אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן רב

סימן רא

תרל"ח להרב דיאנישאק ר' מיכל

בדבר שאלתו אי חל שבת ויו"ט בהדדי אי מותר מוקצה דלא שייך משום דאתי לזלזולי כיון שיש ג"כ איסור שבת דחמיר:

כבר נשאל כזה בשו"מ תנינא ח"א סי' ס"א שנכפל בח"ג סי' י"ד וראייתו מר"ה י"ט א' דברי קבלה כד"ת, והרי יש כאן ביום ג' תשרי איסור דאורייתא ואפ"ה כיון דיש נמי איסור דרבנן דמגלת תענית הוצרכו חיזוק דלא ליתי לזלזולי, והוא הביא משבת ל' ע"ב אבא מת ומוטל בחמה וכו', והרי לירושלמי שהובא בתוס' חגיגה י"ז א' דבעצרת מת דוד, ולפ"ז ע"כ דחלוקין הם עכ"ל:

וראייתו אין מוכרחת כ"כ לפשוט מזה אם חל יו"ט ושבת בהדדי מהא דאמר הנח נבלה לפני הכלבים דמוקי כר"ש, משום דמפרש מחתכין הנבילה שנתנבלה בשבת וכרש"י ותו' ריש ביצה, ומדתני רי"א אם לא היתה נבלה מע"ש אסורה, וע"כ דלת"ק מיירי בשבת, והא דאמר הנח נבילה י"ל בנתנבלה מקודם שהיתה עומדת ביהש"מ לאכילת כלבים:

ובעיקר ראיית השואל לא זכר אז שכבר קדמהו בשאג"א סו"ס ק"א שהעיר מרה"ש י"ח ב' דמאי פריך ות"ל דהוה יום שלאחר ר"ח דאף לס"ד דר"ח מד"ס וצריך חיזוק מ"מ בר"ח זה של תשרי כיון דאיכא עליו שם קדושת יו"ט של תורה וע"כ דחמיר יותר דנתוסף איסור ד"ס כש"כ דא"צ חיזוק, ודחה זה יעש"ב ובקו"א ובטו"א לרה"ש ד"ה ות"ל ובקו"א ובט"א תענית י"ז ב' לא נצרכה כו', ושם בפ"ק דתענית י"ב א' ד"ה תבטל גזירתנו, ובקרבן ראשית ר"ה י"ח ד"ה דברי קבלה כד"ת, ואולם בפ"י לר"ה דלא פלוג בתקנת רבנן בסתם על כל הימים הכתובים במג"ת לאחר יום שלפניו ולא חילקו אם איקלע לפעמים שאיזה יום, הכתוב במגלת תענית חל בר"ח או בשבת ויו"ט שלא יאסר היום שלפניו וע"ש בפרחי שושנים, ובחידושי לר"ה הארכתי בזה, וע' בישועות יעקב לאו"ח סי' תק"ע ס"ק א', וע' בחת"ס חא"ח סו"ס י"ד ושו"ת מפרשי הים שבסו"ס ים התלמוד בדה"ס ע"ד ב' אות ד' בהוצאה שניה דפום האלברשטאט והאריך דהיכי דחוזר מחמת ספק אוי"צ דאורייתא בנסתפק אם בירך בהמ"ז שצ"ל גם ברכה ד' דלא לזלזולי בה, וע' בפר"ח סי' ס"ז סוד"ה ועדיין, וכ"כ בלקוטים סו"ס ר"ט בשם רש"א, וע' בתה"ד סי' ל"ט, ובישועות יעקב אה"ע סי' ס"ו ס"ק ד' דכשיש בענין אחד דאורייתא ודרבנן דלא עשו חיזוק יותר לדבריהם, ושם בסי' קנ"ח ס"ק א' מרדב"ז הובא במ"א הק"ש בספק קרא ק"ש אף דרק פסוק ראשון דאורייתא צריך לקרות כל הג' פרשיות כאחד דלא ליתי לזלזולי בדרבנן, ובפת"ש אה"ע סי' א' ס"ק י"ד שהמ"א בסי' ס"ז ס"ק א' כתב כן טעם אחר כו' אך בסימן קפ"ד ס"ק ז' כתב בספק ברך בהמ"ז בשם ר"י הלוי וע"ש בהגהותי למ"א שהארכתי, אבל באו"ח סי' ס"ז ס"ק א' כתבו בשם רדב"ז הובא במ"א סי' קפ"ד, וכן בסי' כ' ס"ק א' וסי' שכ"ב ס"ק א' ושכ"ה ס"ק ד' ותל"ח ס"ק א' ותק"ט ס"ק ד' ותמ"ב ס"ק ט' ד"ה אם העמוד וע"ש בד"ה והנה לפה"נ ותקנ"ד סוס"ק ג' ותפ"ט ס"ק א' ותצ"ז סוס"ק ד' ותקט"ו ס"ק ב' ויו"ד ספ"ז ס"ק ג', וכנראה זכרונו הטעהו כי לא נמצא מזה בכל חלקי תשובות רדב"ז, וע"ש בסרמ"ד ס"ק א' שהעיר מר"ה י"ט שקדמהו השאג"א, וע' בשו"ת רע"א סי' ס"ד ד"ה ובהיות, ולא העיר מהמ"א סי' קפ"ד, וע' בדברי חיים חיו"ד סי' י"א ובהג"ה מבן המחבר ושו"ת מהר"י הכהן תנינא חא"ח סו"ס כ', ובשו"ת דברי יעקב סי' ס"ו מע"ג נ"ב סע"א, וכן העיר בשו"מ רביעאה ח"ג סי' ק"מ בדה"ס צ"ח א' לענין ברירה אם בענין אחד דאורייתא ודרבנן, ובחידושי רמב"ן יבמות קכ"ב ע"ב כיון דאיכא כתובה למישקל יעש"ב:

ובזית רענן תנינא חא"ח סי' ז' אות ד' שנשאל ג"כ במוקצה ביו"ט שחל בשבת והוכיח מירושלמי פ"ב דתרומות ופ"ג דשבת סוף הלכה א' ומביצה כ"ז ב' ושם כ"א ב' תינח ביו"ט דקאי כשחל בשבת, יע"ש מש"כ יו"ד סי' שמ"ב ס"ק ז' וע"ש בנקה"כ ס"ק ג' ורש"א כתובות ד' א' ד"ה בועל יעש"ב לדחות זה ובעלי זית, וע"ש עוד בסי' ט' בבאור התו' ע"ג ס"ג ד"ה והא החילוק גבי נתנו לסיטון דחיילי שניהם יחד ע"כ אזלינן בתר הדאורייתא, ובזה נדחה ג"כ ראיית הבאי"צ חא"ח סי' כ"ג בהג"ה שהוכיח מהש"כ כהשאג"א דעשו חיזוק לדבריהם אף ביש איסור דאורייתא ודרבנן ביחד דלא פלוג, ומ"ש עוד לתלות בפלוגתא דאביי ורבא יבמות ל"ו ב' והא בנשא אשת אחיו בתוך ג' חדשים דעבר ג"כ על איסור דרבנן דהבחנה וע"כ דלאביי ביש איסור תורה שמא יהיה הולד בן קיימא לא עשו חיזוק, ונדחק ללא צורך די"ל להיפך דרבא לשיטתו יבמות מ"ב א' דהבחנה דרבנן ולכן ס"ל כהש"א כיון דעשו חיזוק אף היכי שאסור מדאורייתא ג"כ לא פלוג, אבל לאביי דהכא מדאורייתא פרשי ס"ל כר"נ אמר שמואל דהבחנה ג"כ דאורייתא, ובברכת משה קונטרס התשובות סמ"ד העיר ג"כ על הנוב"י קמא חאס"ע סי' י"ח בראייתו מכתובות כ' וש"כ סמ"ב ס"ק ז' שכבר נדחה וגם אינו ענין למינקת שהוא משום קנסא ומה מועיל שיש כאן איסור אחר שאין הטעם משום יחוד והרחקה, וכן י"ל גם ביבם הבא על יבמתו בתוך ג' חדשים ג"כ משום קנסא ואינו ענין לחקירה זו כיון שיש כאן עוד איסור, ובדשו"א חא"ח סי' כ"א העיר מתוס' שבת מ"ג ב' ד"ה הבא ראשו ות"ל דהוה טבו"י, ובעיקר קושיתו האריכו באמרי צרופה ומועד דוד ולוית חן ליישב לפי דרכם, וא"כ אין הכרח מכח קושיתו:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה