זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן מד
להרב דבאזלאן ר' שמעון.
על דבר שאלתו אם מותר להצבור למכור ספרים שלהם מבהמ"ד כדי לבנות הבהמ"ד שנשרף אי הוי הורדה מקדושה כא"ח קנ"ג ס"ב, נראה לצדד אם רואים שמצד זה יתבטל בנינו ואפילו רק שיתעכב זמן הרבה דהוה לצורך מקום שמלמדין תורה והוה בכל ללמוד תורה יע"ש במ"א ס"ק כ"ג, ובשו"ת הר הכרמל חיו"ד סי' כ"ד האריך אם רשאי הגבאי ליקח מעות ת"ת לעשות מלבוש לעני שאין לו במה להתכסות כדי לילך לבית רבו ללמוד, ובפרט בספרים הנדפסים דתלוי ברבוותא אם יש להם קדושת ספרים, ואפילו לגבי ס"ת ביש להם אחרת לקרות דעדיף לבנות בהמ"ד דהוה כאפשר לקיים שניהם, ובשו"ת יהודה יעלה חח"מ סו"ס רמ"ג דלהחזיק ידי לומדי תורה מחברת ת"ת לא מיקרי שינוי דהיא בעצמה ת"ת ועדיפא ממצות בהכ"נ כירושלמי פיאה וסופ"ה דשקלים יע"ש, ונראה דלגבי אותם יחידים שכתבו ס"ת בשותפות והניחו בבהמ"ד לקרות דלמ"א סי' קע"ג ס"ק כ"ב דהוה כהתנו שלא תחול קדושת הרבים עליהן ומותר להשתמש בדמיהן וכיו"ד סי' רנ"ט ס"ב בהג"ה יע"ש בש"ך ס"ק ח' וע' בפמ"ג ס"ק כ"ב דהיינו רק לקרות ברבים, ומ"מ לא הקדישו לרבים וע' בשו"מ תליתאה ח"ג סי' פ"ו ובס' מאיל המלואים הס"ת סי' ער"א פ"ו אות ב' בד"ה וכתבתי במ"א ע"ד הקהל כו', והכ"נ למכור הס"ת לקנות מקום בעבורם, ואף שבבלח"י וביד הקטנה הס"ת פ"ב עשה כ"ג אות ט' דהא דמביא בא"ח סי' קנ"ג ס"י ויו"ד סי' רפ"ב ס"ח שני דעות שמוכר ס"ת לאו דוקא שקנה לעצמו דהוה כחוטף מצוה מהשוק אבל בכתובה לעצמו ששכר סופר לכתוב לקיים המצוה דאסור למוכרה ולכן ביו"ד סי' ע"ר ס"א סתם דאינו רשאי למכור, וע"ש בש"ך ס"ק א' מהב"י דלא משמע כן, מ"מ י"ל דכאן הוה כקנאו לעצמו למה שנחלקו בס"ת של שותפות שנתנו לכתוב אי מקיים בזה המצוה וע' בשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' ס"ב ובברכי יוסף חיו"ד סי' ע"ר שחולק על הבלח"י, וע' בתשובת גינת ורדים כלל ב' סל"א ושו"מ רביעאה ח"א סי' נ"ד שבזמן הזה שכל הספרים בחזקת פסול מותר למכור ס"ת והובא בבה"ט א"ח סי' קנ"ג ס"ק י"ט וע' בשאג"א סי' ל"ו וע' בט"ז יו"ד סי' רפ"ב ס"ק י"ב, ועכ"פ אין למכור עד גמר הבנין וכא"ח סי' קל"ב דבונין ואח"כ סותרין: