זבח השלמים· רבי משה גלאנטי
זבח השלמים על פרשת צו
סו שם אמרו וגם רש"י ז"ל כתב שכל מצוה שנ' בה צו יש בה חסרון כיס. ונתקשו חברים ידידיי ה"י טובא דמה חסרון כיס איכא הכא ואפשר שהזהיר לאהרן ולבניו שאם פגלו במזיד חייבין לשלם וזה תלוי בדיני' שמזכיר בפ' זה מה הן הדברי' שאם עלו לא ירדו ומה הם הדברים שאם עלו ירדו שהדברים שאם עלו ירדו חייבים הכהנים לשלם כמו אם שחטוה בלילה או ששפכו דמה וכיוצא והדברים שאם עלו לא ירדו אינם חייבים לשלם וזה דווקא אם כבר עלו אבל אם עדיין לא עלו שדינם שלא יעלו לכתחילה חייבין לשלם ודוק בזה בפירוש הפסוקים דזאת תורת העולה יעוין בו: סז שם כתב רש"י ז"ל זאת תורת העולה וגו' ללמד על הפסולין איזה אם עלה ירד ואיזה אם עלה לא ירד וכו' וקשה טובא דדרשא זו כבר הביאה רש"י ז"ל לעיל בפ' תצוה בסמיכות כל הנוגע במזבח יקדש עם פסוק וזה אשר תעשה על המזבח וכן תקשה הרא"ם ז"ל ולא תירץ והוא קושי' עצום ואל תטעה בצריכות שעשו בגמ' בר"פ דהמזבח מקדש דהאיך צריכותא הוא לפסוקא דעל המזבח עם עולת תמיד הכתובה שם בפ' וזה אשר תעשה על המזבח וכן דקדק רש"י ז"ל בגמ' עי"ש:
והלע"ד דאי מחד קרא היינו אומרי' דכיון דדמי לעולה שהיא ראויה למזבח אף כל שראוי למזבח ואפי' דם ונסכים נמי הדר קרא אחרינא ואקשינהו לעולה לומר שיהא דומה לעולה דמיון גמור שיהא ראוי למזבח ולאישים לאפוקי דם ונסכים שאינ' ראוי' לאישים והיינו אליבא דר' יהושע דמתניתין ואליבי' דריש להאי דרשא. ואפשר דר"ג דס"ל דבראוי למזבח אפשר דדריש לה בגוונא אחריתי דמהדר קרא ואקשי לעולה לרבויי אתא לומר דאע"ג דלא דמיא לעולה משני צדדין אלא מצד אחד דראוי למזבח לא ירד ואפי' שאינו ראוי לאישים:
ואפשר נמי דאתא למעוטי רובע ונרבע אחר שהוקדש דהא דמה שמיעט קרא קמא לאיסור שהי' קודם ההקדש אבל מה שהי' לאחר ההקדש אי נמי אם אירע בו איזה פסול מאלו מרביעה או שהרג הנפש וכיוצא בהיותו בעזרה או בראשו של מזבח להכי אתא קרא תנינא למימר דכיון דאין ענינו של מזבח גורם הפסול כמו לן או נשחט חל"ז וחל"ם ירד. וכי תימא דכבר אית לן קרא אחרינא דריש ויקרא מן הבהמה מן הבקר וכו' להוציא הרובע וכו' כבר הקשו כן בגמ' ותירצו עי"ש. אבל מאי דקשיא לי טובא הוא דרש"י שהעתיק דרוש זה בפ' צו הוא מת"כ כאשר כתב הרא"ם ז"ל ופירושא דת"כ הוא דקרא דוזה אשר תעשה על המזבח שהוציא מה שאינו ראוי למזבח היינו מין שאינו ראוי כגון שאור ודבש וכיוצא שאינו ראוי כלל וקרא דפרשת צו אתא לאפוקי במין זבח עצמו כרובע ונרבע וכיוצא ואם כן הגם שרצה בדעתו לחבר את האהל להיות א' דרשת צו ותצוה מ"מ פשט הת"כ הוא כדפירשנו דמתחלה הוכיח לאפוקי מין שאינו ראוי כגון שאור ודבש וכיוצא ואח"כ מוכיח במין זבת עצמו לאפוקי הרובע והנרבע וכיוצא ועיין בסנהדרין דף ל' הביא רש"י ז"ל ופי' גבי פ' דפרשת תצוה שבא לאפוקי פסולים ואח"כ פי' לאפוקי שאור ודבש וצ"ע שם עם אורך ימים בתורה וזה יועיל לתירוץ דכיון דקרא מצריך צריך אחד למין שאינו ראוי כגון שאור וכו' וא' למין עצמו שלא הי' פסולו בקדש כגון רובע ונרבע ורש"י ז"ל לא דקדק כיון דסוף כל סו תרוייהו צריכי ומ"מ לא אכחד שרש"י ז"ל הי' לו לדקדק ולומר אחד במין שאינו ראוי ואחד במין ראוי:
סח ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו. הקשה חמי החכם השלם דיינא דנחית לעומקא של הלכה כמהר"ם ן' חבי"ב נר"ו דהיל"ל המכנסים בראשונה שכך היתה סדר לבישתו וכך דרשו חז"ל מפ' זה עצמו בגמ' דמדא' על בשרו משמע שהמכנסים הם הראשונים וכיון שכן למה כתב בהיפך ויכתוב כסדר ואייתר על בשרו ונתקשינו טובא:
ולע"ד ביסוד הרמב"ם ז"ל דפסק דבהשכמת הכהנים שבמשמר קודם הפייס לבשו בגדי כהונה ופ' כרב ששת בגמ' עי"ש. וכתב עוד שלתרומת הדשן היה מחליף הבגדים שלא יהיו מעולים כבגדי כהונה שהי' משמש כהן לעבודה ומה שיש לי לדקדק בזה כבר יישבו רבינו מוהריק"א ז"ל ואפשר נמי דס"ל להרמב"ם ז"ל דלהוצאת הדשן היו ג"כ בגדים פחותים אפי' מאותם שהי' עושה בהם תרומת הדשן ומה שהקשו בגמ' בגדי הלבישה לבגדי הפשיט' מדהול"ל ופשט ולבש בגדים אחרים למה אמר את בגדיו בודאי שמה שיפשוט הם בגדיו אלא לאקושי בגדי הלבישה לבגדי הפשיטה מה בגדי הפשיטה קדש אף בגדי הלבישה להוצאת הדשן קדש ומינה דמקשינן מצד אחר מה בגדי הלבישה פחותין מדקאמר אחרים אף אותן שלבש להרמה היו פחותין דאין היקש למחצה א"נ בתיבת אחרים שר"ל פחותין קאי לכולהו בגדים דמדבר קרא בגדי הפשיטה וכן גבי הלבישה שהם בגדי ההרמה וההוצאה ותרווייהו היו פחותים ודוק. איך שיהי' נקוט מהא דהרמב"ם ס"ל שהי' פושט הבגדים שבבוקר אחר הפייס להרים תרומת הדשן א"כ י"ל דלא קפיד קרא ללבוש המכנסים בראשונה אלא בלבישה ראשונה שהי' פושט בגדי חול ומשום צניעות א"נ כשהי' קם בבוקר ממטתו שם בלשכה ולובש בגדי כהונה אז צריך ללבוש המכנסים בראשונה אך בלבישה השני' שהי' לובש בגדים אחרים פחותים קצת לתרומת הדשן אז כיון שכבר הי' לבוש ב"כ יכול ללבוש הכתונת בראשונה ואין קפידא ולהכי כתב הכתונת בראשונה אך עכ"ז רמז באומרו על בשרו ללמדנו ללבישה הראשונה שהיו המכנסים בתחלה. ואילו איישר חילי הייתי אומר שלא הי' מוכרח להחליף כל הבגדים רק הכתונת ובגדים העליונים אך המכנסים אותם שלבש בבוקר שג"כ היו מבגדי כהונה לא הי' הכרח לשניהם ולזה אמר ומכנסי בד יהיו על בשרו ר"ל היכא דקיימי קיימי וכמו שהן עליו מאשמורת הבוקר יהיו עכשיו ודי בשינוי קצת כיון שאפי' בשינוי זה פליגי עלי' דהרמב"ם ז"ל ולא היו מתלכלכים כיון שהי' הכתונת על המכנסים ושינוי זה הוא הכרח גדול להכריח סברת הרמב"ם שהי' משנה הבגדים גם לתרומת הדשן דכיון שאני רואה שהזכיר הכתוב הכתונת בראשונה מוכרח הוא שכבר הי' לבוש ב"כ בבוקר ועתה בא לשנותם להרים הדשן ולהכי הזכיר הכתונת בראשונה שכיון שכבר הוא לבוש בגדי כהונה אין קפידא עתה בשינוי זה אם ילבש הכתונת בראשונה ודוק:
סט הלא תראה שכאן הוזכרו שני כלים לבד כתונת ומכנסים וחסרים שנים ואליבי' דריש לקיש ביומא דף כ"ג ס"ל דלא מיקרי עבודה ההוצאה ולדעתי ג"כ ס"ל דגם ההרמה ולהכי די בשני כלים. אך אליבי' דר"י ס"ל דתרווייהו עבודה מיקרי וצריכי הד' בגדים וגלי קרא בשני בגדים וממילא דבעי השנים האחרים עי"ש ותנא דברייתא ס"ל דילבש יתירא אתא לרבות הב' בגדים אחרים שלא נזכרו. ור' דוסא ס"ל דילבש אתא לרבות לבישה אחרת דהיינו דבגדי כ"ג בי"ה כשרים להדיוט ומקשה רבי לסברא זו דאבנטו של כ"ג לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט עי"ש:
ולע"ד לתרץ קושי' זו דמקשה רבי ויתורץ למה לא הוזכרו אלא ב' בגדים הללו אלא דכוונת התורה דרצה באומרו ילבש או מדין ג"ש כמ"ש רש"י ז"ל בגמ' שם ביומא לרבויי דבגדי כ"ג ביוה"כ כשרים לכהן הדיוט וניחא שבפסוק זה הוזכרו והושוו אהרן ובניו אמטו להכי לא הוזכרו אלא בב"ג הללו כתונת ומכנסים דבאלו אני אומר ילבש לרבויי דכהן הדיוט ילבש בגדי כ"ג שלבש ביוה"כ ודין זה אינו אלא לכתונת ומכנסים דלגבי אבנט אבנטו של כ"ג לא זה הוא אבנטו של כ"ה גם במצנפת אינם שוים הכ"ג והכ"ה כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' תצוה הגם ששניהם מניחים בראש אינם שוים דזה נקרא מצנפת וזה נקרא מגבע' עי"ש אלא שבדרך השאלה יקראו שניהם מצנפת אבל לא ראי זה כזה והגמרא שלא הזכירו שינוי אלא באבנט חידוש אתו לאשמועינן דאפי' אבנט ששניהם שוים בשם עכ"ז אינם שוין אבל מצנפת ומגבעות דשנו בשמייהו פשיטא דלא ראי זה כראי זה ורבי כשמקשה לר' דוסא מאבנט ה"ה דהוה מקשה לי' גם ממצנפת אלא דחדא מנייהו נקט. א"נ לא הקשה לו דאולי יאמר לו אנא ס"ל כדעת רש"י ז"ל דמצנפת ומגבעות כולא חדא מלתא היא ואין שינוי ביניהם ואנו מה שפירשנו הוא לדעת הרמב"ן ז"ל ולכך לא הוזכרו אלא שני הבגדים הללו שכוונת הפסוק ללמדינו שכשרים לכ"ה אחר יוה"כ ודין זה אינו אלא לב' בגדים הללו ודוק. (ועיין בזוהר פ' צו דבפי' משים חילוק בין עבודה זו דדוקא זו לא היתה בבגדי כלאים כיון שאינה עבודה גמורה אבל עבודות גמורות היו בבגדי כלאים עי"ש שהוא סיוע לדרכינו הנז"ל):