אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ב· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן קיג

סימן קיב

ב' ל"ז למב"י תרנ"ז:

להרב דהארחוב במחוז לאדמיר ר' אפרים אויערבאך בנידון תיקון צורת הפתח שאין רשיון במדינתו וקוראים זאת טילאפאן מהישראלים ועשו תיקון הדלתות כמו שעשו בכמה עיירות. ולא נתבאר לי כוונתו דכמו על ענין צוה"פ שבא העיכוב ממקום הגבוה שלא לעשות במקום מעבר הרבים ופשיטא על העמדת דלתות אף שנאמר שלא ישימו לב כל שלא באו לשאול על השגת הרשיון. אבל כשירגישו שרוצים לנעול ולהפסיק מעבר הרבים איך אפשר שיניחו אותם לסגור הדלתות ומקום מעבר לרבים העוברים ושבים. שאחרי כל הקולות בהיתר דלתות עכ"פ בעינן ראויות לנעול וכאן כשיתודע להם שרוצים לנעול בודאי לא יניחו אותם. וכחו"מ סי' קס"ב ס"א בהג"ה מתשובת הרשב"א כי השיקים והרחובות שלהן וממילא דמדינא מצי מעכבי. ואף דאם נעלו באיסור חשיב ג"כ ראויות לנעול וכמו שהארכתי בתשובה (לעיל סי' ב') דחשיב בידו אף היכא דאיכא איסורא. אבל אינו שייך לכאן שלא יניחו כלל לנעול כשיתודע להם שרוצים לנעול במקום מעבר הרבים וממילא לא חשיב ראוי לנעול:

ומה שהעיר היכי שרי לטלטל במבואות המפולשין לרה"ר לפי שעושה דלתות ראויות לנעול והרי מדינא בני רה"ר מעכבין עליהם כמימרא דשמואל בב"ב י"ב והאריך לצדד בזה:

הנה למ"ש הנוב"י תנינא חח"מ סל"ט בעירובין פ' ע"ב ל"א מצד שאני שצ"ל מב"ד שאני וכהה"מ פ"ה מעירובין ה"ב לענין שיתוף מבואות יעש"ב ובבאור הגר"א א"ח סשס"ז ס"ק י' שציין תוספתא וגמרא עירובין פ' ע"ב והובא גם בהגהות הר"ב רינשבורג ובלאו הכי לא קשה להסמ"ע ר"ס קס"ב דמבוי מפולש דצריכין להכשירו בצורת הפתח מצד אחד צריכין לסייע לצוה"פ. וממילא לפי הבנתו היכי דהוצרך להעמיד דלתות כדי להסתיר הענין פשוט דכופין ג"כ להעמיד דלתות. אלא דמ"מ כיון דמדד"מ אין רשות להעמיד דלתות למנוע הרבים מלעבור ממילא מדינא יכולין הרבים מיושבי העיר שאינם ישראלים לעכבו ומיהו בלאו הכי אינו ענין לזה דהגהת רמ"א במבואות קטנים הפתוחים לרה"ר או לסמטא רשאין בני המבוי לעשות להם דלתות.

[שוב נזדמן לידי בהיותי בדרך. קונטרס דלתות השער שכבר העיר בדברי השואל ואזיל בתר איפכא כאשר יראה כל מעיין בדבריו]:

ומ"ש עוד לתמוה על המטה אפרים סתרי"א ס"ד מעירובין ס"ו ע"א דמערבין לגדול ביו"כ ובפי' הר"ח שגם עירובי חצירות מערבין. אני תמה על תמיהתו שהרי מבואר בדבריו בעצמו ועכ"פ צ"ע לענין עירובי חצירות ביו"כ דמהני כמבואר בש"ס ובש"ע סתט"ז איך יועיל כו' ולכן לא יערב. רק בע"ש שקודם יו"כ כו'. הרי שבעצמו הזכיר מהג"מ ושו"ע רק שהקשה למה יועיל בעירובי חצירות כיון דטעמא דעירוב משום דירה. וכבר היה לפניו דהרי"ף פ"ק דביצה ורא"ש שהביא הב"י וכמו שרמז המטה אפרים על השאג"א סי' ע' וגם בשו"ת זכרון יוסף חא"ח סי' ז' האריך הרבה לפלפל בפרט זה:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה