אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ג· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן קנ

סימן קמט

ה' ער"ה ניסן תרל"ב,

בדבר השאלה מהמ"ץ דליבאווא ר' יוסף ב"ר אלי' אם לתקן יי"ש של פסח עם קליפת פאמעראנצען שמהנהוג לערב זמן הרבה קוה"פ ולהשימו בתוך היי"ש וללוקחו מהיי"ש לאחר תיקונו:

הנה אף להנש"א בהלכות פירות יבשים שאלה ל"א במרקחת צנון בדבש של פסח שעירבו עם קליפת פאמעראנצען יבשה מצד פירות יבשים ובמ"א סתס"ז ס"ק ח' אפילו נתיבשו ודאי בדרך היתר ולא בתנור אגב דוחקיה דסכין משוי לשבח ואפילו ע"י תערובות אסור לאכלו בפסח מחשש משהו בעין כיון שלא הדיחו ומותר להשהותו. ועכ"פ אין להחמיר כ"א בתערובות בעין ובמ"א סתמ"ז ס"ק כ"ו בנתערב משהו תוך המאכל שאין להחמיר לאסור התערובות. וטוב להשגיח להדיח הקליפות קודם שנתנו בהמשקה לקלוט הריח וכמ"א ס"ק ל"ז דכיון דקיי"ל סתם סבין אינו נקי אבל חמץ אין דבוק בו. ושמ"מ צ"ע למעשה אם שלא הדיחו תחלה קודם שנתערב. וברמזי א"ח מהג"ר גדלי' ליפשיץ סו"ס תמ"ז דאף דקליפת פאמעראנצען אסור לפסח וכפירות יבשים סתס"ז ס"ח ואף דבעלמא תלינן בסכין מיוחד ובזנגביל יו"ד סצ"ו ס"ב חמץ שאני דחמיר. מ"מ מותר לכרכם בסיב ליתנם במשקה לקלוט ריחו קוה"פ דבליעת חמץ בטל בס' קוה"פ דפירות לאו לטעמא עביד כיו"ד סצ"ח עכ"ל. ובנוב"י תנינא חא"ח סע"א שלקנות מבעלי הגנות מאותן פירות שבודאי בתנור שבגינה וגם שאין הממונה למכור קונה ג"כ מן הכפרים לקבץ יחד למכור מ"מ כיון שנהגו איסור במדינת הגר קשה להתיר ומ"מ יש מקום להתיר לעשות מהם יי"ש קודם פסח ושיקנה מאותן שבגינה יע"ש ובשע"ת ס"ק ה' שהניח בצ"ע:

וע"ד המנהג שלא לאכול שומים בפסח שבס' א' טרח למצוא מקום לזה. אין שום מקום לחוש רק שלא לחתוך בסכין של חמץ ונמשך מנהגם בטעות ממ"ש במ"א סתמ"ז ס"ק כ' אבל אם יש שום בטבחות אוסר בדיעבד במשהו כחמץ עצמו דהרי נחתך בסכין של חמץ. ובשב יעקב חא"ח סי' י"ט בכרכשאות שממלאין אותם ושחותכים שום בסכין של חמץ ועושין השום לתוך המולייתא שהמנהג להקל להשהותן בפסח דלענין בליעת חמץ הוה רק משהו והוה נמי נ"ט בנ"ט דשייך גם בדבר חריף כד"מ וט"ז סת"מ סוס"ק י' ודלא כמ"א ס"ק כ"ח ובפרט דלכמה פוסקים לא מיקרי דבר חריף רק בקורט של חלתית ובפרט שחותכין שומין הרבה בסכין אחד ונתבטל בראשונים. ובשו"ת חוט השני סנ"ה בבשר יבש שחתכו תוך המלח שומים ואף שיאמר שנזהר לקנוח הסכין דאידכר לפסח בעת המליחה אלא שלא שם על לבו לפליטת הסכין דצונן הוא ולהיות השומים דבר חריף ומפליט מחמת דוחקא דסכינא אלא דצריך ס' רק נגד טעם החמץ לחוד הנפלט מהסכין ונתבטל קוה"פ ומותר ע"י הדחה. וע' במק"ח סתמ"ז ס"ק י"א ושע"ת סקט"ו וע' במ"א סתנ"א ס"ק ל"א מדוכה שהיו רגילין לדוך בתוכו שומין ודברים חריפים עם פירורי לחם ולכן יש מצריכין ליבון. ואפשר ג"כ שנמשך טעות ההמון משומין שנמצאו בחטים שנחלקו אם לאכול הקמת בפסח וגם אם יש יותר מששים מעט כי להרבה פוסקים גם בכה"ג תו"נ ורק ע"י ברירה ובדיקה היטב וע' בח"ס חא"ח סי' קכ"ד וקכ"ט ושו"ת מוהר"ם מינץ החדשות סי' ו' וישועות יעקב סתס"ב ס"ק א' ושו"ת רמ"ץ סל"ה באות ה'. ובית שלמה ח"ב סצ"ד ובית אפרים חא"ח סי' מ' ושאילת שמואל סל"ה משש"ב. ועכ"פ אין לחוש לאכול הכרכשתות בפסח אם נעשו לשם פסח ובסכין מיוחד לפסח. וברמזי א"ח סתמ"ח ומה"ט שרי שימים לפסח דאף את"ל דנשרו קודם זריעה בשכר ובשומים אין זרעם כלה בפ"ט דתרומות עכ"פ השכר כלה ונשתנה יעש"ב:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה