אור ברסלב

זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן לב

סימן לא

בדבר השאלה בישוב שאין שם אלא כהן אחד ויש מנין בביתו של יחיד ועוד מנין סמוך לאותו מקום אם יכולין לעשות תקנה באותו מנין שיצא לחוץ בשעת הקריאה לכהן ושלא יעלה לס"ת רק לפרקים:

בתשובת מהרי"ק שורש ט' שהובא במ"א סי' קל"ב ס"ק ז' וע"ש מהכנה"ג, ובפר"ח ס"ק ג' קיצר בהעתקתו מתשובת מהרי"ק שלא נאמר שם אלא להכריחו שיכנס לבהכ"נ אחרת וכן העלה בתשובה מאהבה ח"א סי' צ"א וע' בשו"ת רע"א תנינא סי' א' ובשו"ת בגדי כהונה חא"ח סי' ג' דבאין שוין בעינן להתו' נמי כייפי ליה כל הכהנים וכגיטין נ"ט ב' בתו' ד"ה דאפילו וגם לרמב"ם ורא"ש באינו גדול משאר, כהנים שבעיר וסביבותיה מה"ת אסור להקדימו, ואף דלב"י בשם מהרי"א שלא אמר כן אלא להפליג בחכמתו של ר"ה ולדינא אע"פ שהיה דומה לו במקום אחר אין משגיחין בזה, ואולם בכנסת יחזקאל סי' ז' האריך דאף לדינא דגמ' לא היה רשאי הכהן למחול כ"א לגדול הדור כר"ה שהיו כל הכהנים שיבואו לשם גם ממקום אחר כפופים לו שאף בעת התקנה אמרו בתנאי דנגד גדול שבדור לא יחול התקנה יע"ש, ומיהו לא בעינן דוקא שיהיו כל הת"ח מעיר אחרת שאינם כהנים כפופין לו, וע' רמב"ם ורע"ב פ"ד דחלה משנה ט' ובשו"ת פאר הדור לרמב"ם סי' מ"ב וע"ש בסי' קנ"ה וזהו כדעתו בפי' המשניות מגריעות המנהג שמקדימין לכהן עה"א ואף שבחבורו הלכות תפלה פי"ג לא זכר מזה כלל וע' בתו' מגילה ר"ד כ"ה ובתשובת הגאונים מקובץ ת' תשובות סי' מ"ה ובארעא דרבנן מערכת ק' ס"ק תקמ"ד מתו' חולין פ"ז א' דדרש דוקדשתו לאסמכתא יע"ש בעפרא דארעא ושו"ת אבני השהם סי' ל"ג ויהודה יעלה חא"ח סי' מ"ה ובספרי זכ"י ברכות רפ"ז בדפי הס' י"ז ע"ג בדהרמב"ם פ"ד מכלי מקדש ובמ"א סי' ר"א ס"ק ד' וע"ש במה שאין אנו נזהרין להקדים הכהן לכל הנך מילי ואפשר שאין אנו בקיאין ביחוסי כהונה וכסו"ס תנ"ז, [וע' בשו"ת ריב"ש סי' צ"ד וש"ך יו"ד סי' שכ"ב ס"ק ט' ושו"ת אבני צדק חיו"ד סו"ס קמ"ט וחאה"ע סי' ה' וע' בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' קמ"ח וקמ"ט וחוט השני סי' י"ז וזכרון יוסף חאה"ע סי' ג' שהאריכו לסתור דברי רשד"ם סי' ל"ח וכן בשבות יעקב סי' צ"ג שצידד דכהני דידן כהני חזקה, וכן בחו"י סי' ק"י ובית אפרים חא"ח סי' ו' ויד אפרים יו"ד סו"ס ס"א וכני"ח סו"ס ז' ויהודה יעלה חאה"ע סי' ק"מ, וע' בשו"ת השיב ר"א סי' ח' בד"ה ומ"ש ובשאילת יעבץ ח"א סי' קנ"ה וח"ס חיו"ד סו"ס רצ"א ובמבי"ט ח"א סי' רי"ט ודרישת ציון ח"ב במאמר קדישין בתשובת הגרע"א ומה שהשיב לפלפל בדבריו ובאוצר נחמד על הכוזרי מאמר שלישי אות מ"ט בהא דקידושין ס"ט ורמב"ם שאין מוחזקים בזמן הזה רק במילי דרבנן וע' בשו"ת באר שבע סי' ע"ה]:

ובשיבת ציון סי' ו' שדברי מהרי"ק שהתקנה היה רק פעם אחת בשנה לחתן בראשית אבל בתמידות אף בהסכמת כל הכהנים אין ביד הכרכים למנוע האורחים, וע' בש"ך יו"ד סי' רנ"ט ס"ק ח', ואולם בח"ס חא"ח סי' כ"ד וכ"ה דכיון שבתחלה התנהגו ברשות הכהנים שיקנו במעות להרבות כבוד התורה וליכא לאנצויי ושוב אפילו ממקומות אחרים על דעת המנהג באים ומהרי"ק שמסיים ובפרט כאשר היה יכול לילך לבהכ"נ אחרת הוא רק סברא נוספת יע"ש, ומיהו לא מסתבר שבאו ע"ד המנהג רק על מי שבאו לדור בעיר דהא למ"ש שמהרי"ק התיר גם בלא הטעם שיוכל להתפלל בבהכ"נ אחרת, ובמים רבים חא"ח סי' ד' ה' הביא מהבאר עשק שהכהן שבא לבטל המנהג ראוי לקונסו לקרות בפניו כהלכה ת"ח מופלג, ובכתב סופר חא"ח סי' ל"ו בכהנים שלא רצו לצאת בשעת קריאת העולה שאחריו רק שיקראו אותם במקום לוי שמהראוי שכהן שקראו לו ראשון יצא לחוץ עד שיקראו ישראל במקומו, וע' במ"א סי' קמ"ו ס"ק ב' דוקא לצורך גדול, והכא איכא גדול השלום ואם לא יתרצו שאר הכהנים יקראו רק לכהן שיתרצה לצאת אחר שקרא ראשון, ובשו"ת מקור ברוך סי' א' דמהדין אף שידע הכהן בשעת ברכה ראשונה שאין לוי בבהכ"נ תיקנו ברכה שניה לכהן במקום לוי ואף דאפשר שיכוון לפטור בברכה אחת כט"ז סי' רמ"ו ס"ק ד' ומ"א סי' רט"ו וע' בט"ז סי' ק"מ ס"ק ג' ומ"א סי' מ"ז ס"ק ט' ושיהא היכר ממנין הקרואים מה שקוראין במקום לוי או לישב בין קריאה לקריאה וכתוספתא מגילה שהובא בטור סי' קמ"ג וכמו שפירש הרא"ש, ומ"מ י"ל כיון דתיקנו ברכה לכל אחד לא חילקו או כמ"ש הב"ח בטעם הירו' שהובא בטור סי' ק"מ דכתיב תורת ה' תמימה ושלא יהיה מקצת פסוקים נתברכו לפניהם ומקצתם לאחריהם ושמ"מ טוב שיאמר הכהן אחר ברכה שניה בשכמל"ו מפני ספק ברכה לבטלה וכמו בתפילין עכ"ד, ויותר טוב כשאין לוי שיצא הכהן לחוץ להסתלק מהספק, ובשו"ת יהודה יעלה חא"ח סו"ס מ"ה הסכים ג"כ לחוש למ"ש בתניא רבתא סי' ו' שרבינו יצחק בן אבא מארי כתב שכהן הקורא במקום לוי אינו מברך אלא פעם אחת לפניה ולאחריה בין שתי הקריאות וא"כ כלפי דעה זו נכון לומר בשכמל"ו לחוש מספק, וע"ש בשאלה שהעיד השואל בשם הגר"מ בנעט בכהן שיודע שאין לוי בבהכ"נ שיצא הכהן מבהכ"נ קודם קריאת התורה שלא יצטרך לגרום ברכה שאינה צריכה והאריך ליישב המנהג ושאין כאן חשש אחר שתיקנו כן שיברך ב' פעמים לא פליג בתקנת חכמים גם להקל כב"י סי' י', ובעקרי דינים חא"ח סי' ו' דאם יש לאיזה ישראל חזקה לעלות למשלים לא ידחה הלוי לישראל המוחזק לעלו' וכן א"צ שיעלה הלוי ב' אחר כהן ב' רק לחומרא בעלמא:

ואמנם לפי ענין השאלה במנין של יחיד שהרשות בידו להניאו מלבוא לביתו יש לצדד לסמוך על מה שכתב במאורי אור בחלק בן נון במה"ב א"ח סי' קל"ה בדף מ"ח ע"א שהאריך דאין חיוב לקרות כהן ולוי אחד בכל יום הקריאה כש"כ בקניית הסגן רק שנהגו שחוזר חלילה בכל הקהל והקדימו לכהן ולוי ות"ח ובכלות אלו בני ת"ח וראשי כנסיות כפ"ה דגיטין וש"ע סי' קל"ו וכו' יע"ש, וזה נגד משמעות הפוסקים והמנהג הפשוט ורק מה שסיים ובכה"ג גופא מנהגא בעלמא ופשיטא בביתו אינו חיוב כלל, וכ"כ בספרו בחלק עוד למועד במהד"ב להס"ת בדף ק"ס ע"א וזה לשונו ועכשיו ע"פ הרוב במחיר ליכא שייכות אתו לנצויי רק משום וקדשתו משא"כ במתפלל בביתו גם זה ליכא כו' ואין זאת רק במקום שיש רשות לכל ובחברת מסיבה שגם הכהן שייך עמהם צריך להקדימו וכן ראיתי מעשה מהגר"ל אב"ד דפה מיינץ (והוא בעל שאג"א וטו"א), ופשיטא שא"צ לדקדק בחסרון לוי לקרותו רצופים כיון דאתחזק בעירו ליכא פגם ועיקר התקנה היה בבהכ"נ כרכים דאתו מעלמא, וגם ליכא וקדשתו בלוי א"צ לדקדק בביתו רק בת"ח והכ"נ אם הכהן מורד ע"ד הקהל וקנסוהו שא"צ לחוש כו' וליכא פגם חלל ולא חשש וקדשתו שהוא על עצמו אינו חס מכש"כ לוי עבריין, [וע' בשו"ת יהודה יעלה חא"ח סי' מ"ט], ותמהני לבעלי ש"ע שיאמר במקום כהן במקום לוי א"כ בחסרון לוי למה קורא כהן פעמים דהומ"ל לישראל במקום לוי אע"כ בימי הגמ' לא נהגו לסמוך על אמירה זאת והטור נקט דינא דגמ' אגב שטפא ומה שכתב במקום כהן ממנהגא ודברי אביי נקטינן אין לוי קורא אותו כהן אינו מחשש פגם כדמוכח בגמ' וש"ע וצ"ל לכבוד בעלמא כיון דכהן נקרא נמי לוי כדילפינן הכהנים הלוים בני צדוק וכו', ופשיטא בביתו דגם בגמ' מחלק בין שבת ויו"ט דשכיחי רבים אבל ב' וה' שרי אף בבהכ"נ מכש"כ בכה"ג וכו' רק בבהכ"נ שלא יהא כ"א בונה במה לעצמו כמו שאחז"ל וגם מפני שינוי הדעת לא ישנה כלום אף בביתו ודברינו להלכה ולא למעשה עכ"ל, וע"ש בחלק קן טהור מהד"ב לא"ח סי' קל"ה בדף קנ"ו, ע"א בד"ה ובענין כהן בזמן הזה וכו' שהוא ט"ס וצ"ל משום שינוי דעת אין לשנות אלא בביתו וע"ש עוד ראיה ממכירת בהכ"נ כרכים אסור משום דאתי מעלמא שהיו באים ממקומות אחרים והיה שייך פגם והאידנא עיקר כהנים מיודעים ואין שתוף בבהכ"נ לאחרים ומפורסם שאינו פגום והסומך למעשה אין תרעומות עכ"ל וע"ש עוד בספרו בחלק באר שבע בהלכות ס"ת דף ל"ו ע"ב וז"ל ומסתברא שהכל לפי הענין והני ארחי פרחי א"צ להאמין כלל וכו', ובהכ"נ עיר אחרת או בבית יחיד אפילו במקומו א"צ רק פעם אחת והיותר תלוי בדעת בעה"ב וחזינן לרבנן קשישאי דעבדי הכי מלבד בכהן ת"ח אפילו מאה פעמים אסור להוציא חוצה אלא ביוצא מעצמו לחוד לכבוד אורחים מכובדים וכו', וע' בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג סי' ק"ז בד"ה ועוד אפילו כי שכיחי בה רבים לא אתי לנצויי כי לבעה"ב רשות לברך לאשר ישר בעיניו כו' יעש"ב, ובעקרי דינים חא"ח סי' ו' אות כ"א בשם יכין ובועז ח"ב סי' ג' מי שבא בזמן הזה ואין מכירין אותו אין להאמינו שהוא כהן לקרוא לתורה ראשון רק ע"פ עד אחד וכו', ובמנחת יעקב בשו"ת סי' א' בד"ה וע"ד המנהג לקרוא לס"ת מי שקודם בנשואין זה טעות וכו' יע"ש באורך, ובמאורי אור בגיטין נ"ט ב' בקדימת כהן וכן נראה בשני חתנים בשבת כהן מוקדם ואם השני ת"ח ראוי להוראה הוא קודם ובשניהם שוים יטילו גורל, ומנהג דנשתדך הראשון קודם לקריאה הוא שטות ואפילו נשא ראשון רק בנשתדך הראשון קודם לחופה עכ"ל, ובשו"ת בנין שלמה מהרב דלאהיסק בדף נ"ה ע"ד בשתי תנוקות למול ואחד כהן יש להקדימו וכן באביו ת"ח או בשני חתנים ביום אחד וכוונת הס"ח שלא לעשות ב' חתונות ביום אחד היינו לשני בניו וכמרדכי ושה"ג פ"ק דמו"ק וכמש"ש בירו' וע' בשמחות פרק י"א, ובשו"ת רשב"א סי' תנ"א שאין להביא ב' תנוקות כאחד למול משום מצות חבילות והאריך בזה בארעא דרבנן אות א' סי' ב', וע' במ"א סי' קמ"ז סוס"ק י"א ותשב"ץ ח"ב סי' מ"ב וביד שאול יו"ד סי' רס"ד ס"ק ז' וש"ך סי' רס"ב ס"ק ט"ו והארכתי בתשובה בחיו"ד, ובשו"ת ברית אברהם חא"ח סי' י"ד בשני מילות ביום אחד דאין לדמותו להך דיו"ד סי' שנ"ד דמוציאין המת קודם דחל חיובו קודם וגם שלא להשהותו ביותר, ושאם הביאו לבהכ"נ הנולד אחרון אין להמתין כלום כרמב"ם פ"ט מתומ"ס הלכה י"א דהבא ראשון קרב ראשון, והמנהג להביא לבהכ"נ הנולד ראשון רק מפני דרכי השלום וכסנהדרין י"ט א' בשתי משפחות דכל אחת אומרת זו עוברת תחלה כו' וע' בש"ך יו"ד סי' רס"ה ס"ק ט"ו יע"ש באורך, וכן בירושלמי ברכות פ"ג סוף הלכה ב' אמר ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות כו', ובתו' כתובות צ"ד א' לחלק כה"ג בין שטרי מכר לשיעבוד שהיה בסוף היום:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה