זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן עא
להנ"ל, על דבר הערתו במכתבו הגלוי בבאור הגמ' כתובות ק"ד א' זקף עשר אצבעותיו ואמר הרבה יגעתי בתורה כו', שלדעתו קאי על כתיבת המשניות ושהיה שולט בשתי ידיו:
ויותר יתכן לפי סגנון זה כברכות ס"ב א' ובפרש"י ד"ה טעמי תורה וכו' יע"ש, וכן בסבוב ר' פתחיה ובבבל יש שלשים בהכ"נ לבד משל דניאל כו' וכשלומדים וטועים בניגון מראה להם ראש ישיבה באצבעו והם מבינים היאך הוא הניגון כו', גם יתכן שאמר בדרך מליצה כאלו בעת למודו יגע גם באצבעותיו וכשבת פ"ח סוע"א ברבא דמעיין בשמעתיה כו' וקא מייץ בהו וקא מבעין אצבעתיה דמא, ובכתובות ה' ע"ב מפני מה אצבעות משופות כיתדות כו', ולפ"ז יהיה על היסח הדעת בלימודו משאר דברי חול, עוד יתכן בהיות כל ספריהם עשויין כמגילה כרש"י שבת ה' ב' היה קורא בספר גוללו אצלו, והיו רגילין ליגע להיות ידם במקום שהיו עומדים בלימודם ובפרט להראות לתלמידים במקום שעומדים, ובמדבר רבה בפסוק ודגלו עלי אהבה כו' ומראין האזכרה באצבע כו', וברכות מ"ז ב' בפרסאי דמחוי במחוג, וכן היו רגילין בהסברת לימודם לעורר אותם בהנפת יד לפנות לדבריהם וגם שיבינו ברמיזותיהם וכחגיגה ג' א' בהני תרי אילמי כו' וע' במפרשים לתהלים סי' קכ"ג ב' (וע' בתשובתי לעיל סי' ס"ח אות א'), ובישעיה סי' נ"ח י"ט ושלח אצבע ובמפרשים הרמת יד לשבועת שוא, ומשלי סי' ו' אם תקעת לזר כפיך וישעיה סי' ג' י"ז ישא ביום ההוא יע"ש בבאורי, ואפשר שהיה להם סגולה מתכונה כזו בסגנון למודם לאחוי בידים במקום שהיו רוצים לעורר התלמידים שישימו לב להעמיק עיונם במקום הראוי להתבונן ולפנות לשמוע דבריהם, וע' בברית שלום על ס"ח אות י"א בד"ה והגדר כו' מש"ש באורך, ובחא"ג לשבת נ' ע"ב, וכאן מפרש במצות התורה כי היד הוא עיקר כלי מעשה הגוף, וע"ד מליצת הכתוב במשלי קשרם על אצבעותיך כו', ובזקוקין דנורא כתב בשבח הפלפול יגיע כפיך כי תאכל על ספיקת כפים של ת"ח ושהוא מה שאמר יגעתי בעשר אצבעותי כו' והיינו מ"ש במכות י' על יהודה ידיו רב לו דלא ידע למישקל בשמעתא כו', וע' בשו"ת חו"י סי' קנ"ב בדבריו הנכוחים ומ"ש בכונת המאמר לפי דרכו, ובס' העוין על בח"ע פ"ח אות י"ד בבאור הענין שהתפאר כדי שילמדו ממנו המקשיבים לקולו כי ברב עשרו שזכה לתורה וגדולה במקום אחד יגע בתורה כל ימיו ולא נהנה מתאוות העולם פחות מעשר יגיעתו בחכמה רק כשיעור ההכרחי לשמירת בריאותו כו', ובמטעי משה הנדפס בירושלים בדרוש ה' אות ז' האריך שכחותיו המשמשים אותו עשרה חמש כחות וחושים הגשמים הראיה והשמיעה והמישוש הטעם והריח וחמש הרוחניים הזוכר והמחשב המדמה והמשותף והמתעורר, וכל חלק מזה נקרא בשם אצבע ושבכל חלקי שמוש כחותיו עבד בהם ליוצרו ולא נשתמש באיזה כח לעצמו ולחסר מהם הבאת התכלית כו', ובדרך צחות אמרתי על אחד שהיה אוחז הנר כשדולקת בשעה שחטפתו שינה שיהיה ניעור משנתו כשיקרב האש באצבעו שקיים שיגע בתורה בעשר אצבעותיו: