אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ב· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן קה

סימן קד

להרב דלייזווא ר' יצחק. בדבר שאלתו בתנוק שנולד בספק בהמ"ש ספק קודם שהביא הא"ר סשל"א מרדב"ז דמלין אותו ביום ו' ואין דנין לס"ס שמא קודם בהש"מ ושמא בהש"מ יום:

הנה בתשובת רדב"ז ח"ד סי' אלף שנ"ג (רפ"ב) דאם הדבר ודאי שנולד או שהוציא ראשו בין תחלת השקיעה לסופה נימול לח' דהיינו יום ששי דאכתי יום הוא לכל דבר. ואם הדבר אם נולד קודם או אחר השקיעה וקודם שנראו ג' כוכבים כו' אזלינן לחומרא ונימול בעשירי וע"ש באורך ובפמ"ג א"ח סשל"א ס"ק ב' באשל. ולא הוה ס"ס שמא נולד קודם רבע שעה ושמא בהש"מ יום הוא ואפשר הטעם דאוקי אחזקה וקודם בהש"מ היתה עדיין מעוברת. ובשו"ת רע"א סמ"ט הביאו ג"כ ושלפ"ז נולד דין חדש בנולד בהש"מ תחלת הלילה ספק צה"כ ספק בהש"מ מותר למולו בשבת מס"ס דמסייע חזקה מעוברת ב ובח"ס חא"ח סי' פ' בנולד בהש"מ למו"ש והיה יום מעונן להמ"א ר"ס של"א וע"ש בא"ר ותוספת שבת דשיעור בהש"מ רביע מיל קודם צה"כ. ואם אינם יודעים שהוציא ראשו חוץ לפרוזדור לסמ"ק הולכין אחר חזקה שלא נולד עד השתא. אבל בע"ש צ"ע אם לסמוך על חזקה זו ולמולו בשבת. ובאמת דהסמ"ק צ"ע דמשעה שמתחלת להתקשות בלדתה הרי הוא נולד ואתאי וכמ"ש במקוה הואיל וחסר ואתא. ע"כ נראה יותר גירסת הש"ך רס"ו ס"ק ט' לילך אחר מנהג רוב ולדות שאינם מוציאים ראשם קודם לידה זולת אם נודע בבירור שהוציא ראשו או לכה"פ שמעו קול בכייתו באותו שעה. אמנם בשידוע לו שהיה יותר מרוחק מצה"כ יותר מג' רביעי מיל ע"פ חשבונו של החי"ע ת"מ ס"ק י' שהוא י"ז מנוטין הוא מצטרף להקל יעש"ב:

וע' בשו"ת מהר"י הכהן תנינא על הק"ט בהלכות נדה סוף אות י"ט מחולין קל"ד לענין ספק חיוב חלה וכפרש"י שיש בה ספק איסורא דאית בה מיתה. אבל לא מוכח כן מריש נדה דמוקמינן אחזקה לענין שתהיה מותרת לבעלה יעש"ב. אך אינו נוגע לכאן דבמילה דקטן ליכא כרת:

ולכאורה הא פסקינן כרב דחזקה העשויה להשתנות לא הוה חזקה דהוה נגד שני הספקות כמו שהכריע החו"ד בשער הספק דבמקום שספק אחד לבד נגד הרוב או החזקה דהוה כמאן דליתא ואינו מצטרף לספק השני כגון בהא דכתובות ספק לאו תחתיו וספק אונס דהספק אונס לבד מנגד להרוב ומש"ה אינו מצטרף לספק דלאו תחתיו וע' ברית יצחק שער הספיקות סמ"ו שהאריך לפלפל אם הספק האחד הוא נגד החזקה. וע"ש סמ"ה בדהאו"ה בס"ס במקום חזקה דספק הראשון מן התורה א"כ אינו מועיל כשנולד עוד ספק. אבל הרשב"א לשיטתו דס"ס מטעם רוב דעדיף מחזקה יעש"ב וכסוס"ק י' בס"ס משם אחד דלש"ך אף במקום שמוסיף במציאות וגם לרשב"א דס"ס מטעם רובא מ"מ הוה רובא ע' בפמ"ג בתחלתו בספק א' בגוף דלרשב"א מה"ת הוה ס"ס רק לחומרא וע' במאורי אור בחלק באר שבע הלכות. לא"ח סנ"ח בדה"ס כ"ב ע"א וע"ש בספרו קן טהור במה"ב לסשל"א בדה"ס קס"ו ע"ב על המ"א סשל"א במילה בהש"מ ושביאר בנולד דוקא קודם שעה ומחצה מלין בע"ש אבל אח"כ אין מלין עד יום א' וכן נולד במו"ש תוך הזמן הזה ומ"מ אינו מוחה לאחרים יע"ש. ובעקרי דינים חא"ח סי' י"ד אות נ"א בשם הבית דוד סי' קכ"ו בדין בהש"מ בענין מילה שיש להחשיב לילה כל עוד שאין השמש נראה אפילו משהו ואפילו בראש הדבר היותר גבוה שבעיר. ולפני בשו"ת בית דוד מבנו של המים רבים לא נמצא שום ענין מזה וכנראה היא שו"ת אחרת שלא נודע לי ממנו. גם מ"ש משו"ת מוצל מאש שהוא לפני מחבורו של המל"מ לא מצאתי שום דבר מענין זה וכי"ב הערותי (להלן סי' ק"ז) על ענין אחר ושהבית אפרים הזכירו בשם קונטרס מוצל מאש. וע"ש בעק"ד אות נ' ובסי' כ"ג אות ב' וסכ"ה אות ה' וחיו"ד סל"ו אות ל"ט. וע' בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג שאלה רי"ט ובעמק הלכה חא"ח סי' ק"ח. וע' בנו"ב קמא חא"ח סי' ל' ותשובה מאהבה ח"ג תשובה שפ"ג ושו"ת דברי נחמיה חיו"ד שאלה כ"א לרס"ו ובלבושי שרד בסוף הס' בחדושי דינים אות קל"ג דבמה דבהוציא ראשו חוץ לפרוזדור הוא כילוד כתב מהר"י עמדין דהיינו לאויר העולם דוקא ולא לבית החיצון ואם נמשך זמן קישויה בהש"מ וילדה בתחלת הלילה יש לחוש לחומרא לאיסור שבת דקרוב הדבר שהוציא הראש לפני השבת ולאו אדעתייהו אגב דטרידי וכי שיילינן להו ואמרי דידעו אין לנו אלא דבריהם. ומשנפתח הקבר ואינה יכולה לילך בידוע שהוציא העובר ראשו חוץ לפרוזדר עכ"ל. ובדרך פקודיך מ"ע ב' מילה בחלק הדבור אות ו' במה שהמציא הלב"ש דהוצאת הראש מיקרי כשהיולדת אינה יכולה לילך עוד ברגליה וצריכות חברותיה לשאת אותה וזה יארע כמה פעמים שזמן רב קודם לידת הולד יכולה לילך ברגליה וא"כ הוה בשבת מילה שלא בזמנה וע"כ צריך המוהל לשאול את פי המילדת מעשה שהיה. וע' ביד מאיר תשובה ה' דלרי"ף פרק מפנין הביאו הט"ז בא"ח סש"ל דאפילו לענין חילול שבת אין לסמוך רק על הא דהדם שותת ויורד ורק להרמב"ן בתי"א והר"נ דבס"נ אזלינן להקל וע' ברא"ש פרק מפנין יעש"ב וכאהלות פי"ד משנה, ד' דלא אמרינן דודאי יצא ראשו חוץ לפרוזדור. וע' בשו"ת דרכי נועם מבן המחבר ובשו"ת פמ"א ח"א סי' ז' שהאריך להשיג עליו ובשו"ת משיבת נפש תנינא סכ"ב ושו"ת בגדי כהונה חח"מ סי' ד' ויד שאול סרס"ב ס"ק ו' ושו"ת הרי"מ חיו"ד סט"ז שעכ"פ בידוע שהוציא מקצת ראשו יש לחוש שמא הוציא רובו היינו כל הפדחת הגם דבנדה מ"ב אמר האי הוציא כו' י"ל משום שלא ראה כלל שהוציא ראשו. ובש"ת מהר"י הכהן תנינא בהק"ט הלכות נדה אות ז' שבעל אורים גדולים למוד רכ"ג העיר אמאי סמכו להקל שלא לחוש שמא הוציא ראשו חוץ לפרוזדר מע"ש ותמה עליו למה לא נאמר כמו בספק אם ילדה קודם דדנין אותה בחזקת מעוברת וכתו' ב"מ ק' ע"א ומכש"כ הכא דהספק על שעת לידה דהגוף היה אז בודאי בפנים דמוקמינן אחזקה שלא יצא הראש קודם הגוף שרוב הנולדים אינם מוציאים ראשם מקודם ומחזירין אותו ובלא נודע אמרינן דרישא בתר גופא גריר. וע' בשו"ת רא"ש סמ"א בדף ק"ה ע"ד שהאריך דלמה לא נשאל ליולדת אם לא הוציא ראשו כדאמר בגמ' דאשה מרגשת כשמוציא ראשו וכו' וע' בנחלה לישראל סל"ז במ"ש הט"ז א"ח סת"ר. ובענין מילה שלא בזמנה שכתב הב"י בשם רשב"ץ דאין מלין ביום ה' וכן ביום ו' ע' באמרי שפר בהגהותיו ליו"ד סרס"ו ס"ק י"ח וכתנות יוסף פרשה וירא ושאילת יעבץ ח"ב סצ"ה ושו"ת בית אברהם במנחה בלולה פ"ו מק"פ וזכרון יוסף חיו"ד סכ"ד ובנין אריאל פרשה וישלח ודרך פקודיך אות ז' שה"ר דמלין ואכמ"ל:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה