אור ברסלב
זבח השלמים זבח השלמים על פרשת חקת

זבח השלמים· רבי משה גלאנטי

זבח השלמים על פרשת חקת

זבח השלמים על פרשת קרח

ק הגם שראיתי מראות אלהים שהכריחו בספרי שקבלת דם הפרה הי' ביד ולא בכלי וילפי לה מלוג שמן של מצורע ע"ש היטב הדק עם פירוש המגיה אשר בספרי בית מדרשנו י"צ אכי"ר עכ"ז נכספה וגם כלתה נפשי שיהא רמז במקרא גם יכולתי בפרט לשון הרמב"ם ז"ל בפ"ר קבל דמה בכלי פסולה שנא' ולקח אלעזר וכו' מצותה מצות יד וכו' עי"ש ומהיכא יליף לה מגופי' דקרא אדרבה סתם לקיחת דם הוא בכלי אם בפר כהן משיח ובפרים הנשרפים ובדם אשם דמצורע:

ולכן נ"ל בטוב טעם ודעת קדושים אמצא דהוקשה להם דודאי מש"ה ולקח אלעזר וכו' מדמה לקיחה זו היא הטבילה וקשה טובא דהיל"ל כמ"ש בפר כהן משוח בפירוש וטבל אלעזר מדמה באצבעו והוא דקדוק נכון וצחות לשון תורתינו הקדושה אלא מדנקט דין הטבילה בלשון לקיחה שהוא קבלת הדם הוא להשמיענו שקבלת הדם הוא כטבילה מה טבילה באצבעו אף קבלה ביד אליבי' דהרמב"ם ז"ל לעיכובא ואליבא דהראב"ד ז"ל למצוה ודוק:

קא במס' ר"ה ד' כ"ט כיוצא בדבר אתה אומר עשה לך שרף וכו' והיה כל הנשוך וראה אותו וחי וכי נחש ממית וכו' אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקין ע"כ. וק"ק כי מה זו שאלה וכי נחש ממית או נחש מחיה והלא הן הן נוראותיו הן הן גבורותיו כי הוא אמר ותהי מאחר שהדבר מצוה מפי ה' אין להקשות ולהכריח שהדבר תלוי בתשובה ובשלמא ברישא דמתניתין גבי והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח וגבר עמלק כיון שהוא ספור התורה מקשה שפיר וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אבל כאן שהם דברי ה' מה זו תשובה כי הוא צוה ויעמוד:

והן אמת שהיינו יכולים לומר דאין דברי המאמר בדרך שאלה אלא ע"פ דברי הרמב"ן בפירוש התורה האריך הרחיב שאדרבא לנשוך ראות בצורת הנושך הוא סכנה עצומה רק דבר זה מגבורת תמים דעים שמרפא מר במר כמרה וכדבלת תאנים דחזקי' יע"ש וזהו כוונת משנתינו וכי נחש ממית או נחש מחיה אדרבה נודע שאדרבה ממית לנשוך שרואה אותו וכיון שכן למה עשה הקב"ה נס באופן זה אלא ודאי להודיעם שאין נחש ממית אלא עון ממית (כמעשה דר"ח בן דוסא שאמר אין ערוד ממית אלא עון ממית) וזה לך האות שבדבר הממית מתרפאין בעשותם תשובה. אבל סוף סוף קשה לתחלת דינא מה זו חקירה ואימא כדבלת תאנים וכעץ הרדופני שרפאו המים כך דרכו של הקב"ה לרפאות באיזמל. ואולי אין הקב"ה עושה נס זה לולי לאיזה תועלת וכאן מה תועלת הי' אלא להראותם שאין ערוד ממית אלא חטא ממית וישובו ויתרפאו:

והנכון לע"ד שכוונת המשנה להכריח שהעיקר הוא השתעבדות לשמים בדרך תשובה דאי כוונת ה' לרפאות באיזמל א"כ היל"ל והי' כל הנשוך וראה אותו ויחי' שהוא גזרה מאת ה' שלא כדרך טבעו של עולם שאדרבה הנשוך בראותו צורת נחש או שרף ימות וכאן שרצה ה' להראות נס ופלא היה צריך להיות הדבר בגזור מאתו יתב' לולי באומרו וחי נראה שהוא דבר טבעי והנה כי כן מצאנו בדבלת תאנים שלא הי' בדרך טבע אמר ויחי ולא אמר וחי ובשלמא אם הי' בדרך טבע ניחא אומרו וחי וזהו אומרם בדרך שאלה נחש ממית או מחיה לנשוך ודאי שהוא ממית וה' גזר שיחיה וא"כ היל"ל ויחי' לזה תירץ אא"ב דבראיה לחודא היה חי הנשוך הקשית לשאול שהיל"ל ויחיה כיון שבדרך טבע אדרבא מת אבל דע לך דלאו בראי' תלי' מלתא אלא בהשתעבדות לשמים ובשובו מדרכיו ואומר והביט אל נחש הנחשת היינו שע"י ראותו לשמים ולנחש מפחד הנחש ישתעבד לבו לה' וכיון שכן אינו צריך לגזור שיחי' אלא וחי מעצמו כי בשובו מדרכיו וחיה כי גדולים בעלי תשובה ואכל מעץ החיים וחי בכחו ובזרועו כי גדול כחו ודוק. ועוד חדשתי בענין ר"א איש ברתותא ליישב דרך הראשון דודאי היכא דמצינא ליישב דבר ע"פ הטבע ולא על דרך נס ניחא שפיר וא"כ המקשה הקשה ע"ד דברת קדוש הרמב"ן ז"ל דאדרבא צורת הנחש מזיק לנשוך מנחש ולא הי' לו לה' לצוות משום צורת נחש לזה תירץ אא"ב דנשיכת הנחשים ורפואתם היא בדר טבע יפה שאלת אבל דע לך שאין נחש ממית אלא העון ולא היה מתרפא אלא בהשתעבדותו לה' ולזה צוה יעשו צורת נחש כדי שיתייראו וישובו אל ה' והכי איתא בזוהרא קדישא פרשת שלח לך דף קמ"ה ע"א וזל"ל בגוונא דא והיה כל הנשוך וראה אותו וחי אמאי אלא כד סליק לעינוי וחמי דיוקנא דההוא דנשיך קא הוה דחיל וצלי קדם ה' ואיהו ידע דההוא עונשא דחייבים כל זמנא דברא חמא ברצועה דאבוי דחיל מאבוי אוף הכא וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם ודאי ואי לאו הא רצועה ובדין ועשיתם ולא תתורו ימנע מנכון בישין אחרנין ודאי לא תתורו ולא תעבדון בישין וע"ד סלקא גוון תכלת עי"ש. וא"כ להכי צוה ה' שיעשו צורת נחש כדי שיתיראו וישובו אל ה' ויתרפאו כי רפואתם בתשובה תלי' ולא בדרך סגולה ועם האמור שם בענין התכלת דע"י ראותם חוט התכלת הוא רצועה לאלקאה הבנתי פסוק למען תזכרו ועשיתם שהוא כפול שכבר נאמר וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אלא נ"ל דבתחילה א"ל דיעשו פתיל תכלת שהוא כרצועה דעי"ז תפחדו ותזכרו את מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ועוד תעלו במעלות שעד עתה הרי אתם כתינוקות שאינם מתייראין כי אם בראותם הרצועה אבל אין זו דרך הישרה רק תעשו באופן זה כדי שתזכרו את מצות ה' ותעשו אותם מבלי ראיה בתכלת שהוא הרצועה אלא מאהבה מהיותכם קדושים לה' כמלאכים ודוק. ולא ידעתי אם ימצא זה בס' המפרשים כי הנני בכפר השי"ת יחזירני לשלום בכל אשר לנו:

תוכן העניינים

זבח השלמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה