זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן נא
נידון המשתה בסיום הש"ס בעזרת נשים:
מבואר בפמ"ג סי' קנ"א ס"ק ה' באש"א עמ"ש המ"א סעודת מצוה שיש בה שכרות אסור אף בבהמ"ד כו' אפילו סיום מסכת הואיל ויש בה קלות, ואף שנוהגין בקצת מקומות בסיום המסכת לשתות יי"ש בבהכ"נ הוא מנהג בטעות מהעדר ידיעה או מחמת שאין בידם למחות ואין שומעים לקול מוכיחים, ועל מנהג מקולקל כזה ראוי לומר מה שכתבו הראשונים שמנהג הוא אותיות גיהנם (וע' בתשובתי לעיל סי' כ'), ועד"ש מהר"ם שי"ף בסנהדרין ו' ע"א עכשיו שותין יי"ש במקום גיהנם פתוח כו' יע"ש, וביותר בשמחת תורה שחובה למי שיש בידו למחות על שתיית יי"ש בבהכ"נ קודם קריאת התורה, ובפרט לשאג"א סי' י"ח לגבי סעודה קטנה קודם מוסף דאם התחיל פוסק ואף בדלא שייך טעמא דשכרות, ועל זה ראוי לומר מארז"ל בסנהדרין ל"ט סוע"ב כמתוקנים שבהם לא עשיתם:
ולענין עזרת נשים אף דאינה מקודשת כמו עזרת אנשים, ומהרי"ט ח"א סי' קל"ב נסתפק אם יש בו קדושה, ובשו"ת מוהר"ם מלובלין סי' נ"ט, שכשימכרו מקום בהכ"נ ליחידים שיבנו עליו בתים יחלקו אותו באופן שאותו המקום שעמד עליו בהכ"נ דאנשים שהוא עיקר הקדושה ישאר פנוי מבלי בנין כו', ובמ"א סי' קנ"ג ס"ק ל"ז העתיק בשמו שישאר מקום ארון הקודש פנוי, ובשו"מ רביעאה ח"ג סי' קי"ד הביא זה בשם המ"ב, ולמעיין שם בסי' ל"ג לא נזכר מזה רק שנתחלף לו ממה שהעתיק המ"א למעלה בשם המ"ב וע"ש (ומש"ל בתשובה סי' ל"ח), ובשו"ת מהריא"ז ענזיל סי' ע' דבעזרת נשים דאין אומרים דבר שבקדושה לא חשיב מקום קדושה ופחותה מחצר בהכ"נ ובית שער דכאשר צר להם המקום גם בימי הקיץ בחום גדול רבים יושבים שם בפאליש ומתפללים עם הצבור ופעמים רבים אומרים שם דבר שבקדושה וקורין בס"ת ואפילו חצר בהכ"נ ממש שקורין פאר הויף מקדשים בו הלבנה ואומרים קדושה כו' משא"כ בעז"נ דמה שעונות שם לא מיקרי מקום קדושה כיון שאינן מצטרפות ולא עדיף משוקים ורחובות שההולך ושומע עונה אחריהן וכו' א"כ אין לך הורדה גדולה מזו עכ"ל, ואולם דעת רוב האחרונים להיפך ובשאילת שלום תנינא סי' ק"פ דכיון דמתחלה נבנה לשם עזרת נשים ודאי דחל עליו שם קדושה דאף דעזרת אנשים קדושתו חמירא יותר מ"מ גם בעז"נ הרי הנשים אומרות בה דבר שבקדושה ומתפללין בה וגם הן חייבות בתפלה מדינא ודאי אסור להורידתו מקדושתו לעשות בית דירה לשמש וב"ב דמעלין בקודש וכו' יע"ש ובשו"מ קמא ח"ב סי' כ"ב דבהכ"נ של נשים ג"כ מיקרי קדושה דחייבות בתפלה כסי' ק"ו וכו', ובשו"ת חסד לאברהם חא"ח סי' י"ד מר"פ בני העיר דחשיב שש מעלות של קדושה ולא חשיב בהכ"נ בתרתי עזרת אנשים ועז"נ, וע' בטו"א הא דלא תני בתרתי מקדושת בהכ"נ לבהמ"ד, ועכ"פ פשיטא דאסור שם אכילת קבע וגם שתיית יי"ש המשכר דהוה מידי דבזיון, ובפמ"ג ר"ס קנ"א באש"א שגם לכסות דם עוף אסור בעז"נ דחשיב מידי דבזיון: