אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ג· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן קמו

סימן קמה

שוב הגיע אלי עוד מכתבים מהדיינים בדברי ערעור בגיטין ושאלות הריאה ואו"ה וכאן לא העתקתי רק בענין קטן הנוגע להלכות פסח כההוא ציידא כו' בב"ק מ"ב: אם מותר להגעיל המודניצא שמשתמשין כל השנה ושופכין ללוש עיסה למצות ש"פ כמובא ביד אפרים (יו"ד סי' קכ"ו ס"ב מהשאילת יעבץ) להצריך ליבון ובפרט למצת מצוה דנוהגין ליקח כ"ח חדשים כסתנ"ה בהג"ה. הנה שם מובא מהכל בו ומפורש גם בכלי זכוכית משום שפעמים שורין בהם פת. ולא כמו שחשבו משום הידור מצוה. ובב"י יו"ד סו"ס קכ"א בדה"ב בשם או"ח שכשם שמכשירים מבליעת איסור כן מחמת דבר מיאוס כמו מ"ר כו'. וגם הוא לא מיירי רק במ"ר ורעי ולא כפי השאלה על שופכין מכלים שמדיחין בהם ובב"י שמנהג זה אין לו אלא עיקר אלא משפשפו ודיו. ובפר"ח יו"ד סו"ס קכ"א שדבריו ברורים ונכונים דאין כאן שום איסור אלא משום מיאוס וכל שמשפשפין יפה ש"ד ונפש היפה תאכל בהם. וע"ל ספ"ד ג' וע' רדב"ז ח"ב סו"ס תשל"ט ולענין מ"ר כו'. וע' רמב"ם מא"ס פי"ז הכ"ט ובעקרי דינים חיו"ד סי' י"ח אות י"ג הביאו ג"כ וע"ש בחא"ח סי' ט' אות י"ז על השאילת יעבץ ח"ב סי' קע"א שבכלי המיוחד שנשתמש בקבע אפילו בכלי שטף דטעמו משום רוח רעה וחמירא סכנתא ובליעתן קשה שמעבירין הכתם מרוב חריפותא כו' שמדד בזה במדה גדושה כיון שאפילו לאו"ח בהגעלה מיהא שרי וגם מסתימת לשון הב"י שאין חילוק בשנתנו מ"ר באקראי או בקביעות דמהני שפשוף. ועוד מי הכריחו לפרש דהא"ח הגעלה לכלי מתכות וליבון לכלי חרס. ואטו כלי מתכות אם תשמישן ע"י האור לא בעי ליבון וע"כ דאלו בשאר איסורים היה נכשר בהגעלה בלבד ואם היה דינו בשאר איסורים אף כאן אינו נכשר אלא בליבון. ואדרבא דכל שהוא משום ר"ר בדיעבד אין קפידא כשבות יעקב ח"ב סי' ק"ה וב"י, יו"ד סי' ו' ועש"ב ובאחרונים. וגם לפי דרכו להוציא ריח פטום הקשה מהני עכ"פ לבשל קודם הגעלה במי אפר הרבה וחזקים מאד שמפיגים הטעם גם בדבר חריף וכט"ז סתנ"א סוס"ק כ"ז וע' בצ"צ החדש חא"ח סנ"ג (וע"ל סי' קל"ז). גם משום מאיס ע' בט"ז א"ח סי' קל"ב והשיגו הבא"ש בכריתות ה' מזבחים צ"ה ב' וכירו' סו"פ טרף בקלפי וע' פר"ח יו"ד ספ"א ס"ק ג' ויד שאול סרי"ז ס"ק י"ח (וע"ל סמ"ט). ועשו"ת פמ"א ח"א ספ"ז לעשות דירה מבית המרחץ ולקבוע מזוזה ולכל תשמישי קדושה. וע' מ"א סי' קנ"ד ס"ק י"ז בשם רא"מ ח"א סע"ט דאפילו נעבד בקבע (וע"ל סמ"ו) וע"ש במ"א ס"ק י"ט ובשמים ראש סש"כ (ע"ל סמ"ד):

והנה מנעתי מלהשיב לכ"א מהצדדים על מכתביהם הרבים בעניני ריבות אשר ראיתי כי שני הצדדים מבקשים אשר דעתם תהיה האמת ולא שתהיה האמת דעתם. ורק אחרי רבוי המכתבים מהרב בתלונות על מניעת מכתבי השבתי לו בקצרה ביום א' תצוה תרנ"ד ויעצתיו לטובת כולם שלא יתחלקו לאגורות ולהביא מרפא השלום בכנפיהם. ובהמשך הזמן הגיע אלי מכתב מהרב והדיינים כי הפיקו רצוני ואשר השלמו יחד ומלאתי ג"כ את בקשתם לכתוב לאלוה"ק דעירם לטובתם ולעורר שישימו על לבבם מאמר רב יהודה בב"מ נ"ט א' אין מריבה מצויה אלא וכו' וכר"פ שני דייני ק"ה א' וכמבואר בחת"ס חח"מ סו"ס ה' וסו"ס קס"ד וקס"ו יע"ש:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה