אור ברסלב

זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן נו

סימן נה

ומה ששאל לענין ברכה אחרונה על שתיית קאווא וטייא אי שייך בזה בטלה דעתו כשמניח עד שיצטנן מעט, ואם יש לדון להחושש לברך על שתייתו של קאווא בפה"א כיון שאינו נאכל כמו שהוא חי אלא קלין אותו והוא ראוי לאכילה וכשדכין אותו מבשלו במים:

בהק"ט ח"א סי' ט' העיר בזה דמה"ט היה ראוי לברך עליו בפה"א אלא דעמא דבר לברך שהכל, ובבית מאיר א"ח סי' ר"ה ס"ב האריך כיון שבעצמן אין ראוי לכלום ואין דומין לשבת דמ"מ ראוי לאכילה אלא שאין דרכו ואינו ראוי אלא להוציא טעמו ע"י שליקה די"ל דאף טעמו אינו אלא זיעה ולכ"ע דינו בשהכל:

ולענין ברכה אחרונה ע"ש בהק"ט ובהמני"ח שלמעשה יש לפסוק כהשיורי כנה"ג שהסכים לברך וכן עמא דבר ובפרט להי"א דשיעור שתיה כשיעור אכילה ולתר"י מברכין בסוף אף שאין שם שיעור, ובח"ב סי' שי"ג בנסתפק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס דמברך בנ"ר דבמידי דרבנן ס"ס כהאי אינו בכלל ספק ברכות להקל כו' ועוד דברכה שא"צ דרבנן, ובה"ט סי' ר"י ס"ק א' שביד אהרן פוסק דלא יברך, ובמל"מ פ"ב מברכות הי"ב מה שאומרים שעל שתיית הקאוי מברכין לאחריו ומצטרף אף שיש יותר מכשיעור מתחלת שתייה ראשונה ודחה זה מרמב"ם סופ"ח משאר אה"ט דגבי יניקה שדרך שתייתו בכך ואפ"ה אם יש מתחלה ועד סוף יותר מאכילת פרס אינו מצטרף, וקדמהו בתויו"כ יומא פ' שהאריך בזה, ובשו"מ רביעאה ח"ג סי' ו' בד"ה והנה בהא דכריתות י"ג מאי לאו שלא לרצון כו' והאריך לפלפל בזה לענין ס"ס, ובברכי יוסף א"ח סי' ד"ר אות ו' במ"ש היד אהרן שראה לאנשי מעשה שמניחין הקאוי שתצטנן ושראה בגליון בכת"י הבתי כהונה שאין דרך שתייתו בכך והנאתו ותיקונו ובטלה דעתו כההוא דכותח אי שריף לה בטלה דעתו, ובזכור לאברהם ח"א א"ח אות א' בדף א' סוע"א ובק"א לח"ב בדף קנ"ז דחה זה והאריך הרבה, ועכ"פ גם להברכ"י לא שייך במדינתנו כן שאין נוהגין לשתות כולו כשהוא בחמימות רב כ"כ שלא יהיה עשוי לשתות בסוף שתייתו בלא הפסק כשיעור ומחוייב לברך כששוהה קצת בשתייתו כשאינו רותח כ"כ בסוף השתייה וכן נתפשט המנהג בשתיה חמה מאד ולהשהותו עד שיצטנן קצת בשתייתו לבסוף, ובלאו הכי דחה בשע"ת סי' ד"ר ס"ק ה' דמה בטלה דעתו שייך לענין ברכה אחרונה דאפילו שותה מים לצמאו מברך לאחריו בנ"ר, ובסדר ברכת הנהנין מהרב מלאדייא פ"ח אות ו' וי"א שצירוף השתיית רביעית שיעורו באכילת פרס כמו צירוף אכילות וכן עיקר לפיכך יש לברך ברכה אחרונה על קאווא וטייא חמין אע"פ ששותהו מעט אם לא שהה יותר מאכילת פרס, וע' בעקרי דינים חא"ח סי' י' אות נ"ח, ובראש יוסף ברכות ל"ט בד"ה גם הא דברכה אחרונה בעי שיעור כו' שדחה ג"כ ראיית המל"מ דאפשר דבברכה הלכו אחר יתובי דעתא ושאני טומאה כו', וע' במ"א סי' פ"א פ"ק ב' ובפמ"ג באש"א אם לומר דשיעור פרס לפי המאכל כו' וע' בט"ז ר"ס ר"י וע' בספרי זכ"י לפסחים כח"ב משש"ב:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה