אור ברסלב

זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן לו

סימן לה

ומה שנסתפק נדון הקריאה בהפטורת אי צריכין להמתין על נביאים כשקורין בהם בבהמ"ד אחר ואי עדיף לקרוא בהם אחר תפלת המוספין, הנה בט"ז סי' רפ"ד דכיון דנתבטל הגזירה וקורין בתורה ואפ"ה תיקנו שהמפטיר קורא בנביא וקורא בתחלה בתורה מפני כבוד התורה שאז לא יהא קורא אלא בנביא ומברך על קריאתו יהיה כבוד התורה והנביא בשוה, וא"כ לא שייך להפסיק בין קריאת המפטיר לברכת הפטורה וכמ"א רפ"ב ס"ק ט"ו, ואף להניח הס"ת על הבימה עד תפלת המוספין ולהפסיק בין קריאת המפטיר וההפטורה לא נראה לי כלל, וגם דתליא במחלוקת שכתבתי לעיל (סו"ס ל"ה בד"ה ובעיקר החקירה כ"ו) בענין ושמרתם את המצות לעשותן כסדרן באם יש לו רק תפילין של ראש, וגם במש"ל משום שיהוי על המצות כשכבר הגיע חיובו מאחר שיוצא גם בתנ"ך ואין מעבירין על המצות ובפמ"ג סי' רפ"ד ס"ק ב' במש"ז מהא"ר ומ"מ עכשיו שיש תנ"ך בדפוס ומצוי הוא טוב יותר שיקרא ההפטורה בתנ"ך שיש נביאים שלימים ממה שיקרא בחומשים הנדפס לבדו, וע' במ"א סו"ס קמ"ג וב"ח ס"ק ט"ז וע"ש סי' תרצ"א ס"י וב"ח ס"ק ד' ומ"א ס"ק י' ופמ"ג באש"א, וע' בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' קפ"ז והובא בהגהות מרדכי פרק הנזקין וב"י טא"ח סי' קמ"ד שהתיר לקרות בחומשין כהא דר"פ הנזיקין בס"ת שחסר יריעה משום כבוד הצבור דידחה בדלא אפשר וכן בגלילת ס"ת וע' בשו"ת חינוך ב"י סי' ו' בהערות, ולחת"ס חא"ח סי' ס"ח דנהי דלט"ז ומ"א דדפוס כתיבה מעליא לענין זה מ"מ אינו אלא כקורא בעל פה וכו', ובשיורי קרבן ירו' פרק, בני העיר הלכה א' בד"ה לא דאסור שתמה על המ"א סי' קמ"ג ס"ב בחומשין שלנו שקורין בלא ברכה דלא תשכח תורת קריאה שהוא כנגד הירו', ובשו"ת מים עמוקים לרא"מ סי' ע"ג האריך בענין קריאת ההפטורה על פה, וע' בשו"ת מוהר"ם מרוטנבורג סי' קע"ב, וע' בט"ז ומ"א סי' רפ"ד ע"ד הלבוש בכתיבת ההפטורת, ועכ"פ כיון דטירחא להו מלתא להמתין מיחשב כבוד הצבור לקרוא ההפטורה בתנ"ך ואף למ"א סי' קמ"ד דמסתמא מחלו על כבודם בבהכ"נ לענין גלילה ולא להיות יושב ודומם עד שישלימו בבהכ"נ אחר וע' בשו"ת מוצל מאש סי' י"א, ובפרט לר"נ דבשלנו שהן נכרכין. אין חילוק בין חומש לנביא לענין קדושה וכיו"ד סי' רפ"ג בהג"ה, ואף דכל עיקר של הפטורת משום עת לעשות וכשיש נביא אסור, מ"מ בצריך להמתין הוה כמו דליכא וכרש"י גיטין ס' ע"א בד"ה הכ"נ כיון דלא אפשר לכל צבור לכתוב נביאים שלם ולכן אין להעביר על המצות לדחות הקריאה מנביאים ולהקדים של מוספין להפטורה, ועכ"פ אין חשש אף אם ירצה אח"כ להחמיר לקרות בלא ברכה בנביאים ולהיות מן המהדרין לשמוע הקריאה גם לאחר המוספין:

ובמאורי אור בחלק בן נון לסוטה מ"א בדעת ר' ירוחם שפירש אין גוללין בצבור דוקא בימיהם שהביאו ס"ת מבית אחר והניח הב"י סי' קמ"ד בתימה הלא באותו ס"ת קיימינן משום טרחה דצבור שממתינין, ונראה דכונתו דעתה שהס"ת בבהכ"נ א"צ להאי דינא כלל גם בלא טרחת הצבור מלאכה שא"צ לגלול כמו בחדש ומועד דהאיכא ס"ת אחרת מוכן שעושים ברווחה שלא לגלול וברכה שא"צ ליכא בקורא אחר ועמש"ל בחלק עלמ"ע יימא ע' ועש"ב ובתשו' הר הכרמל סי' י"ב, ובירו' יומא פ"ז הלכה א' כד דהיא חדא אוריא תהא גייל לה להדי פרוכתא ע"ש ובשיורי קרבן ובסופרים פי"א הלכה ג' ובירו' פרק הקורא עומד ה"ה לאחורי פרוכתא, ובתשובת גאונים קדמונים הנדפס בברלין בשנת תר"ח סו"ס י"ט וכש"כ שאפשר לגוללו בצד אחר מבהכ"נ שלא בפני הצבור וע"ש בסוה"ס בהערה מהחכם זקס שהאריך שהוא ע"פ הירו' דמגילה לאחורי פרוכתא, ובחוברת מועדי ערב מערכה שנית אות ב' העיר על תשובת הגאונים והפליג לדחות בדברים יגעים מבלי להזכיר שם המעיר הנ"ל בהגהתו, ועיקר חידושו שמ"ש הרמב"ם פי"ב מתפלה הכ"ג שלא יטריח עליהן להיות עומדין עד שיגלול ס"ת והעמיס בכונתו על השתיקה כתה"ד סי' כ' ולבוש א"ח סי' קמ"ד ס"ג, ולא שם עיניו לדהט"ז שם ס"ק א' וע' בשו"ת רמ"ע סי' צ"א משש"ב ובמו"נ ח"א פי"ג, ובישועות יעקב סי' קמ"ז ס"ק ה' מדהק"ע שנכון מנהגנו ע"פ הדין מהירו' דאם אין גוללין משום כבוד צבור כש"כ שיש בזה נגד כבודם שימתינו עד שיוציאו עוד איזה ספר וע"ש סי' קמ"ג ס"ק א' וסי' קמ"ד ס"ק א' ובשו"ת חיים שאל ח"ב סי' כ' ועקרי דינים חא"ח סי' ו' אות מ"ד בהג"ה, ובעיקר דהמ"א סי' רפ"ד במ"ש מהש"ג דשאר ספרים נכתבים בכל מיני צבעונים וה"ה על נייר, ובסי' של"ד אות י"ח בד"ה אשורית מסיים דאי בלה"ק בסם וסיקרא אין קורין בהם והיינו בכ"ד ספרים, והרי חומשים שלנו נדפסים רק במין צבע וע' בשו"ת גברי ר"ס ל"ט שהניח ג"כ דבריו בצ"ע:

ובענין היכי שצריכין לקרות בשני ס"ת בשבת שהאחת מהודרת ביותר והשניה כשירה רק בדיעבד, פשוט דיש לסמוך רק בס"ת האחת כיון דאיתעביד בה חדא מצוה ליעבד אחריתא שהקריאה בשניהם רק משום טורח הצבור ובכה"ג ודאי דמחלו על כבודם:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה