זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן מח
מוש"ק ז' לנרות דמצוה תרנ"ד להרב בדינאוויץ מפלך פאדאלסק ר' שבח זאב לערנער. מכתבו הגיעני בש"ק ע"ד שאלתו באיזה בהמ"ד שרבים בעה"ב הלכו לבהמ"ד אחר מחמת איזה מחלוקת שנתהוה, והבעה"ב שנשארו אין ביכולתם להספיק צרכי בהמ"ד ורוצים להשכיר המקומות של בעה"ב שהלכו משם להוצאות בהמ"ד ולתקנו בכל פעם שיצטרך, ודעתו שלא היו רשאים להתפרד מבהמ"ד הישן אם יכולים כולם להתפלל שם (וע' בתשובה לעיל ר"ס מ"ב):
הנה קיצר מהתהוות פרטי הענין לאיזה סיבה שרוצים להתפרד אשר מהראוי להתאמץ שיתרצו זה לזה וכל איש על מקומו יבא בשלום, והנה לשון הרדב"ז ח"ג סי' תע"ב גרסינן בפרק אין עומדין (ל"א ע"א] אין עומדין להתפלל לא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך מריבה וכעס [ולפנינו אין הגירסא כן מריבה וכעס אלא מתוך דברים בטלים יע"ש], ותו גרסינן ביומא דריתחא פי' ביום שהיה כועס לא היה מצלי ולפנינו הגירסא ביומא דרתח, תו גרסינן כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל וכו' [ובעירובין ס"ה א' הגירסא אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין כו', אך בתנחומא פרשה חיי בילמדנו אות א' אמר ר' יוחנן זאת אומרת המתפלל צריך שתהיה דעתו מיושבת עליו ויתפלל לפני הב"ה], ומעתה מי שיש להם מריבה או כעס או איבה עם הצבור אין תפלתם רצויה ואסור להתפלל שמחשבתו טהורה ולא יוכל לכוון בתפלתו כו', ומסיק דאף דברוב עם הדרת מלך כו' וכל זה בזמן שכולם לב אחד הוא שקלוסן עולה יפה אבל אם חלק לבם טוב שיתפללו כל כת לעצמה, וכן נמשכו אחריו בשו"ת חת"ס חח"מ סי' י"ב אות ג' ובית שלמה א"ח ח"א סי' כ"ו:
ועכ"פ אינו ענין לתשובת הרא"מ ח"א סי' נ"ג שהביא המ"א סו"ס קנ"ד דאם בהכ"נ מכילה. אותם אסורים להפרד וכמ"ש האחרונים דאם הבהכ"נ החדש יגרום היזק לבהכ"נ הישן דיכולים לעכב משום קפסק חיותאי כל זמן שאין החלוקה רק מחמת שרוצים לבנות בהכ"נ שיהיה מורווח יותר וכה"ג, אבל לא משום פירוד דעות שאי אפשר להם להתפלל בבהכ"נ האחד ומעלתו בהעתקתו כנראה שנמשך אחר מ"ש בפת"ש חא"ח שם סט"ו במש"ש וע' בבה"ט בשם המבי"ט, ולא הוצרך להבה"ט מה שנזכר גם במ"א סי' קנ"ד ס"ק כ"ב וע' בפת"ש חו"מ סו"ס ק"ס ס"ק ו', ובתשובה (לעיל סו"ס מ"ג) העליתי דבכה"ג כיון דרשאין להסתלק אין לדמותו לשותפין שאין יכולין לבטל השותפות כשנתהוה קטטה ביניהם, ואולם בפי' הר"י יעבץ לאבות פ"ב משנה ה' ואל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו דבר על לב החסיד שלא יפרוש מן הצבור באמרו איך אשב בצבור שפלוני ופלוני הרשעים יושבים בצידי ולכך טוב לי לפרוש מהם ולהתפלל בביתי עכ"ל:
ובשיבת ציון סי' ק"ז דכיון דיש להם מנין קבוע א"צ ליתן להם מאומה לצרכי בהכ"נ וכמ"א סו"ס נ"ה ס"ק י"ז בשם מהרי"ל ורק מה שצריך להוצאות בדק הבית וגם נתינת המס ממקום בהכ"נ למושל העיר וכח"מ סי' קס"א ס"ב וסי' קס"ג ס"ב רק שיכולין לכופן להשכיר המקומות לתושביה בשכירות לפי ערך שוין בכל שנה כסי' קס"ב ס"ז בהג"ה והכ"נ כיון שנתחלקו מחמת פירוד דעות א"צ ליתן רק מה שהוא לקיום בנין בהכ"נ שלהם, ואם מנהגם מאז לכתוב הבית באחריות שריפה מחוייבים ג"כ ליתן לפי ערך המקומות ולהשכירם לפרוע מה שהוא בהכרח לקיום בנין בדק הבית אבל לא לפאר הבנין או על חזן ושמש ונרות כיון שאינם באים בתוכו להתפלל, ורק ממי שירצו לשכור המקומות יוכלו לגבות לפי ערכם, ומכש"כ שא"צ ליתן להרבות בהוצאות בהרחבת האויר וכב"ב ה' בעמד ניקף וגדר הרביעית ולא גלי דעתיה דפטור וכב"ק כ"א דזה נהנה וזה לא חסר ושם ק"א אי אין שבח סממנין על גבי צמר וע"ש בתו' ד"ה או ובשו"ת עונג יו"ט סי' י"ד ובשדי חמד מערכת בהכ"נ אות כ"ג: