זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן נט
להרב דפאנוויעז ר' אלי' דוד ראבינאוויץ.
בדבר שאלתו באילני דמלבלבי שדעתו מה שאמר ביומי דניסן על תקופת ניסן. הנה בבה"ט סי' רכ"ו ס"ק א' במוסגר וה"ה רואה פורחת בחדש אדר, וזה הוספת המגיה בדפוס אוסטרא וכנרשם בפתח השער שהעמיד ציונים עליהם, אבל מבואר כן במחצית השקל דאורחא דמלתא נקט שאז דרך ארצות החמות ללבלב האילנות וה"ה בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך, וכן העלה בשו"ת השיב משה סי' ח' דאף אם לא הוציא פרח בזמן ניסן אלא בזמן מאוחר מברך, ולפ"ז י"ל דלמ"ד זיו הוא חודש ניסן היינו שבארצות החמות הלבלוב בחודש ניסן, ולשון המחבר שמוציאין פרח והוא תרגום מלבלב כמו בתהלים צ"ב כתמר יפרח היך דיקלא מלבלב, ובמדבר י"ז ויוצא פרח ואפיק לבלבין ובפרש"י ציץ כשהפרח נופל, ובמאורי אור בחלק באר שבע לברכות מ"ג ב' אילני דמלבלבי פשוטו כעלין ולולבין דנזיר ל"ה פרש"י חוטין רבים וכלולבי דקלים בפי' התרגום סו"פ אמור, אכן הטור כתב הוצאת פרח וכן בפרש"י אצל הרי"ף ומסתברא הכי דבזאת עיקר היכר בין אילני מאכל לסרק, ונקט הכא ביומי ניסן אורחא דמלתא ברוב מדינות ואף דהוא לישנא יתירא ולמעוטי אילן דופרא שמפריח פעמיים אינו מברך בשנית רק מן הסתם קמא דמטי בניסן משא"כ עלין ולולבין אינו פעמיים ואף דקיי"ל שהחיינו פעמיים התם דגמר פריו עכ"פ בריה חדשה אבל הוצאת פרח בברכת הנאת אילן דעיקרו ארעא והארץ אינה מתעברת רק פ"א בחורף ויולדת בקיץ ובדופרא נוסף כח בעיבורו ונחשב חדא עכ"ל, וכן לשון המרדכי בפרק כיצד וחזי אילני דמלבלבי בפעם ראשונה בשנה בשעה שמוציא פרח, ובברכי יוסף ששמע שברכה זו ע"ד האמת שייכא דוקא לימי ניסן, [וע' בשדי חמד באסיפת דינים מערכת ברכות סי' ב' אות א' שהאריך בזה], ובמגיד תעלומה לברכות בדפי הס' צ"ד ע"ב במרדכי וכתב רבינו יוסף דה"ה אם לא ראה עד כי גדלו הפירות שצריך לברך כך עכ"ל, ולפי דרכי המקובלים אין לברך רק ביומי ניסן, ונ"ל דגם לפי דרכיהם ניסן דתקופת חמה ואח"כ יש להחמיר שלא לברך בשם ומלכות דלישנא דגמ' דייקי כדבריהם עכ"ל:
מכאן והלאה יבא סידור התשובות בענינים הנוגעים לח"א מא"ח בפלפולים וקושיות ודברי בקורת הבלתי נוגעים להלכה למעשה: