אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ג· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן קעט

סימן קעח

בשנת תרמ"ה שבאו בימי הספירה לעשות הנשואין בר"ח אייר בערב שלא הספיקו לבוא בער"ח מצד קלקול הדרך. וכבר הוכן הכל ושכבר נתעכב זמן הנשואין שנדחה מחמת שלא היה החתן בבריאותו. שדעת המג"א סתצ"ג ס"ק ה' שבמדינה זו נהגו לישא ולהסתפר בימי הגבלה לכן צ"ל דלא ישאו ויסתפרו בר"ח אייר וכו' וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סתרפ"ז במה שנהגו להסתפר בר"ח אייר כו'. אבל בדרך חיים בדינים הנוהגים בין פסח לעצרת אות א' נוהגין שלא לישא אשה אפילו מי שאין לו בנים רק בר"ח אייר ובר"ח סיון וג' ימי הגבלה מותר. ובנתיב לד"ח טרח לפרש במה שהביא דעות חלוקות יחד ולא העלה כלום. ומה שרשם בד"ח מהח"י ושם ס"ק ב' לא נזכר רק אם חל ר"ח אייר בשבת שמותר לישא אף למנהגינו שאוסרין הכל קודם ר"ח. ובס"ק א' דאין חילוק בין נשואין של מצוה שאין לו בנים. ולמש"ש שכל מקום יתפוש כמנהגו ובספק אין להחמיר באבילות ישנה דרק מצד המנהג. וכיון שיש שמקיל בר"ח עצמו יש להקל בכה"ג בספק אם יש מנהג. ויתכן שמ"ש בד"ח רק בר"ח אייר קאי על הקודם שלא לישא דהרבותא מהאיסור רק על ר"ח אייר אבל ל"ג בעומר ור"ח סיון כו' מותר גם מה דמשמע מלשונו דאוסר ביום ב' בכיון. ובאות ד' דמר"ח סיון ואילך מותר. ובמ"א סי' תקע"ג ס"ק א' דמר"ח סיון עד שבועות יתענה החתן ביום חופתו וכן העיר מזה באורין תליתאי סי' ק"ט עהד"ח שמתיר מר"ח סיון ואילך. ובדגמ"ר סכ"א והביאו בעקרי דינים סכ"א אות ז' בשעה"ד לעשות הנשואין בין פסח לעצרת. ובישועות יעקב סתצ"ג ס"ק א' הר"מ לוזאנו כתב דבמקום מצוה שלא קיים פ"ו או שאין לו מי שישמשנו מותר בין פסח לעצרת ול"נ כיון דגבי אבילות הסכימו לאסור לבוא עד לאחר ל' בכאן כשלא קיים פ"ו מותר תוך ל' אבל באין לו מי שישמשנו וגם אם רצונו לישא אחות הראשונה שתרחם על בני אחותה בזה מחמירין כב"ח יו"ד ססצ"ב. ואולם בשע"ת שם ס"ק א' בשם פרי האדמה ח"ג להחמיר שלא ישא בר"ח שבימי העומר אפילו אלמון עם אלמנה. ובעקרי דינים סכ"א ס"ק ז' גם בחב"י התיר מל"ג אף לנוהגין איסור תספורת [וקיצר בהעתקתו ור"ל בשעה"ד מטעמים המבוארים שם] וע"ש בסכ"א שחלה החתן בל"ג בעומר ואחר קצת הימים נתרפא והאלמן נחוץ לביתו וקרוב שיתבטל אם ימתינו עד אחר יו"ט שהתיר להשיאה בימים שבין ל"ג בעומר ובין חג השבועות דלא עדיפי אבילות ישנה זו שאין לו עיקר בגמ' מאבילות ל' יום שהתירו באין לו מי שישמשנו ובהג"ה ביו"ד סשצ"ב דאפילו ביכולת בידו להשכיר משרתים כו' יעש"ב. וע' בעק"ד מהזרע אמת סי' ס"ח שאוסר מל"ג אף בלא קיים פ"ו ואף שאין נוהגין בו איסור תספורת ומהעתקתו נראה לאסור אף בשעה"ד. וע' בתשובת הר המור סי' ז' שהאריך לקיים דהמ"א דאמרינן תרי זימני מקצת היום ככולו בל"ג בעומר ובג' ימי הגבלה וע' בתו' מ"ק י"ט ב' ד"ה אתיא פרע וע' ביו"ד סו"ס ת' בהג"ה ובטור וד"מ דקיי"ל כוותיה כל היכא דלא הוה רק חומרא. ובשו"ת דברי נחמיה חא"ח סל"ד שיש חילוקי מנהגים בזה ע"פ יסוד ב' המנהגים העיקרים דאסור כל המשך או להקל מל"ג ואילך. ועשו"ת רדב"ז ח"ב סתרפ"ז וחיים שאל ח"א סו"ס ו'. ועכ"פ בנ"ד שהחתן צריך מי שיעסוק בחנותו ושהיה חולה בהמשך קצת זמן וצריך מי שישגיח בבריאותו ושקרוב שיתבטל עי"ז השידוך והכלה נתעלפה כשהגידו לה שאי אפשר לעשות עתה הנשואין וגם כבוד הבריות והפסד ממון מההכנה ויש להקל בשעה"ד כזה במנהג חומרא לבד וכמו שהקיל כה"ג בשו"מ תליתאה ח"א סי' ק"ד מנשואין בערב הרגל שהוכן כל צרכי החופה וקראו הקרואים (ע"ל סי' קצ"ב):

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה