אור ברסלב

זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן יא

סימן י

על דבר השחרת עור הרצועות מתפילין שלא נעבדו לשמן שנשאלתי מרב א' שהאריך בקונטרסו שאין לסמוך על זה, הדין מבואר בט"ז יו"ד סי' רע"א דהשחירה אינו מעיבוד עצמו ושכל המקיל בזה מכשיל הרבים, והסכים עמו המ"א בסי' ל"ב ס"ק י"א דלא מהני אם לא סייעו בעיבוד עצמו רק להשחיר הרצועות, וכן מפורש מדבריו בסי' ל"ג ס"ק ד' דברצועות אף הרמב"ם מודה שצריך עיבוד לשמן דהלל"מ שצריך שיהיו שחורות א"כ צריך שיעבד ושישחירן לשמן, ובב"י בד"ה וכתב בסה"ת וכו' אבל במפתחות כתב שלא ישחירם אלא ישראל כמו טויה דציצית וצביעה דבעינן לשמן, ואם שבא"ר הביא מתשובת באר עשק סי' י' דהשחרה מהני להלכה למעשה וצ"ע, וגם בבה"ט ס"ק ה' הביא תשובת דבר שמואל דאם השחירן לשמן אינו מועיל והבאר כתב דמהני, והשיגו בשע"ת ס"ק ב' שמהפך הסדר כי הבאר עשק יצא ראשונה להכשיר ולא הסכימו עמו הדברי שמואל והגד"ת ומהר"י הלוי וכל גדולי ווינציא ואטליא וכנדפס בדבר שמואל סי' י"ט שלא יצאו י"ח בהשחרה לשמה, וע' במלאכת שמים כלל כ' ס"ק א', והטיב אשר דבר מהר"ר בנימין הכהן בריגיון שהביא בשו"ת דברי יוסף סי' כ"ה עמ"ש בבאר עשק סי' ע' בענין הגילוח דברי בעל באר עשק אין ראוי לסמוך עליהם כי כבר התעשקו עמו בעלי ההוראה וכמה תשובות שבאו שם דלא כהלכת ובמטעי משה שבסו"ס פרדס הבינה בנטע א' אחרי שהאריך לפי דרכו והעתיק ג"כ תשובת המחבר בנין עולם שהסכים עמו שאין לסמוך בזה על המקיל, ולמותר להכנס בפלפולים במה שהוא נגד כל הפוסקים ולא ראה שכבר הביא בתשובת רע"א סי' י' שחלילה לסמוך בזה על דברי תשובת באר עשק ואין יסוד לדבריו כו' וכבר הרעשתי הרבה על זה בסופר אחד שנהג כן ופרסמתי שהרצועות המה פסולים, והסופר הוצרך לקבל עליו שלא ינהיג עוד כן ח"ו עכ"ל, וכן בלקוטי שו"ת חת"ס סי' ל"א שהם מחטיאי אדם בדבר גדול שגופי תורה תלויין בה וכט"ז יו"ד סו' רע"א ס"ק ג'

ושוב בא לידי שו"ת ספר יהושע וראיתי בחא"ח סי' ו' שהביא שסופר מוכר תפילין לבראד הגיד ששם קונין עור מן השוק ומשחירין לשם תפילין ואין מוחה בהם, והאריך שהרצועות פסולין בלא עיבדן לשמן אף שהשחירן לשמן, ואם שמה שכתב בהתחלת התשובה ממ"ש בסי', ל"ג ס"ג דעור הרצועות צריכין עיבוד לשמן ומשמע דאפילו דיעבד פסול ולא הגיה רמ"א דלדידן א"צ שיהיה מעובד לשמה כיון דמחוייב להשחירן לשמן וכמש"ש בס"ד דאם השחיר הרצועות שלא לשמן אפילו בדיעבד פסול וע"כ דלא תליא הא בהא יעש"ב, ובזה קיצר קצת בלשונו דעיקר הראיה מדכייל המחבר עור הרצועות צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף הטהורים וצריך, שיהיה מעובד לשמה, וע"כ מדכתב, בשניהם לשון, אחד משמע דהאי צריך אפילו בדיעבד פסול וכמ"ש בעצמו להלן בד"ה והנה בש"ע כו'.

אבל מלשון צריך לחוד אין הכרח וכברכות ט"ו א' הקורא את שמע צריך שישמיע לאזניו וכפרש"י וכל לשון צריך לכתחלה הוא, ובגיטין ט"ו א' אי מההיא הו"א צריך ואי לא אמר כשר וע"ש בתוס' לעיל ד' ע"ב, ובחולין ג' א' בד"ה אין השומר צריך כו' משמע דהכא צריך הוא לכתחלה, ואולם הב"מ בעצמו הקשה על הטוא"ח סי' רי"ח וצריך לאודויי באנפי עשרה דלשון זה משמע דוקא לכתחלה בעי, והרי אדרבא לשון זה משמע שיש עיכוב וע"ש בב"ח שהשיג עליו וע' בספרי זכ"י לברכות מ"ה ב' בד"ה ואמר ר"ז אלא שא"צ זימון כו' ע"י קושית הצל"ח שהערותי מכמה מקומות בסתירת הסוגיות בזה, וע' בפחו יצחק ערך ספר בדף קל"א ע"ב בתשובת רי"צ לוי, וע' ט"ז סי' י"ג ס"ק ד' ובסי' ק"ז ס"ק, א' בשם הת"ח ובשו"ת שער יהודה דף י"ד ע"ד, ובשו"ת חסד לאברהם חאה"ע סי' ל"ב על קושית הט"ז יו"ד סי' רע"ד ס"ק ב' לשיטת הרא"ש דאם לא זיין שעטנז גץ פוסל דיעבד ומשום דתני צריך, וברפ"ב דגיטין מהו דתימא צריך ואם לא אמר כשר, די"ל דדוקא בהאי בלא אמר בפני נכתב ובפני נחתם דפסולו ד"ת לרמב"ם דעדות בשטר פסול מה"ת דמפי כתבם וכשלא נעשה כתיקון חז"ל ממילא דבטל מה"ת, ובב"ש אה"ע סי' קמ"א ס"ק ע' אבל ציון שעטנז גץ דהוא בכלל הניקוד שהוא מתקנת עזרא יש לדון דאינו אלא מד"ס ולא בעינן לפרושי פסולו בדיעבד, וסרה בזה קושית הט"ז יו"ד סי' י"ג ס"ק ד' על הטור, וגם דהב"י א"ח סי' תרי"ט דלישנא דצריך לאידויי משמע דלכתחלה והא צריך אדרבא משמע שיש עיכוב עכ"ל, וע' בשו"ת תורת נתנאל סי' ל"ז, ובשו"ת בית שלמה יו"ד ח"ב במהד"ב סי' קנ"ה ובהג"ה מבן המחבר ע"ד הט"ז בא"ח סי' תל"ג ס"ק ג' ושכ"מ לשון הטור שבתחלת דבריו כתב בחמה ולבנה צריך שתהיה לאור הנר שהוא מורה אף דיעבד כו' והביא בשם אביו בישרש יעקב ליבמות ק"ג דלאו כלל גמור הוא, והעיר מגיטין מ"ו צריך לפרט הנדר וקיי"ל אף דיעבד, ולבסוף העלה דדוקא אי קתני צריך על האדם משמע בין לכתחלה ובין דיעבד זולת היכא דאיכא הוכחה אבל אי קתני על הדבר משמע דוקא דיעבד, ובזה מיושב הטור והתה"ד יע"ש עוד ובמ"ש בתשובה כ"א במה שדקדק מלשון התו' בעצי ע"א דאין צריך שיתן מעות שוה הראש דלכתחלה משמע כו', וע' בשו"מ קמא ח"א סי' ע' ושו"ת יהודה יעלה חיו"ד סי' קט"ו ואכ"מ להאריך יותר במה שאינו נוגע לעיקר השאלה ורק הבאתי קצת דברי האחרונים בזה בהיותו נצרך להתלמד במקומות הרבה:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה