אור ברסלב

זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן סג

סימן סב

ב' כסלו תרל"ג לגיסי הגביר ר' חזקיה יפה.

מה ששאל במכתבו על התו' ומרדכי שהקשו כמה קושיות לפרש"י דק"ש שעל המטה עיקר, ולא ניחא להו כתר"י שבבהכ"נ צריך לקרות עם הצבור ק"ש בברכותיה ויתפלל לעמוד מד"ת ובביתו אחר אד"כ קורא ק"ש כולה לחובה דברכות אין מעכבות ואחר שיאכל צריך לקרות פעם שלישית פרשה ראשונה סמוך למטתו, וכתב מעלתו שהתו' לא היה לפניהם בפרש"י דיוצא בפרשה ראשונה ממה שהקשו רק ממה שאין העולם רגילין:

וליתא דלתר"י מה שקורא על מטתו פרשה ראשונה אינו כלל לצאת מאחר שקרא הק"ש בשלמות בזמנו ומה שכתב רש"י דיוצא בפרשה ראשונה ע"כ דלא מיירי בקרא ק"ש לחובה בביתו אחר שקרא בבהכ"נ שלא בזמנו, אלא דלענין שאר פרשיות דהוה דרבנן סמכינן בדיעבד דהוה כשעת הדחק על הפוסקים דזמן ק"ש מקודם, כיון דיצא ידי ק"ש בזמנו בפרשה ראשונה דהיא מדאורייתא ואף דעיקרה שנתקנה על מטתו מפני המזיקין וכמ"ש בתר"י מ"מ לא מיחשב מכוון שלא לצאת, ולזה הקשו התוס' רק ממה שרגילין כן לכתחלה בקריאת פרשה ראשונה לבד ואף היכי שלא קרא של חובה בזמנה רק מבעו"י בבהכ"נ וגם מהברכות אף דהוה דרבנן עכ"פ לא עביד כתקנת חכמים:

ובפ"י הקשה דלרש"י דק"ש שעל המטה עיקר, אי מותר לאכול קודם ק"ש וע"כ דבדיעבד יוצא בק"ש שבבהכ"נ, ובתפארת מנחם בחדושיו לברכות דחה דבק"ש שעל המטה שהוא להגן לא חיישינן דמישתלי דמיזדהרי טפי וזה רחוק מאד דכשהולך לישן ממילא אדעתיה כיון דהוא משום ביעתותא, וא"כ לא היה לגזור כלל בק"ש כיון שממילא צריך לקרותה וכדלקמן ה' א' כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדילין הימינו, ואטו כל הגזירה רק היכי שיהיה ניעור כל הלילה:

ורק נ"ל דלענין אכילה לא גזרו בשכבר קרא כיון דיוצא גם לכתחלה לחד מ"ד וכחולין ר"ד נ' אינהו מיכל אכלי ולדידן מיסתם נמי לא ומכש"כ כיון דבשעת הדחק סמכינן כיחידאי וכרא"ש ריש חולין דהיכי דדיעבד כשר לא שייך מיגדר מלתא וכמ"ש הפוסקים דכל היכא דבדיעבד מותר בלא הדחה לא חיישינן שמא ישכח להדיח:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה