אור ברסלב

זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן לד

סימן לג

ובענין קריאת פרשיות התוכחה שנוהגין לפייס בממון לפחות בערך שיעלה בתוך השבעה קרואים ולפעמים שלא זימנו השמש ואיכא ג"כ טרחה דצבורא להמתין:

ואמינא עוד דיש חששא בהנשכרין שלפעמים אינו יודע כלל לקרות אפילו קריאה משובשת שאינו עולה למנין שבעה וכריב"ש סי' ד"ר והרא"מ בשו"ת מים עמוקים סי' י"ג וע' במ"א סי' קל"ה ס"ק ה', וגם שנראה כשכר שבת ע' בא"ח סי' ש"ו ובשו"מ תליתאה ח"ב סי' קע"ו ובחמישאה בחלק יוסף דעת סי' ט', וע' בשו"ת צ"צ סי' נ"ו לתרץ מנהג המקומות להתחיל בתוכחה מהקללות בעצמן ע' במ"א סו"ס תכ"ח ובשו"מ תנינא ח"א סי' מ"ת ובס"ח סי' תשס"ו ובמאורי אור בחלק עוד למועד בתקון בהלכות ס"ת דף קס"א ע"א וחלק בן נון מהד"ב לא"ח סי' קל"ה דף קמ"ה ע"א, ובשו"ת יהודה יעלה חאה"ע סי' ע"ר שיפה הורה לקרוא ללוי שרוצה לעלות לתורה בפרשה תבא דבמקום שלא רצה אחר לעלות וכדמוכח ממ"א סי' קל"ה ס"ק ט"ו, ובמ"א סי' תכ"ח בשם כנה"ג שבמקומו נהגו שהחכם עולה לתוכחה:

ובשו"ת הר הכרמל חא"ח סי' י"ב דאין להשהות ולטרוח הצבור אלא הש"ץ יקראנו בלא ברכה תחלה וסוף ולהתחיל בפרשה שלפניה ולסיים בשל אחריה דעיקר הברכה משום כבוד צבור כו' ובתוכחה בתו"כ שהיא בתוך שבעה קרואים יש להעמיד על תקנת המשנה דהעולה קודם מברך לפניה ולא לאחריה וילך למקומו ואח"ז יקרא הש"ץ פרשה התוכחה ויסיים בפרשה שלאחריו ויברך לאחריו וכו':

וע' בט"ז סי' תכ"ח ס"ק ה' וע"ש בעקרי דינים ליישב בפשיטות ומ"ש מהפמ"ג במש"ז סי' תכ"ב וצ"ל תכ"ח במ"ש על הט"ז וע"ע בט"ז סי' קל"ט ס"ק ג' וסי' ק"מ ס"ק ג', וע' בראש יוסף מגילה ל"א ב' ר"ל אומר לפי שאין אומרים ברכה על הפורעניות שמיישב דהמשנה בתענית מיירי כו' וגם דר"ל לא אמר על המשנה כו', וכבר הרגיש בזה התויו"ט מגילה פ"ג משנה ו', וכיוון לזה גם בטו"א למגילה ודחה זה ולא זכר ג"כ מהט"ז ותויו"ט, וע' בח"ס חא"ח סי' ק"ע בד"ה וראיתי כו' ולא זכר שכבר נתעוררו בזה קמאי וכנ"ל, ולכולם אשתמיט הירושלמי מגילה סו"פ בני העיר אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתו"כ ושבמשנה תורה כו' יע"ש ובסופרים פי"ד הלכה ג' ובנחלת יעקב אות ג' שכיוון ג"כ לזה בישוב קושית הט"ז ושכ"מ באבודרה"ם שאפילו בימי המשנה היו מברכין קודם הקללות ולאחריהן, וכ"כ בתנא תוספאה בחדושיו בהתחלת ספרו למגלה פ"ב הלכה י"א:

ומה שהביא בעקרי דינים דלא אשכחן המחייב לשנות מדי שבת בשבתו פרשה א' ומקומות יש שמשלימין התורה בג' שנים וכרמב"ם ר"פ י"ג ממגילה (וצ"ל מתפלה), והרי שם כתב המנהג הפשוט שמשלימין בשנה אחת כו', ויש מי שמשלים בג' שנים ואינו מנהג פשוטי וכונתו למ"ש במגילה כ"ט ב' אלא למ"ד צו את קרבני מי מיתרמי בההיא זימנא אין לבני מערבא דמסקי לאורייתא בתלת שנין, וא"כ אדרבא מפורש דבבבל היה המנהג הפשוט כן גם בימיהם, וא"כ אין שום מקום לפליאת העקרי דינים על קושיתם, וע' בשו"ת דברי דוד סי' כ"ג ול"ו ומים רבים חא"ח סי' ח', ובמאירי למגילה ובהגדה פירשו למה אין מפסיקין בקללות על שם אל תעמוד בדבר רע ר' יהושע אמר על שם עמו אנכי בצרה אמר הקב"ה אינו בדין כו', והוא בסופרים פי"ב הלכה ב' ושם אמר ר' לוי אונו דין כו' אמר ר' יוסי בר אבין לא מטעם הזה אלא שיהא פותח וחותם בדבר טוב, וע' בתוס' ברכות ל"א ע"א בד"ה שכן וכה"ג בכ"מ וע' באו"ח סי' קל"ח בהג"ה ובספרי זכ"י בהשמטות לסוף ברכות מש"ש באורך:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה