זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן לז
ובענין אם להניח ספרים פסולין שאין ראויין לתיקון באה"ק של ס"ת כשרים כבר נשא בנוב"י קמא חא"ח סי' ט' ודחה ראיית השואל ממנחות צ"ט ב' דשברי לוחות מונחים בארון שמתחלה נעשה הארון על דעת כן דהוה כהתנה וכא"ח סי' מ"ב בהג"ה, ומה שמניחין ספר שנמצא פסול בארון דזה שכיח ושייך לב ב"ד מתנה ועוד דאכתי כשרים שאר חומשים שבאותו ספר עצמו כא"ח קמ"ג ס"ד בהג"ה, ומ"מ דקדק מרש"י שבת קט"ו ב' בד"ה פ"ה אותיות דזה שיעור לס"ת שנמחק או שבלה להשאר בקדושתו, אלא שמ"מ האיסור כספר שאינו מוגה שלא להשהותו יותר משלשים יום כיו"ד רע"ט עכ"ד:
ומלשון רש"י אין הכרח כ"כ די"ל דהיינו כשהיריעה. שבלה היא בפ"ע ונשאר שיעור פ"ה אותיות יש לה קדושת ס"ת משא"כ בפסול מצד טעיות ומכש"כ כשאלתו שאינה ראויה לתיקון, ורק בפשוטו י"ל לענין לעמוד בפני ס"ת שאין עומדין בפני חומשין ופשיט דלא שייך רק בעומד עכ"פ לתיקון, ובירו' סוטה פ"ח הלכה ג' ושקלים פ"ו הלכה א' שני ארונות היו הולכים עם ישראל במדבר אחד שהיתה התורה נתונה בו ואחד שהיו שברי הלוחות מונחין בתוכו יע"ש במראה הפנים מספרי בהעלותך, וע' בתנחומא פרשה עקב, ובשו"ת בנין ציון ח"א סי' צ"ז העיר דהא מדציוה להשים השברים בארון אחד מוכח דלהשברים יש קדושה כמו להשלמים וה"ה לס"ת בלוי דאי אפשר לתקן ותו כיון דכבר נהגו גם באה"ק הוה כהתנה ואף דס"ת שבלה גונזין אצל שונה הלכות אבל במקום מיוחד באה"ק זהו גניזתו ולכן מה שנוהגין להניח באה"ק במקום מיוחד ומוציאין בשמחת תורה להרבות בהקפות יש לסמוך על הס"ח סי' תתקל"ד שמתיר ומחלק בין ס"ת שבלה ליריעות שבלו כו' יע"ש באורך:
אמנם תמהני שהרי עיקר החקירה מובא ברש"ל והביאו בעט"ז ר"ס קנ"ג שמניחין בה יריעות פסולין כו', ומבואר בב"ח טא"ח סו"ס קנ"ג בשם רש"ל דאין קרוי הורדה מקדושה דהא עדיין בקדושתו קיים ותדע שהרי מעולם נהגו להניח בארון יריעות פסולין וה"ה חומשים, אכן צ"ע היכא שהוציא ס"ת ממנו אם יוכל להניח בתוכו שאר ספרים דאיכא הורדה מקדושתן לפי שעה, ודעת הב"ח לאסור בפשיטות והביא ראיות לזה ולבסוף כתב ואפילו ס"ת נמי אין נראה להקל להניח בתוכו יריעות וחומשים וספרים פסולין כי מי הגיד לו דמנהג ותיקין הוא עכ"ל, וע' בזכור לאברהם חא"ח אות ס' סי' ע"א בד"ה אי שרי להניח איזה ספרים בארון של בנין ואפשר דהב"ח לא אמר אלא בארגז המטלטל:
ובעיקר הקושיא מסתבר דכשמניח לפי שעה ס"ת שנפסלה לא מיחשב הורדה מקדושה כיון שהוא רק שלא לזלזל בס"ת הפסולה, ועוד דטפי עדיף לחוש לזלזול הס"ת מלחוש להורדה, וגם דאיכא פגמא טפי כאלו אינו מודה מה שכתוב בה שהרי בפרק בא לו ופרק בתרא דמגילה דקוראין על פה משום פגמו של ראשון ומזה למד בתשב"ץ ח"ב סי' ק"ו לענין ס"ת שהוחזקה להוציאה במשמרתה כו', ומכש"כ הכא שבאים לסלקה שלא להחזירה למקומה אף אם היה במציאות שאין לתקנה כלל, וגם לקבוע מקום בארון ליכא נמי קפידא בהא לרש"ל כשהס"ת הכשירה נשארה מונחת ג"כ בארון ולא מיחשב הורדה לס"ת הכשירה: