אור ברסלב

זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן ח

סימן ז

להרב ר' אברהם יצחק כהן קוק וכעת אבד"ק בויסק מה שהעיר במכתבו בדין תפילין מרובעות שכתב הב"י סי' ל"ב סל"ט דאפילו נתקלקל מעט מריבוען פסולין דדוקא גבי ציצית דכתיב ועשו תלוי בעודן עליו, ולא מחלק משום גרדומין דלמסקנא כשרין רק בתשמישי מצוה ולא בתפילין דתשמישי קדושה נינהו והאריך בזה:

א כבר קדמהו בשו"ת בית שלמה קמא חא"ח סי' א' שנשאל כזה והאריך בישובו, וכן במ"ש מעלתו דבמנחות לענין בתים דקיי"ל כל זמן שפני טבלא קיימת ולרוב הפוסקים קאי אבתים ומ"מ אם נתקלקל אח"כ מותר, ומשמע ג"כ דמדין שירי מצוה נגעו בה, יעו"ש בסי' ט' דמלשון הב"ח דבעינן שיהיו שלמים מבחוץ וכל שאר הצדדים נדחה דברי חכם א' שצידד לחלק בין חדשים לישנים, והארכתי עוד בחדושי לא"ח בשיעור קלקול המרובע כמ"ש הע"ת דבדיעבד אין לפסול אפילו בדאיתא לקנות אחרים כיון שהוא זהירות בעלמא ואי אפשר תמיד לקנות חדשים ובשו"ת רמ"ע סי' ח' ובאלי' רבא למשניות פרק י"ח זאת אומרת תפילין א"צ מעור אחד מדקתני התיר ותיקנה מכלל דתקנה היא לתפילין ומתכשרי כי עביד להו בית אחד, וע' בשו"ת מהר"ם מינץ החדשות בסי' א' ובשאר כמה אחרונים לחזק היתר המנהג לעשותם משני עורות מדובקין יחד שטולין עור על גבי השני לרוחב והארכתי בחידושי על התו' סוטה ר"ד י"ח ואין רצוני להאריך כאן במה שדשו בו רבים (וע' בתשובתי להלן סי' קצ"ט):

ב ובמה שהעיר כבודו מס' יראים להר"א ממיץ בעמוד היראה מצוה ט"ז] במצות תפילין בדין ינוקא דלא חול"ט. אי קרי להו כדמעיקרא שירי מצוה נינהו וכשרין, שנראה שהכשיר רק מצד שירי מצוה וזה דוקא כשלא נכתב מעיקרא רק בהכשר גמור וכמ"ש הב"י בנקב באות דפסול אם היה בתחלת הכתיבה מצד שלא היה מוקף גויל, אבל בלא זה הכשיר בפשיטות אפילו בתחלת הכתיבה וכ"מ בתוס' שם, ובאמת דהרא"מ מפורשין דדוקא בנכתב בהכשר ואח"כ נפסל ומטעם שירי מצוה והיינו בגרדומין ואף שבמשנה חלקו לשנים שיריו וגרדומיו מ"מ אינו נראה חילוק זה בלשון הגמ' והפוסקים, ורש"י כתב גרדומין היינו שירים עכ"ל:

הנה במנחות ל"ט א' קאמר להדיא מאי שיריו, ומאי גרדומיו כו' הכ"ק שירי גרדומיו כל שהוא כו', ולדידי אין משמעות דברי היראים לענין גרדומין כיון דהאות כתקונו רק שלא נכתב כפי שהיה ראוי לכתחלה שלא יצטרך כלל לקריאת התנוק וכזבחים ו' ע"א שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה ופרש"י שלא נחשבה בעיניו ועשאה ולכן אינו מעכב גם בתחלת עשייתן, והיינו שאין זה רק בגדר מכשירי מצוה בעלמא ולא מעכבי, והכ"נ כיון שהאות נקרא כהלכתו בלא תיקון זה, וע' בחת"ס חא"ח סי' רנ"ו סוד"ה ומה שהקשה כו' במה שמחלק מגרדומי אזוב דדומה ממש ללולב ושופר דמכשירי מצוה נינהו ואפ"ה כשר דשאני שיורי טהרה כדקיי"ל בנט"י פכ"ה וטוש"ע א"ח סו"ס ק"ס יעש"ב ובשו"ת חסד לאברהם חיו"ד סי' פ"ז שכתב בפשיטות לחלק בין דבר שצריך שיעור שלכן אחר שכבר נעשה אין מתבטל מה שעשה ע"י מה שנפחת משיעורו ובתו' נדה כ"ו ב' בד"ה תחלתו כו' יעש"ב ושו"ת בית שלמה חא"ח סי' א' בהג"ה מבן המחבר מתשובת תה"ד בפסקיו סי' נ"ב שהובא בד"מ ובהגהות ש"ע א"ח סו"ס תרמ"ט ואכ"מ להאריך מענין לענין:

ג ומה שהאריך בהא דמנחות ל"ד ב' דתשמישי קדושה לא מתכשר בגרדומין כיון דנגנזין ואפילו כשאין משתמשין בהן למצותן משא"כ בתשמישי מצוה דנזרקין וכדי שלא להורידן מקדושתן לגמרי והאריך בזה ולא מסתבר שבשביל שנוהגין בו חול, לא ישתמשו ג"כ למצותן דמ"מ הוי הורדה מקדושתן שאין משתמשין בהם למצוה ואטו יציבא בארעא כו', ורק בפשוטו דכיון שהוא תשמישי קדושה לא חשיב להו תשמיש לקדושתן בגרדומין משא"כ בדבר שהוא רק תשמישי מצוה לחוד ולית ביה קדושה סגי גם בגרדומין לתשמיש של מצוה:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה