אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ב· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן צא

סימן צ

מוש"ק לסדר והיה ברכה תרכ"ז. להרב ר'

יהודא ליב מקעלים: מכתבו הגיעני והנני משיב מפה"כ במוקדם ובקצרה בדבר שאלתו אם מותר למי שמצטער בליל שבת מחמת שהנרות מעלה עשן בשעת הכיבוי מחמת חלב שבנר. שיתן מים קודם הדלקת הנר של חלב שהמג"א סו"ס רס"ה לא העלה דבר ברור והא"ר מקיל וראייתו מתו' שבת מ"ז ב' סוד"ה מפני ומה שרגילים לתת מים בזכוכית של עששית שקורין לאמפא כו'

הנה בא"ר לא נזכר מדהתו' ורק במ"א ס"ק ט' ע"ד המחבר בעששית שהדליקו מע"ש וכן הביא הטור וע"ש בב"י ועל זה הביא הד"מ דהאו"ז דהא דאסור ליתן כלי תחת הנר היינו לאחר שהודלק וכמ"ש המ"א וכמש"ל ס"ק ז' בשם התו' וכמו שביאר בתוספת שבת והובא במחהש"ק וכמ"ש באו"ז בהע"ש סי' כ"ח שהיתר גמור הוא שאחר הדלקה אינו גורם ואינו מקרב כו' והביא ג"כ מהערוך ערך נר שאין לחוש בכך כלום וכן הביא המגיה בבה"ט מכמה גדולים שנהגו ליתן מים לתוך הקנה מע"ש. ובתשובה מאהבה ח"ב תשובה רמ"א לסי' רס"ה (וט"ס שם רס"ו) אם הנכרי נותן מים לתוך הקנה ע"ש אם יש לצדד להקל ובמקום שריח רע יוצא מן הכיבוי אפשר שיש להקל על דרך זה וצ"ע עכ"ל. ובשו"ת רמ"ה שבסוף תשובת הרשב"א להשים כלי תחת הנר אם אינו שמן שיפלו בו המים ומסיים וטוב בעיני להשים מים בפמוט להגביה השמן ויכבה טרם הליכתם לישן וערבה שנתם עכ"ל. ובחמד משה ס"ק ג' במ"ש המ"א ודברי רמ"א צ"ע לפי פי' ראשון שכתבו התו' סוף כירה וכמ"א ס"ק ח' והוא לדרש"י ודאי שדרמ"א נכונים דכל שאין המים בעין לא מיקרי מקרב כיבויו ואפילו מכוון לכבות דבשבת נמי כה"ג אינו אלא גרם כיבוי וכ"כ רש"י משום שהמים בעין כו' ואפשר דרמ"א כתב י"א אלו לפי' ראשון בתו' הנ"ל ולדרש"י ואף בנר של שעוה מותר ליתן מים בע"ש לתוך קנה כו'. ובברכת דוד על או"ח דמ"ש הסמ"ג צלוחית שנותנין מים להגביה אינו מוכח דמיירי בלא מתכוון די"ל שדברו בהווה שסתמו להגביה וכן נוטה דהרא"ש והטור:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה