע עד שיהיו עשרה, וע"ש סי' תקס"ו במש"ז ס"ק ז' לענין קריאת ויחל צריך עשרה שמתענין בבהכ"נ דוקא ולענין ויחל בשחרית כשחל התענית בב' וה' שדוחין פרשת השבוע לית כאן ברכה לבטלה וא"כ די ששה בבהכ"נ וכו', וע' ביד אפרים סי' תק"י ושע"ת סי' תק"פ ס"ק א', ובעקרי דינים חא"ח סי' כ"ט (אות י) בשם הזרע אמת (ח"א סי' פו) אם בתענית בה"ב אין עשרה בבהכ"נ שמתענין אין לקרות ויחל (אלא) [ולא] לומר עננו אפילו בשומע תפלה, ותמה על הגו"ר [גינת ורדים] דיכולין לקרוא ויחל בצבור אף דליכא בבהכ"נ עשרה שמתענין (ואין גו"ר הספרדי תחת ידי שכנראה משה"ג נזכר קצת משו"ת מהרמב"ח בגו"ר, וכפי שהועתק בשמו בכלל א' מאו"ח בסי' מ"ט בברכ"י (סי' תקסו ס"ב) מיירי רק בתענית חובה), וכתב ג"כ הוראת הב"ח דבדאיכא י' מתענים יקראו לעלות לכהן שאינו מתענה, וליתא כמהרי"ק וב"י דאף אם לא יצא מבהכ"נ לא יעלה עכ"ל, ובשו"ת מים רבים חא"ח סי' מ"ח ומ"ט שדחה דהגו"ר, וע' בשו"ת רע"א תנינא סי' א' ומשיב דבר סי' ט"ו, ובשו"ת דברי נחמיה חא"ח סי' מ"א בקריאת ויחל אם יש בבהכ"נ רק (ז') [ג'] מתענים יש לקרות ולא דמי למ"ש באחרונים סי' תקס"ו בבה"ב אך עננו צ"ע:
ובברכ"י סי' תקס"ו ס"ג אין הש"ץ אומר עננו אא"כ יש עשרה בבהכ"נ שמתפללין וע"ש במ"א ס"ק ה' וכתב שאין זה אלא בת"צ שקבלו הקהל אבל בד' צומות אפילו אין שם אלא ששה או ז' יכולים לקבוע ברכת עננו ויחל מהרמב"ח בתשובה עכ"ל, וע' בתשובה מאהבה ח"א סי' כ"ז וכ"ט ול' וע"ש סי' כ"ה ול"א דלא ניחא ליה בזה שישתקו מדין ת"צ הנוהגין כסדרן יע"ש באריכות ובבנין שלמה חא"ח סי' ל"ה:
כאן חסר הרבה מהתשובה