זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן רג
כ"א מנחם תרמ"ט.
להרב ר' אברהם ברוין
ברגע זו הגיעני מכתבו בקושיתו על המ"א סי' תקט"ו ס"ג דקצץ לו מעות שיביאו לו מעיו"ט והנכרי הביאן ביו"ט דמותר מיד, והוא נגד המשנה דמכשירין פ"ב משנה ו' מצא בה ירק נמכר ואם רוב ישראל ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב:
וכבר העיר בבאור הגר"א ממכשירין דבעינן שיעור הבאה וכן בתלושין, וע"ש ס"ק י"ד אבל לערב כו', ושבת קנ"א ב' אם רוב נכרים כו', אלמא דלא בעי בכדי שיעשו ולכן מותר מיד אף להתוס' דיו"ט שני אינו אסור משום בכדי שיעשו, ולר"נ ואף לפי מה שמדמה בשכר לקצץ דלרש"י בעי ג"כ בכדי הבאה וראיה ממכשירין בעיר שרובה ישראל אסור עד כדי שיבאו והיינו למו"ש, יקשה כיון דטעם כדי שלא יהנה די בלקיטה שיעשה איסור, ואפשר דגם כוונת המ"א כדי הבאה רק דלא בעינן שיעור צידה, ואולם בראש יוסף לפרק אין צדין ד"ה ולערב די"ל דלרש"י ג"כ הטעם של יאמר כנוספת אלא דמוסיף ומחמיר ואומר דיש טעם שלישי שלא יהנה ג"כ ונ"מ דלערב א' אסורין כל ישראל כדי שיעשו יעש"ב:
ויותר היה למעלתו להוכיח מהאי סוגיא גופא דעירובין מ' כיון דחזי דקא מפשי ומייתי קאסר להו ומשום דבא בשביל ישראל, והרי המביא למכור ודאי אדעתא דנפשיה למכור פירותיו, ובבית מאיר או"ח סי' תקט"ו הרגיש בזה ועוד כמה ראיות לדחות דהמ"א, וע' בשו"ת הר המור בחלק גדולת מרדכי סי' ד' וזית רענן תנינא חא"ח סי' ז' בעלה זית מהשמטות ובאורים אות י"ח ד"ה ואגב משש"ב ובמשכנות יעקב חא"ח סי' קכ"ה, ובשו"ת הר הכרמל חא"ח סי' ט"ז האריך בצדדי היתר בנ"ד לישראל אחר ואם שרוב דבריו אינם מוכרחים, וע"ש בסו"ס כ"ו ד"ה ודרך אגב, ובצל"ח לביצה ד' ע"ב תוס' ד"ה ולערב שהרגיש ג"כ דלהפוסקים דקצירה וצידה ביו"ט מדרבנן א"כ אמירה לא"י שבות יע"ש באורך: