זכר יהוסף חלק ג· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן קנד
להנ"ל
ובדבר ההויט צויקער וסיראפ. להבית מאיר א"ח סתס"ז ס"ח שהויט יותר כשר ממה שכבר נוהגין לאכול הפאק צוקר שבא בחבית ממרחק שיש עכ"פ חשש שהפועלים פתם בפיהם אולי נפל פירור תוכו כו' יעש"ב. כנראה במקומו היו עוסקים בבישולו רק פועלים ישראלים והיו משגיחים בשעת מלאכת בישולם. וע' בדברי אגרת סי' ב' מש"ש לפי דרכו. ולהתשובה מאהבה ח"א סי' קכ"ט שיש לחוש זה גם בהויט צורר כשעוסקין בבישולו שטובלין פתם בבישולו בעודנו רותח ויש לחוש לפירורין וחו"נ בפסח וכ"כ בברכ"י. ולכך נוהגין בפראג שמשימים אותו במקום מיוחד ואין מוכרים אף לא"י כל ימי החג ובמקום שנהגו איסור אין להתיר בפניהם. וע"ש עוד לענין הסיראפ גם בח"ב תשובה רנ"ט סוף אות י"ח שהוא חמץ גמור ע"י תערובות מין בשא"מ ולפעמים יותר מכזית בכדי אכ"פ. ובמאורי אור חלק באר שבע הלכות שבת סשי"ח עשיית המשקה סיראפ מן תרדין אדומים והכל יודעים שמערבים חמאה ודם רק חמאה מעט הוא ובטל בששים. ובשו"ת חוט המשולש סנ"א בסיראפ הנעשה בפאבריק של א"י ואין שם יהודי להשגיח דגרע טפי מהצוקר לחוש לפירורין וש"ד יעש"ב. ובענין הצוקר ע' במאורי אור חלק עוד למועד סתס"ז ס"ק ו' בדה"ס כ"ח ע"ב ובדף ל"ה ע"א סתס"ז בט"ז ס"ק ח' ובחלק בן נון מהד"ב א"ח ר"ד קס"ג ור"ד קע"ט ליבמות פ"ב מהד"ב ובשאילת יעבץ ח"ב סי' ס"ה וקכ"ו ועקרי דינים חא"ח סי' י"ח אות ל"ב ושו"ת תפארת צבי חא"ח סי' י"ח וישועות יעקב סי' תס"ז ס"ק י' וברמזי א"ח וח"ס חא"ח סי' קל"ה ולקוטי ח"ס חלק ששי סי' כ"ב ושו"ת יד אלעזר סכ"ב וע"ד וברכת יוסף חא"ח סי' י"ז ודברי אגרת סי' ב' יעש"ב: