זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן עו
להרב ר' יהודה ליב מקעליס:
ע"ד תמיהתו בערכין ט"ז ב' המספר לשה"ר נגעים באים עליו כו' שלא יליף ממה שמפורש במרים במדבר י"ב ו':
הנה אף דהרמב"ם סוף הלכות טומאת צרעת למד בק"ו ממרים שלא דברה בגנותו וכו' ועל זה מזהיר השמר בנגע הצרעת זכור את אשר עשה למרים כו', וכה"ג באבות דר"נ פ"ו וע' בתו"כ ר"פ בחקותי וספרי סו"פ תצא, וע' במ"א סי' ס' ס"ק ב' ותשובה מאהבה ח"ב סו"ס רכ"א במה שתמה רמב"ן על הרמב"ם מנה במ"ע זכירת מרים וע' בס' וזאת ליהודה, וע' בתוס' שבת פ"ז א' סוד"ה ואתה ויבמות ס"ב א' תוד"ה ח דכתיב:
מ"מ י"ל בפשוטו דניחא ליה טפי לאתויי מדכתיב אצמית ומתרגמינן לחלוטין, והיינו על מצורע מוחלט דמשמע שבאים עליו בתמידות ובמרים נאמר רק שבעת ימים תסגר, וע' במדבר רבה בהעלותך פרשה ט"ז מה ראה לומר אחר מעשה מרים שלח לך אנשים כו', ואף שכבר נאמר בתורה עונשו ממה שאמר הבא ידך בחיקך ומשום שדבר על ישראל שהם מחוסרי אמנה וכשבת צ"ז א' ובפרש"י שמות ד' נ', וע' בזכרון יצחק ח"ב ר"פ שלח אות אב"ג שהאריך בדרך דרש, ועכ"פ לפי דרכו היה לו להקשות יותר דהא מצינו עונש לשה"ר במוקדם בתורה ממשה עצמו שאמר הן לא יאמינו לי שנלקה לפי שעה שנצטרע ידו, והרי גם במרים לא היה רק חשש וכמ"ש באדר"נ שהיו דנין אותו בספק, וע"כ כדאמרן דניחא ליה לאתויי מקרא דאותו אצמית דדריש על מוחלט:
וגם דלמ"ד בברכות ה' ב' מי שיש בו אחד מארבע מראות נגעים הוה מזבח כפרה, אבל מקרא דאותו אצמית שמורה על כתיתה וכליון ולא הוה לכפרה כלל, ואף דלמאי דקאמר באדר"נ פ"ט אבל הוא מפני שדעתו גסה עליו פירש כו', ושלזה מסיים ג"כ והאיש משה עניו מאד, ולפ"ז הרי הוא בכלל מוציא ש"ר ור"ל דריש ליה התם מזאת תורת המצורע כו', ואולם לקמן באדר"נ שם מפרש ולא היו דנין אותו בודאי אלא בספק כו' ספק שאין דעתו גסה עליו, וע' בערכין ט"ו א' וט"ז א' ותו' זבחים פ"ח ב' ואכמ"ל: