אור ברסלב

זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן נז

סימן נו

ומה שנסתפק אם באו ששה ב"א להתפלל תפלת המנחה לאחר קריאת התורה:

פשוט דלא דמי לפורס על שמע שמברך בשביל אחד שלא שמע קדיש וברכו כר"ס ס"ט ובמ"א וע"ש בעט"ז ובסי' נ"ה וע' בחי"א כלל ל"א דצ"ע אם כולן שמעו קריאת התורה ויש איזה ב"א שלא שמעו דלא דמי לפריסת שמע דכל יחיד מחוייב אותה ברכה אבל הכא החיוב רק שישמע קריאת התורה והתקנה שיברך משום כבוד הצבור י"ל דלא תקנו בשביל היחיד, ובשבות יעקב ח"ג סי' ג' במ"ש המ"א ס"ק ד' וה"ה שמתפללין כל התפלה בשביל א' שלא התפלל ואף דמסיק דאם אין ו' שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש וכ"כ בכה"ג בשם רדב"ז ח"א סי' רמ"א, אבל למעיין במסקנת דבריו דכל שיש איזה אנשים שלא יצאו ידי תפלה מותר לחזור ולהתפלל אבל היכא דכבר יצאו כולם נמצא ברכה לבטלה, וע"ש בעובדא דידיה לענין תפלת ערבית שאין הש"ץ מתפלל בקול רם ויש לצרף דהרמב"ם פ"י מתפלה בספק התפלל ונזכר באמצע תפלה אינו פוסק וע' במ"א סי' ק"ז ס"ק ג':

ועכ"פ בנידון דידן אף שהחיוב על כל אחד לקרות בתורה מתקנת עזרא והחיוב לברך משום כבוד הצבור והרי כבר יצאו בברכת התורה שבבוקר כמ"א סי' קל"ט ס"ק ה', ובסי' קמ"ג ס"ק ח' דבמנחה אין חובה כ"כ דאינו אלא משום יושבי קרנות, ובתשובת רמ"ע סי' נ"ט בהא דיומא ע' דלמא מייתי ספרא אחרינא דאיכא משום ברכה שא"צ כו' וקמייתא עצמה א"צ שכבר בירך על התורה שחרית כו', וע' במ"א סי' רט"ו ס"ק ו', ובר"נ מגילה כ"ג גבי אין פורסין על שמע דהחובה על כל יחיד ולכן המצוה לחזור אחר עשרה דאין אומרים דבר שבקדושה בפחות מעשרה וגבי אין קורין בתורה דתקנתא דרבנן היא ולא תקנו אלא בצבור, ובט"ז סי' קל"ה ס"ק ב' דחה דריב"א דמה מועיל מועד של החתן דהא הטעם דאין מוסיפין משום ביטול מלאכת העם ולהם אין מועד וע"ש במ"א ס"ק ג':

[שוב נדפס שו"ת יד מאיר וראיתי בסי' ג' שהעלה כן שאין לקרות רק היכי שהרוב לא שמעו קריאת התורה דהמיעוט טפלין להם, אבל כשיש מיעוט שלא שמעו יכולין שלא לענות וכדי שלא לבטל ממלאכתם וביאר בזה הא דסופרים פ"י ה"ז יעש"ב ובשו"ת בנין שלמה בהלכות תענית סי' ל"ה]:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה